עם מטפחת בת"א: הפוסט של נעמה שנרצחה
לפני כמעט 3 שנים כתבה נעמה הנקין באתר "מתנחלות ברשת" על פגישת עבודה בת"א: "אולי כשאהיה גדולה אאזור אומץ ואענה את האמת: אני גרה בנריה, מה שקוראים בתקשורת התנחלות". רבים שיתפו את הפוסט הזה לאחר הרצח. שנה אחר כך שאלה בפורום אמהות: "יש לכן ביטוח חיים? כתבתן צוואה?"
נעמה הנקין, שנרצחה לצד בעלה בפיגוע הירי ליד בית פוריק והובאה היום (ו') למנוחות, פרסמה מפעם לפעם פוסטים בבלוג ברשת. לאחד מהם, שכותרתו "המטפחת הבלתי רלוונטית בעליל" באתר "מתנחלות ברשת", פורסמו תגובות רבות לאחר הרצח ורבים שיתפו אותו. אותו פוסט פורסם בתחילת ינואר 2013. אלו עיקריו.
"ושוב אני מתארגנת לנסוע לפגישת עבודה בתל-אביב, שוב פותחת את הארון כדי להתלבט בפעם המאה מה ללבוש שיהיה צנוע אבל עדכני מספיק, אלגנטי אבל לא מתיימר מדי, ושוב אני יודעת בסתר לבי שכשאצא מהרכב במגרש החניה בלב אלנבי ארגיש כתמיד - זרה, חריגה, אחרת, ההיא מ"ההם"", כתבה הנקין בתחילת הפוסט. "המטפחת המעוצבת שלי, זו שבערב נשים ביישוב תפיק מחמאות והתעניינות 'איפה קנית', רלוונטית ברחוב אלנבי בדיוק כמו החיג'אב המוסלמי, כלומר בלתי רלוונטית בעליל.
"רגע לפני שאני נכנסת לפגישה, התהיה הקבועה חולפת במוחי - הם יופתעו לראות שאני דתיה? האם מי שהזמין אותי הנה הוסיף את התואר הזה כחלק בלתי נפרד מהתיאור שלי - "אנחנו נעבוד עם נעמה, היא מעצבת ממשקים, אה כן, היא גם דתיה - נו, דוסית כזאת עם מטפחת, אבל היא דווקא סבבה"... מעולם לא נכחתי בחדר כשמשפט כזה נאמר, אם נאמר, אבל אני יכולה לחוש בו תמיד כשאני נכנסת לחדר, למרות שאני מתקבלת בטבעיות גמורה ובחיוך, ידי הגברים אינן מושטות אליי ללחיצה והמזכירה החייכנית ממהרת לעדכן אותי שהקפה כשר.
"ואז מגיע הרגע הזה, כשכחלק מהסמול-טוק, מישהו מתעניין, "אז מאיפה את מגיעה אלינו? ירושלים אמרת?" (הם תמיד זוכרים ירושלים, בגלל אזור החיוג), ואני מסמיקה, "לא, לא, יישוב קטן, באזור מודיעין". אהה, מהנהנים כולם, מודיעין, כן, שמענו על העיר הזאת, באמת צריך להגיע לשם פעם עם הילדים, אומרים שיש שם אחלה פארק.
"יבוא יום - אני מבטיחה לרודף הצדק הקטן והנרגז שבתוכי - אולי כשאהיה גדולה, בו אאזור אומץ, ובתגובה לשאלה הזו, אענה את האמת: אני גרה בנריה, זה יישוב קהילתי בבנימין. כן, זה יוצא מעבר לקו הירוק, מה שקוראים בתקשורת התנחלות, אבל אנחנו מעדיפים לקרוא לזה התיישבות. תבואו פעם לבקר, נורא יפה אצלנו".
ביממה האחרונה, לאחר הפיגוע, נכתבו תגובות אבל רבות לפוסט. אחד המגיבים כתב: "לא הכרתי את נעמה, אך מקריאת דברים שנכתבו בכישרון וחינניות רבים הצלחתי להבין מי הייתה ואת היסודות המיוחדים הבונים את אישיותה. שתנוח היא ובעלה איתם על משכבה בשלום, ה׳ יקום דמם! מי יתן ויקבלו היתומים כוח לעמוד מול המחר הלא פשוט שמחכה להם".
שנה לאחר מכן פרסמה הנקין הודעה בפורום אמהות לילדים ופעוטות, שהפכה למצמררת לאחר הפיגוע אתמול - אחריו הפכו ארבעת ילדיהם ליתומים. בינואר 2014, יום לאחר שנחשף תא טרור של אל-קאעידה שהורכב מפלסטינים ממזרח ירושלים ויהודה ושומרון והופעל על ידי מחבלים בג'יהאד העולמי, כתבה הנקין: "לאור האירועים האחרונים ובכלל, שאלות שמעסיקות אותי. יש לכן ביטוח חיים? נרשמתן או שקלתי להירשם לקרן יחד? ושאלה למתקדמים - כתבתן צוואה? או מסמך פחות פורמלי שמגדיר מה קורה עם הילדים אם חס וחלילה?"
בהמשך כתבה האם לארבעה, שנרצחה בעת שחזרה עם בעלה וילדיה מפגישת מחזור, כי "אנחנו נרשמים לקרן יחד, אחרי הרבה מחשבה. יש לנו ביטוח חיים של המשכנתא בלבד, ולא כתבנו צוואה - בעלי סירב בתוקף - אבל אני כן במחשבות על ניסוח מסמך, אולי פחות רשמי ולא עם הכותרת 'צוואה'".
לפנייה לכתב/ת 
