כבר מזמן לא לבן: על המאפיה של הטניס
הצעות למכירת משחק תוך כדי שהוא מתקיים מהיציע, איומים על שחקנים צעירים ואווירה מפחידה באצטדיונים. אלה רק חלק מהגילויים החדשים על מה שקורה בחצר האחורית של הטניס העולמי. דו"ח מצב מטריד
בזמן שאתם צופים ברוג'ר פדרר, רפאל נדאל, נובאק ג'וקוביץ' וסרינה וויליאמס מתגוששים על המגרשים הגדולים ונאבקים על תארי גרנד-סלאם יוקרתיים מול אלפים, מתנהל בכל אותה עת, בעולם מקביל, אזור מחייה אחר של טניסאים. על מגרשים קטנים ומוזנחים ותמורת סכומי כסף זעומים ובלי תמיכה מבחוץ, מנסים שחקנים שלא שמעתם עליהם מעולם להזניק את הקריירה שלהם קדימה. בלא מעט פעמים זה קורה בצורה איטית (אם בכלל) ועם פידבק חלש מהסביבה - והכל בתנאים מפוקפקים למדי. כעת מתברר עד כמה.
אותם פיוצ'רים וצ'לנג'רים, שלא עולים לכותרות כמעט באף אתר או עיתון ספורט, מאורגנים כמובן על-ידי ה-ITF. ב"מארקה", עיתון הספורט הגדול בספרד, חשפו השבוע גילויים חדשים ובעיתיים מאוד על הנעשה בחצר האחורית של הטניס העולמי, בתחרויות שלא זוכות לסיקור צמוד או להתייחסות קבועה. אור הזרקורים לא מופנה אליהן, וזה בדיוק מה שמאפשר לגורמים לא רצויים לעשות בהן ככל העולם על רוחם כדי לייצר תעשייה שמגלגלת כסף בצורה לא חוקית.
בתקופה האחרונה הפכו הטורנירים האלה לכר פורה עבור גורמים עבריינים. נגע ההימורים, שבשנים האחרונות תפס תאוצה וליכלך את הספורט הלבן בכל פעם מחדש, פוגע כעת גם בטניסאים האלמוניים והלכה למעשה הופך אותם לבובות. מסתבר שהתופעה הזאת מתרחשת בעיקר בספרד, אבל הגיוני לחשוב שלא רק.
זה קורה בצורה פשוטה וקלה למדי, בלי צורך בתרמיות מתוחכמות או בפעילות מסובכת מאחורי הקלעים. המחזה המדובר אבסורדי עד מרתיח: צופים תמימים לכאורה "נבלעים" בתוך הקהל המועט, ומהמרים בלייב על תוצאות המשחקים. בכתבה שנתנה הצצה לסוגיה החמורה נכתב כי אחד מהם אף הציע לשחקנית להמר על המשחק שבו היא משתתפת ממש בזמן שהוא מתנהל.
תופעה שהולכת ומתרחבת
"'אתן לך 5,000 יורו אם תפסידי את משחקון ההגשה שלך'", צעק לאחת מהן בזמן טורניר במדריד. "הצעת השוחד שלו לא הפתיעה את האנשים בקהל", נכתב, "אפילו לא את השחקניות על המגרש. 20 צופים נוספים היו לצידו, והוא, צוחק צחוק פרוע, מדבר בטלפון הסלולארי ומהמר על מה שקורה במהלך ההתמודדות... אבל אם האנשים האלה מהמרים און ליין, למה הם פונים לשחקן במהלך משחק? התשובה לשאלה הזו היא הרעל שיש בטניס שלנו בחודשים האחרונים".
חוץ מזה שזה כמובן לא ממש מצחיק, זה די מדהים. הצעות פומביות מגונות שכאלה הן רק קצה הקרחון למה שקורה באזורים החשוכים של הספורט הלבן.
איך פועלת השיטה? קבוצות המהמרים השונות מנצלות את פער הזמנים שבין הזנת התוצאה ע"י השופט למערכת הממוחשבת לרגע שבו היא מופיעה על הלוח, מטריחות את עצמן למגרשים ומתחמנות את כולם. "אם מישהו מגיע למשחק ושומע את השופט כשהטלפון הסלולארי שלו נמצא בידו, הוא יכול לדעת מה התוצאה", מוסיפים ב"מארקה". המשמעות היא שאותם אנשים יכולים להמר על נקודות אחרי שהם כבר יודעים איך הן נגמרו. "זה טריק, אבל זה חוקי. אך מה שקרה מכאן כבר הייתה 'הסלמה', שמקורה בתאוות בצע זדונית". הכל כדי לייצר כמה שיותר כסף מהניסיונות של השחקנים המתחילים והלא מוכרים לצבור נקודות דירוג ולנצח משחקים.
בתמורה לתשלום חודשי שהם מספקים למבצעים, המוחות שמאחורי התרמית מדריכים את הצעירים שמתמקמים ביציעים כיצד לפעול, מרחוק, בזירת האירוע. "לא רק כדי שהם יהמרו עם הטלפונים הסלולריים שלהם במהלך המשחקים של טורנירי הנשים", נטען בכתבה, "אלא גם כדי שיופיעו במשחקים עצמם ויציעו לשחקנים, חלקם צעירים מאוד, להפסיד נקודות תמורת כסף".
פעילותם של המהמרים לא נגמרת שם ועוברת לאחר מכן לפסים גרועים אפילו יותר. לשחקנים ולשחקניות, חלקם בגיל צעיר מאוד, מוצעים סכומי כסף שונים על מנת שיצייתו לדרישות למכור משחקים.
אלה שמסרבים להצעות ולא ממהרים למלא אחר ההוראות נתונים ללחצים מצד הנוכחים באצטדיונים: "בגלל שיש בקהל קבוצת אנשים קטנה יחסית - בעיקר בני משפחה ומאמנים - נוצרת תחושה של פחד". בספרד מודעים לבעיה ומנסים לפתור אותה, כרגע ללא הצלחה גדולה. מועדוני ומתקני טניס מנסים לאתר מהמרים על מנת להבריח אותם, אך מגלים כי הדבר לא תמיד מתאפשר להם.
זאת כמובן לא הפעם הראשונה שבה שחיתויות ומעשים פליליים מוזכרים בהקשר לטניס. רק לא מזמן נתפסו פוטיטו סטראצ'ה ודניאלה ברצ'אלי האיטלקים בתיאום תוצאות מראש במשחקים בהם נטלו חלק - וחטפו עונש הרחקה לצמיתות. השניים עמדו במרכזה של פרשת הימורים מהמסועפות והמבחילות שידע המשחק בשנים האחרונות אחרי שסגרו ביניהם מכירות בשיחות צ'אט והושעו עוד לפני ההרחקה לתקופה מוגבלת של 40 ימים.
והם, כמובן, לא לבד. בין שאר השמות שהיו מעורבים בחשדות כאלה ואחרים במרוצת השנים ניתן למצוא את יבגני קפלניקוב, ניקולאי דוידנקו וגם שמות מוכרים פחות כמו ניק לינדהאל ודניאל קולרר. נגד דוידנקו נפתחה חקירה שלא הובילה לכלום, ואילו השניים האחרונים הואשמו בעניין ע"י הרשויות. עכשיו השאלה הגדולה היא האם המאפיה הזאת תגיע אל סופה יום אחד, והטניס יחזור להיות נקי, זך, לבן באמת וחף מהתערבות של בעלי אינטרס שרוצים להתעשר על חשבוננו. כדי שזה יקרה, מישהו צריך להתחיל לפעול.
לפנייה לכתב/ת 
