מהמקלחת לצלחת: סכנה! כדוריות פלסטיק
כנראה שעוד לא שמעתם עליה, אבל תנועת החרם כנגד שימוש בכדוריות פלסטיק במוצרי קוסמטיקה, סבוני פנים ומשחות שיניים צוברת תאוצה בעולם וכבר רשמה הישגים נכבדים
כדוריות זעירות (Microbeads) שעשויות פלסטיק ושגודלן נע בין עובי חוט השערה וגרגר חול מסכנות ימים, אגמים ונחלים. הכדוריות השקופות נפוצו בשנים האחרונות במשחות השיניים ובג'לים לרחצת פנים (Face Scrub) ולמניעת אקנה. גודלן המזערי הופך אותן לשקופות עבור מכוני טיהור השפכים, שלא תוכננו להתמודד אתן. כתוצאה, חלק מהן מצליח לחלוף את כל שלבי הטיפול כמעט ללא מפריע.
עוד כתבות באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה :
הכדוריות עושות את דרכן עם זרם המים מצינור הניקוז של המקלחת (או הכיור), דרך מכוני השפכים, ומשם חזרה לסביבה. כשהן נישאות יחד עם מי השפכים המטוהרים (קולחים), הן זורמות לנחלים, אגמים וימים וחלקן גם מגיעות בסופו של דבר לשדות חקלאים אשר מושקים בקולחים. הערכות מדברות על כך שבשפופרת אחת של סבון ל"ניקוי עמוק" של אחת החברות המוכרות ישנם לא פחות מ-350 אלף מיקרו כדוריות(!), שמהווים כעשירית מתכולת המוצר.
דרך מסוכנת
סקר שנערך בימות הגדולות (Great Lakes) שבצפון ארצות הברית מצא כמויות נרחבות של כדוריות פלסטיק מזעריות בתחתית האגמים. חוקרים מאוניברסיטת UC Davis בקליפורניה, העריכו את כמות הכדוריות ש"עוקפות" את מתקני טיהור השפכים ודולפות לסביבה בכשמונה טריליון ביום אחד בלבד (!) אם נסדר כמות זו של כדוריות זו לצד זו נוכל לכסות שטח שגודלו כשל 300 מגרשי טניס, וכל זה ביום אחד בלבד. לפי החוקרים, כמות עצומה זו היא רק טיפה בים אל מול הכדוריות שנתפסות במכוני הטיהור ושמופרדות מזרם הביוב יחד עם מוצקים אחרים שקיימים בשפכים לתוך מה שמכונה ה"בוצה". בישראל חלק גדול מהבוצה מוטמן בעומק הים וחלקו האחר עובר תהליך עיכול, שבו מפורקים המזהמים שבבוצה בתהליך ביולוגי אנ-אירובי (נטול חמצן). עם סיום התהליך ניתן להשתמש בבוצה כחומר דשן ומטייב קרקע חקלאית. לכן, מדגישים החוקרים, גם דרך נתיב זה יכולים החלקיקים לדלוף לסביבה.
גודלם המזערי של הכדוריות גורם לבעלי חיים ימיים לזהותם בטעות כמזון, וכך הם עלולים להיכנס לשרשרת המזון שבסופה נמצא האדם. הסכנה בכך היא כפולה, ומעבר לנזק הפיזיולוגי שיכול להיגרם לדגים בעקבות מעבר של הכדוריות במערכת העיכול שלהם, חלקיקי הפלסטיק המזערי מתפקדים גם כמעין "ספוג" עבור מזהמים הקיימים במים (ובשפכים בפרט) והם נספחים אליו. במערכת העיכול של הדג המזהמים הצמודים לכדוריות משתחררים, ובאופן זה יכולים מזהמים מסוכנים ולהגיע בסופו של דבר לצלחת.
כדוריות הפלסטיק הקטנות הן רק חלק מבעיה גדולה הרבה יותר של זיהום הסביבה הימית במיקרו-פלסטיק, שהוצגה בכתבה "מיקרו בעיה" שפורסמה בזווית. מיקרו פלסטיק מוגדר כחלקיק פלסטיק שאורכו קטן מחמישה מילימטר והוא נוצר כחלק מתהליך הבלייה של מוצרי פלסטיק גדולים יותר (דוגמת שקיות ניילון) או שהוא מיוצר מראש בגודל מזערי לשימושים שונים כמו במקרה של הכדוריות המזעריות. הערכות שונות מראות כי עשירית מכלל הפלסטיק המיוצר בעולם כיום יגיע בסופו של דבר לסביבה הימית.
חרם נגד כדוריות
כבר כיום, מדינות שונות בארצות-הברית מחוקקות חוקים שאוסרים מכירה של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח שמכילים כדוריות מזעריות שעשויות פלסטיק, גם אם הוא מסוג שקרוי "פריק ביולוגית" (מחקרים מראים שלמעשה הוא אינו מתפרק בתנאים הקיימים לאורך מסלול חייו). גם באירופה בוחנים את הצורך בהעלמת הכדוריות מהיבשת ובדו"ח שפורסם ב-2014 פורטו הצעדים שיש לנקוט למיגור הבעיה. צעדים אלה הגיעו לאחר מאבק סביבתי חוצה יבשות מוצלח במיוחד שהצליח לעורר מודעות ציבורית לבעיה הגדולה שגורמים הכדוריות המזעריות.
המודעות הציבורית, שהגיעה בעקבות הקמפיין הבינלאומי נגד כדוריות הפלסטיק המזעריות, הצליחה לגרום לחברות ענק דוגמת יוניליבר, קולגייט-פלמוליב, לוריאל ורבות נוספות, להצהיר על הפסקת השימוש בהן. אולם, טונות של כדוריות מזעריות עדיין מזהמות את מקורות המים בעולם מדי שנה.
שיפור המצב יגיע עם הגברת המודעות הציבורית לנוכחות כדוריות במוצרים שאותם אנו צורכים.
הארגון "Beat the MicroBead" (לנצח את הכדוריות הזעירות) מפרסם רשימה של מוצרים שמכילים כדוריות פלסטיק מזעריות. מן הסתם, יצרנים לא ששים לציין שהמוצר מכיל כדוריות, לכן הצרכן צריך לחפש את הרכיבים "פוליאתילן" ו"פוליפרופילן" ברשימת הרכיבים של המוצר. נוכחותם תעיד על קיומם של חלקיקי פלסטיק זעירים במוצר.
אם רכיבים אלה נמצאים בסבון הפנים שמבטיח להעלים פצעי אקנה תוך מספר שעות (ספוילר - הוא לא יעשה זאת), או במשחת השיניים שתהפוך את השיניים שלכם ללבנות בתוך שבוע (רופא שיניים אמר לי פעם שהן למעשה רק פוגעות בשיניים), הבחירה הסביבתית הנכונה שלכם תהיה להחזיר אותו אל המדף.
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה
לפנייה לכתב/ת 
