אל תשליכנו לעת זקנה

ב-14 בדצמבר 1990 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על 1 באוקטובר כ"יום האזרח הוותיק הבינלאומי". החלטה זו באה בעקבות החלטות והמלצות שתי ועידות האו"ם לענייני זקנה - ועידת וינה ב-1982 וועידת מדריד בשנת 2002. כמעט כל הממשלות בעולם חתמו על החלטות האו"ם בנושא הזקנה וממשלת ישראל ביניהן.

עוד דעות ב-ynet:

האופטימיות הישראלית

הארכת ההתמחות? ומה עם פיקוח

כפתור Dislike - טוב או רע לנו?

ארבעה מינים - ארבעה מאבקים

צעירי יהודי התפוצות: הנכס הגדול שלנו

ועידת האו"ם במדריד הסתימה בחתימת כל הממשלות על תוכנית פעולה שכללה פרוט הפעולות הדרושות לצורך קידום מעמדם ומצבם של הזקנים בחברה, בכלל זה:

• להבטיח לזקנים הנאה מלאה מכל זכויות האדם והחירויות הבסיסיות

• להכיר ולתמוך בתרומתם של הזקנים למשפחותיהם, לקהילה ולכלכלה

• לעודד את הזקנים להשתתף ולהמשיך להשתתף בחיים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים

• להבטיח לזקנים את הזכות לחיות בכבוד ולהתייחס אליהם בכבוד ובהערכה

• לאפשר לזקנים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים בכך ומסוגלים לעבוד

• לפתח תוכניות ושירותים כדי לקיים את עצמאותם של אנשים זקנים

• לפתח ולהפיץ מידע ידידותי למשתמש הזקן

• לטפח ולחזק סולידריות בין - דורית

• לצמצם משמעותית את העוני בקרב הזקנים ולפתח מדיניות שתבטיח להם הגנה כלכלית וחברתית

• לפעול לקידום הבריאות של הזקנים

• לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לגור בביתם כל עוד הם מעוניינים בכך ומסוגלים לכך

במדינת ישראל הושקעו עד כה משאבים רבים, הן על ידי הממשלה והן על ידי הארגונים הציבוריים, בצד הסקטור העסקי גם הוא התפתח והתרחב באספקת שירותים לאוכלוסייה המבוגרת. הדאגה לאזרח הוותיק מצאה ביטויה הן בפיתוח שירותי הבריאות והרווחה, הן בתחום הלימוד והמחקר האקדמי, והן ברמת קביעת המדיניות רק לאחרונה החליטה ממשלת ישראל להציב את נושא הזקנה כאחד מששת התחומים האסטרטגיים של מדינת ישראל. אפשר לומר שיש כיום יותר מודעות לנושא הזקנה וההזדקנות יש שיפור במערכת השירותים.

אולם, לצערנו עדיין ישנם פערים משמעותיים בין צרכיה של אוכלוסייה זו לבין המענה הקיים. למרות שמספר האזרחים הוותיקים הולך וגדל באופן דרמטי, עדיין לא השכילה ממשלת ישראל לגבש תוכנית אב לאומית אשר תספק מענה לצרכיהם המרובים של האזרחים הוותיקים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים להיום עולה כי בישראל חיים כיום כ- 900 אלף אזרחים ותיקים. הנשים מהוות כ־56% (503.4 אלף), והגברים כ־44% (396.7 אלף). חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל, כך שבגילי 85 ומעלה נשים מהוות כ־63% וגברים כ־37%.

ולמרות היותם פלח עצום באוכלוסייה הישראלית עדיין רבע מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים

 הם עניים שאינם מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים, עדיין רק לשליש מהאזרחים הוותיקים יש פנסיה, עדיין כשליש מהאזרחים הוותיקים סובלים מבדידות, עדיין אין לזקנים רבים את האפשרות להמשיך לעבוד למרות שהם מעוניינים ומסוגלים לכך, עדיין ישנם ניצולי שואה רבים החיים במצוקה.

אנו מצפים שביום האזרח הוותיק הבינלאומי 2015 תפעל ממשלת ישראל לגיבוש תוכנית אב לאומית שתספק מענים הולמים לצרכי האזרחים הוותיקים וכפי שהתפללנו זה מקרוב, ביום הכיפורים - "אל תשליכנו לעת זקנה".

פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, העוסקת במדעי הזיקנה, חקר ההזדקנות ובשיפור איכות החיים של האזרחים הוותיקים ומאגדת עובדי שדה, אקדמאים, מרצים, חוקרים וקובעי מדיניות העוסקים בתחום הזיקנה. לעמוד הפייסבוק של האגודה .