זוכי פרס נובל לרפואה 2015: מגלי טיפולים נגד פרזיטים ומלריה
מכון קרולינסקה בשוודיה הודיע כי הזוכים בפרס נובל לרפואה הם ויליאם סי קמפבל, סטושי אמורה ויויו טו, על פיתוח תרופות חדשניות נגד מחלות טפילים ומלריה, שהצילו מאות מיליונים ברחבי העולם מתחלואה קשה ותמותה
מכון קרולינסקה בשוודיה הודיע לפני זמן קצר היום (ב') כי הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2015 הם מגלי התרופות לטיפול בטפילים קטלניים. פיתוחם של החוקרים הביא להצלתם של מאות מיליונים ברחבי העולם. ynet העביר את ההכרזה בשידור חי.
מכון קרולינסקה בשוודיה, אחד ממכוני המחקר הגדולים באירופה מכריז מדי שנה על הזוכים בחודש אוקטובר. הזוכים בפרס מקבלים המחאה בת עשרה מיליון קרונות (כ-1.5 מיליון דולר) ולחיצת יד ממלך שבדיה בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר.
צפו בתקציר רגע ההכרזה:
החיידק נמצא במגרש הגולף
הפרס השנה התחלק בין פרופ' ויליאס סי קמפבל יליד אירלנד, וכיום משמש חוקר ומרצה באוניברסיטת מדיסון שבניו ג'רסי בארה"ב, פרופ' סטושי אמורה מאוניברסיטת שיטסאו, ופרופ' ויו טו מהאקדמיה הסינית בבייז'ין.
מחלות טפיליות פקדו את האנושות מאז ימי קדם, ופגעו במאות מיליונים ברחבי העולם. התגליות של פרופ' ויליאם קמפבל וסטושי אמורה, הביאו לפיתוח טיפול מתקדם נגד מחלות טפילים, והתגלית של פרופ' יויו טו מתמקדת בטיפול נגד מלריה, מחלה שעשרות מטיילים ישראלים, נדבקים בה מדי שנה.
אלפנטיאזיס (מחלת "איש הפיל") היא מחלה קשה של מערכת הלימפה, הגורמת להתנפחות מבעיתה של איברים, ונגרמת על ידי טפיל. עיוורון נהרות היא מחלה נוספת הנגרמת על ידי טפיל. תחילת הפיתוח ביפן, כאשר פרופ' סטושי אמורה, מומחה בחומרים טבעיים, התעניין בחיידק סטרפטומיזיס. הוא אסף מאות דגימות מהקרקע, ונגד כל הסיכויים הצליח לתרבת מינים חדשים של החיידק.
מהם, הוא בחר 15 מהתרביות היעילות ביותר לטיפול נגד טפילים. באחת הדגימות שאסף, ליד מגרש גולף, נמצא זן של החיידק סטרפטומיזיס שעתיד לשנות את ההיסטוריה של הרפואה. אמורה שלח את הדגימות למעבדה, והחדיר אותם לעכברים הנגועים בטפילים. התוצאה: העכברים החולים - נרפאו.
פרופ' ויליאם קמפבל, מומחה למחלות טפילים, הצליח לטהר מהחיידק את החומר הפעיל, וקרא לו אברמקטין. הוא שינה אותו לחומר פעיל עוד יותר בשם איברמקטין. שהתברר כיעיל ביותר נגד מגוון עצום של פרזיטים. כמה שנים אחר כך, הפך האיברמקטין לתרופה יעילה מאוד ברפואה וטרינרית, נגד מחלות פרזיטיות בהן חלו בעלי חיים.
בהתבסס על ההצלחה הזו, קמפבל תהה האם הפעילות בבעלי חיים יעילה גם בבני אדם. בדיקות קליניות שערך בחולים שלקו במחלת "עיוורון הנהר", הראו שמנה בודדת של "איברמקטין" - מספיקה להרוג את כל התולעים הטפיליות. התוצאה היא פיתוחה של תרופה חדשה, שהביאה לריפויים של מאות מיליונים.
כמו מחלות קודמות, גם מחלת המלריה נגרמת על ידי פרזיטים, המועברים על ידי יתושים לבני אדם. הזיהום גורם לחום, הזעות, דלקת מוחית ומוות. חצי מיליון אנשים מתים מידי שנה ממלריה, רובם ילדים. לאחר הכניסה לגוף האדם, טפיל המלריה פוגע ראשית בתאי הכבד, אחר כך בתאי הכבד שם הוא מתרבה, הורס את התאים וגורם להתקפי חום. מחזור החיים של הטפיל נשמר על ידי יתושים מוצצי דם, המעבירים את הטפיל לבני אדם נוספים.
