שתף קטע נבחר

 
צילום: shutterstock

הסכם שלום טוב הוא לפעמים הסכם נורא

בקהילה הבינ"ל מעדיפים לסיים סכסוכים תוך-מדינתיים ומלחמות אזרחים, בייחוד ביבשת אפריקה, בהסכמי שיתוף שלטון. אלא שבמקרים רבים - האחרון בהם בדרום סודן - ההסכמים קורסים והצדדים שבים למעגל האלימות

לאחרונה התבשר העולם על השגתו של הסכם שלום בדרום סודן שנחתם בתיווך האו"ם. בקהילה הבינלאומית הייתה תקווה שהסכם השיתוף בשלטון בין הנשיא המכהן סלבה קיר לבין סגנו המודח ריק משאר יביא לסיומה של מלחמת האזרחים העקובה מדם המשתוללת במדינה הצעירה מאז חודש דצמבר 2013. אולם כעת נראה כי גם הסכם זה אינו מחזיק מעמד.

 

עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

לאחר פרישתה מסודן בשנת 2011, נראה כי פני המדינה לעתיד מבטיח בעיקר בשל עתודות הנפט שלה והסיוע הבינלאומי שלו זכתה. אולם, מאבקי שליטה בין קיר לבין משאר, שהתגברו ביתר שאת לאחר פיטוריו של משאר, הידרדרו במהרה לאלימות שלוחת רסן בין הצבא הלאומי ובין נאמניו של משאר. לפי הערכות שונות, האלימות גרמה למותם של 50 עד 100 אלף בני אדם, להרס מוחלט של כלכלת המדינה ולהפיכתם של שני מיליון תושבים לפליטים בארצם ומחוצה לה. בנוסף, שני הצדדים הואשמו על ידי ארגוני סיוע וזכויות אדם בביצוע פשעי מלחמה לרבות מקרים של הרג המוני, אונס קבוצתי, ביזה וגיוס כפוי של ילדים-לוחמים.

 

האו"ם איים על נשיא סודן סלבה קיר (במרכז) בסנקציות אם לא יחתום על הסכם השלום (צילום: AFP) (צילום: AFP)
האו"ם איים על נשיא סודן סלבה קיר (במרכז) בסנקציות אם לא יחתום על הסכם השלום(צילום: AFP)
כאמור, כמעט מיד לאחר החתימה על ההסכם באוגוסט השנה התרבו הדיווחים לפיהם שני הצדדים הפרו את הפסקת האש ולמעשה חזרו למעגל האלימות, תוך כדי הטחת האשמות הדדיות בדבר האחריות לקריסתה של הפסקת האש. בעוד שמוקדם מדי לקבוע אם הצדדים כשלו לחלוטין ביישום ההסכם, הרי שמקרה זה מהווה עדות נוספת לשבריריותם של הסכמי שיתוף בשלטון, שבעשור וחצי האחרונים הפכו כלי מועדף בידי הקהילה הבינלאומית לסיום של סכסוכים תוך-מדינתיים ומלחמות אזרחים, בייחוד ביבשת אפריקה. לצד הצלחות שהבולטת בהן היא יישום ההסכם באל סלבדור, מוכרים גם מקרים אחרים שבהם יישום השיתוף בשלטון כשל באופן מוחלט כמו למשל ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בליבריה ובאנגולה.

 