מהרפואה הסינית למלחמה במלריה
פרופ' יויו טו פיתחה תרופה חדשה למלריה מצמח בשם ארטמיסיה, המופיע כבר במאות כתבים של הרפואה הסינית. היא בחנה מיצוי מהצמח והתוצאה היתה הצלחה גדולה: 100% מטפילי המלריה בעכברים וקופים נגועים - נכחדו. התוצאה היא פריצת דרך בגילוי תרופה חדשה הנלחמת במלריה.
התגליות של שתי התרופות נוגדות הטפילים - איברמקטין, וארטמיצינין, שינוי את הטיפול במחלות פרזיטריות, המשפיעות על מאות מיליוני אנשים החיים על כדור הארץ. התרופות הללו מצליחות חיים, מונעות תמותה, מונעות את התסמינים הקשים, עוצרות את מעגל ההדבקה, ומאפשרות לחולים לשוב לחיי שגרה רגילים ואף לצאת ממעגל העוני.
ההכרזה על פרס הנובל לרפואה ופיזיולוגיה היא הראשונה בשרשרת ההכרזות הצפויות בשבועיים הקרובים. הפרסים בתחומי פיזיקה, כימיה, ספרות, שלום וכלכלה יוענקו בידי ועדות פרס אחרות.
הישראלי שהיה שותף לפרס בשנה שעברה
בלעדי: הישראלי שהיה שותף לזוכה פרס נובל לרפואה
הזכיות הקודמות
בשנה שעברה זכו בפרס ג'ון אוקיף האמריקני ובני הזוג מיי-בריט מוזר ואדוארד מוזר מנורבגיה, בזכות תגליתם על פעילות תאי מערכת המיקום במוח, המכונים "ה-GPS האנושי". תאי המיקום במוח, שאותם חקרו הזוכים, מאפשרים לנו לדעת היכן אנו נמצאים וכיצד למצוא את דרכנו.
היכולת הזו הכרחית לקיום המין האנושי. למשל, כיצד נדע שאנו עומדים בפני בניין וכיצד נמצא את דרכנו לבניין אחר, וכיצד נשמר את היכולת הזו כך שנדע בפעם הבאה שבה נימצא בדרך דומה כיצד לנתב את עצמנו.
בשנת 2013 זכו בפרס ג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהודוף מאוניברסיטת סטנפורד. השלושה קיבלו את הפרס על תגליתם כיצד מתנהלת תעבורת החומרים בתא פנימה והחוצה. תגלית זו קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית, ותאפשר להבין טוב יותר את התנועה בתוך התא, ובכך אולי למנוע את היווצרותן של מחלות שונות ואת החמרתן.
בשנת 2012 זכו בפרס היפני שיניה ימנאקה והבריטי ג'ון גורדון. השניים הצליחו להפוך תאים בוגרים חזרה לתאי אב צעירים, שיוכלו להיות מושתלים בגוף האדם ולהפוך לכל רקמה שהיא. עבודתם זו תוביל להגדלה דרמטית של השתלות מח עצם, ולשגשוג תחום הטיפול בתאי אב שעשוי להציל מיליונים ברחבי העולם.
בשנת 2011 זכו בפרס שלושה מדענים בזכות תגליתם על מנגנונים שונים במערכת החיסון, שעשויים להוביל לפיתוח תרופות חדשות למגוון מחלות דלקתיות וליצירת חיסונים יעילים. אחד מהם, ראלף סטיינמן, לא הספיק לשמוע את הבשורה שכן הוא מת שלושה ימים בלבד לפני ההכרזה.
בשנת 2010 זכה בפרס הפיזיולוג הבריטי רוברט אדוארדס, שפיתח את הפריית המבחנה. שיטה זו אפשרה למיליוני זוגות עקרים ברחבי העולם להעמיד צאצאים וסייעה להביא לעולם כארבעה מיליון ילדים.
בשנת 2009 זכו בפרס נובל לרפואה שלושת החוקרים האמריקנים אליזבת הלן בלקברן, קרול גריידר וג'ק שוסטק, בזכות תגליתם על טלומראז, אנזים המצוי בחומר התורשתי DNA ומשפיע על חלוקת תאים והזדקנותם.
בשנת 2008 זכו בפרס נובל לרפואה החוקרים הצרפתיים פרנסואז בארה סינוואסי ולוק מונטאניה, מגלי נגיף ה-HIV והחוקר הגרמני הראלד זור-האוסן, מגלה נגיף HPV הגורם לסרטן צוואר הרחם. בזכותו פותח חיסון שהציל מיליוני נשים ברחבי העולם מסרטן.
שנה קודם לכן זכו בפרס החוקרים האמריקנים אנדו פייר וקרייג מלו על תגליתם במנגנונים המביאים לשיתוק פעילות גנים. מחקר זה עשוי להביא בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לאיידס, לסרטן ולמחלות רבות אחרות.
לפנייה לכתב/ת 