מפסיקים אלימות, אך לא מכוננים דמוקרטיה

מדוע אם כן הפכו הסדרי שיתוף בשלטון לנפוצים כל כך בניסיון ליישב סכסוכים תוך-מדינתיים? - הסיבה נובעת בעיקר משום שהם נתפשים כאמצעי לסיום אלימות ולא בהכרח כאמצעי לכינון משטר דמוקרטי. מטרתם העיקרית היא לתת מענה להיעדר האמון בין הצדדים ולחשש ההדדי שמא יפר הצד השני את התחייבויותיו וכך בעצם להגדיל את הסיכויים ליציבות השלום בגמר הסכסוך. לרוב, השיתוף בשלטון מתבטא באמצעות הקמת קואליציה ממשלתית רחבה בהשתתפות כלל נציגי הסיעות הבולטות, תוך כדי שמירה על אוטונומיה גבוהה שלהן. במילים אחרות, הסכמי שיתוף בשלטון הם למעשה פשרות בין הצדדים המעורבים שמבססות את חלוקת הסמכויות בקואליציה רחבה, מבטיחות מידה של ממשל אוטונומי לקבוצות השונות ובה בעת שומרות על עיקרון היחסיות באיוש תפקידים ציבוריים. באופן כזה מושגים תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות המבוססים על השתתפות רחבה, החיונית כל כך ליצירת מערכת פוליטית יציבה ולגיטימית בגמר סכסוך תוך-מדינתי.

 

נשאלת השאלה מדוע אם קיים הסכם כל כך טוב (פוטנציאלית) אז הוא כל כך רע (ריאלית)? התשובה טמונה בחסרונותיו הרבים של ההסדר, לצד יתרונותיו. למשל, ממשלות שיתוף בשלטון אינן יציבות משום שההסדרים הללו לרוב אינם פותרים את הסכסוך אלא מביאים לרגיעה זמנית בלבד. בנוסף, ההסדרים הללו דווקא יצרו תמריצים בקרב קבוצות מודרות לעשות שימוש באלימות נגד הממשלה כאמצעי להבטחת הכללתם בשיתוף בשלטון. אכן, לאור הבעיות שנקשרו בהסדרים הללו נראה שבניגוד להערכות גורמים בקהילה הבינלאומית תרומתם של הסדרי שיתוף בשלטון ליציבות פחות חיובית מכפי שמיוחס לה. הדוגמה הידועה ביותר לשמצה היא הסכם השיתוף בשלטון שנחתם בסיירה לאון בסוף שנות ה-90 בין הממשלה לבין ארגון RUF, שרק החריף והעצים את מעגל האלימות.


שני מיליון פליטים בדרום סודן ומחוצה לה (צילום: AP) (צילום: AP)
שני מיליון פליטים בדרום סודן ומחוצה לה(צילום: AP)

עשרות אלפי הרוגים במלחמת האזרחים הדרום סודנית ()
עשרות אלפי הרוגים במלחמת האזרחים הדרום סודנית

כפי שניתן ללמוד מהמקרה של דרום סודן, שבו הובאו הצדדים לשולחן הדיונים ואולצו על ידי האו"ם באמצעות איום בסנקציות לחתום על ההסכם, כשהצדדים אינם בשלים למהלך הרי שקשה יותר ליישם את ההסכם. מעבר לכך, נראה שאין די בהסדר שיתוף בשלטון כדי להבטיח את היציבות הפוליטית במדינה. יש להוסיף להסדר הפוליטי גם מנגנונים ליצירת שיתוף בשלטון צבאי, הכוללים פירוק מיליציות צבאיות ומיסוד צבא לאומי ייצוגי. כך אירע בהצלחה רבה במקרה הסלבדורי. בנוסף, כחלק ממרכיבי יישום ההסכם לא מן הנמנע לערוך ועדות אמת ופיוס ואף בקשות סליחה פומביות, שכבר הוכיחו עצמן כיעילות בגמר סכסוכים פנימיים חריפים כמו למשל בדרום אפריקה, סיירה לאון, צ'ילה וארגנטינה. בכל מקרה, נראה שהמסקנה הבולטת היא שאל לה לקהילה הבינלאומית לנקוט אסטרטגיה אחת בלבד, המסתמכת על הצלחות במקרים קודמים. מסתבר שוב, שלכל חברה מאפיינים ייחודיים וסביבת יישום המאפיינת אותה והללו מונעים מרשם אחד כללי לפתרון בעיות ומחייבים התייחסות פרטנית של הקהילה הבין-לאומית.

 

ד"ר ירון סלמן חוקר ומרצה בתכנית האקדמית לקורס טיס ובתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה

 

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
סכסוך קטלני בין הנשיא לסגנו. משאר (מימין) והנשיא הדרום סודני קיר
צילום: AFP
ד"ר ירון סלמן
מומלצים