שתף קטע נבחר

 

הגן שכל אישה בישראל צריכה להכיר

פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו-גניקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מסבירה על הגן BRCA ששכיח במיוחד בקרב אוכלוסייה יהודית, ומה צריך לעשות מי שהתגלה כנשא של הגן הזה?

בשיתוף אסטרהזניקה והחברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית

 

הגורם השכיח ביותר לסרטן שד ושחלה תורשתי הוא מוטציות בשני גנים הנקראים 1 BRCA ו -2  BRCA. סרטן שחלה בנשים שנושאות מוטציה גנטית מתנהג אחרת. הוא פחות אגרסיבי, מתפתח בגיל צעיר יחסית, והללו חיות יותר שנים עם המחלה.

 

מלבד זאת, הן מגיבות טוב יותר לחלק מהכימותראפיות וגם לקבוצות תרופות חדשות שהתגלו לאחרונה, שיעילות בעיקר בחולות סרטן שחלה עם מוטציות ב BRCA.

 

אז מה זה הגן BRCA?

שני הגנים שייכים לקבוצת הגנים האחראים לבקרת התא. גנים אלו אחראים ליצירת חלבונים שלהם תפקיד חשוב ומרכזי בתיקון נזק שנגרם לחומר התורשתי (דנ"א- DNA).

 

כאשר ישנה פגיעה בגנים אלו (מוטציה) הם מאבדים את היכולת לעצור את הגידול הלא תקין של התאים. מצב זו עלול להביא לחלוקת תאים לא מבוקרת ולתהליך סרטני.

 

מדוע כל כך חשוב שנכיר את ה- BRCA ?

בהשוואה למדינת אחרונת בעולם, בישראל מתקיים מצב ייחודי. באוכלוסיות שונות בעולם שכיחות הנשאות של הגן מוערכת ב 1 מכל 350 אנשים, ואילו בישראל התפוצה היא הרבה יותר גדולה.

 

באוכלוסייה האשכנזים השכיחות היא 1 ל 40, באוכלוסייה הלא אשכנזית מדובר על יותר מאחוז אחד שהם נשאים של המוטציה בגן.

 

איך הגן עובר בתורשה?

הגן מועבר בתורשה דומיננטית, כך שכל גבר או כל אישה שהם נשאים של הגן מעבירים ל 50% מהצאצאים שלהם את הגן הפגום. די בכך שאחד משני העותקים (הנקראים אללים) של הגן הוא פגום מלידה, כדי שהסיכון לפתח סרטן יעלה באופן משמעותי.

 

לנשאים יש מוטציה מורשת על אחד משני האללים בכל תאי הגוף, והם מפתחים ממאירות כאשר באלל השני (התקין) של אותו גן מתרחשת מוטציה נרכשת. תא שקרתה בו מוטציה נרכשת אין בו עותק תקין של הגן, דבר ההופך את התא לממאיר ומוביל להתפתחות גידול.

 

הנשא אומנם נמצא בסיכון גבוה לפתח ממאירות במהלך חייו, אך עם זאת חשוב לציין שלא כל נשא יפתח סרטן. לכל קרוב משפחה מדרגה ראשונה של נשא קיים סיכון של 50% להיות גם הוא נשא של המוטציה.

 

חשוב להדגיש כי, נשאות קיימת גם אצל גברים וגם אצל נשים, ולכן הגברים יכולים להעביר את המוטציה באותה מידה שבה אישה יכולה להעבירה.

 

האם גם גברים יכולים לחלות בסרטן שד?

לגברים נשאים הסיכוי לפתח סרטן שד גדול יותר בהשוואה לגבר שאינו נשא. לגברים שהם נשאים של המוטציה 1 BRCA יש 6% לפתח סרטן שד, ואם הם נשאים של BRCA2 אז יש להם סיכוי רב יותר לפתח סרטן שד, סרטן לבלב, סרטן ערמונית ולעיתים סרטני מעיים.

 

לנשים נשאיות יש סיכוי גבוה יותר לפתח סרטנים ממספר סוגים, כאשר סרטן שד ושחלה הם הנפוצים ביותר.

 

מה צריך לעשות מי שיש לו היסטוריה של מחלות סרטן במשפחה?

היסטוריה של סרטן במשפחה מעלה את הסיכוי לפתח את המחלה, לכן תחילה יש לפנות ליעוץ גנטי לבירור סיכויי הנשאות. לאחר מכן יש להחליט באם לבצע את הבדיקות הגנטיות.

 

לאור השכיחות הגבוהה בישראל של המוטציה בגנים BRCA, דעתי היא, שבנוסף לנשים שחלו בסרטן שד ושחלה, האוכלוסייה הישראלית כולה צריכה לבצע בדיקות גנטיות של המוטציות הנפוצות, זאת על מנת להפחית את התחלואה.

 

במידה ומתקבלת תשובה שלילית לגבי הנשאות, האם זה בהכרח מדויק?

כיום בישראל בודקים בין 10 ל 15 מוטציות נפוצות. בהתייחס לאוכלוסיית האשכנזיים, כ 98% מאוכלוסייה זו נשאית של המוטציות הללו, כאשר באוכלוסייה הלא אשכנזית הדיוק הוא נמוך יותר.

 

אם ישנה משפחה שהתחלואה הסרטנית בה היא מאוד גבוהה ותוצאות הבדיקה של אותן 15 מוטציות לא הראו נשאות, אזי קרוב לוודאי שיש מוטציות שלא התגלו, ולכן במקרה כזה ההמלצה היא לבצע ריצוף גנטי.

 

כיום, אנחנו רואים גם משפחות רבות שלמרות שלא הייתה בהן תחלואה של סרטן שד ושחלה עדיין מתחבא אצלן הגן. מוטציות BRCA  מסבירות כ 10% ממקרי המשפחות שבהן ידוע על סרטן שד ושחלה תורשתי, כך שקרוב לוודאי ישנם גנים נוספים הגורמים לסרטן שד ושחלה תורשתי שטרם זוהו.

 

מה צריכה לעשות מי שיודעת שהיא נשאית של המוטציה?

במחקרים שנערכו בעולם נמצא כי, הסיכון לחלות בסרטן שד עד גיל 80 עבור אישה שהיא נשאית של הגן, מוערך בכ 70-80 אחוזים, כאשר הסיכון לחלות בסרטן שחלה עומד על 15-45 אחוזים עד סוף ימיה.

 

מדובר באחוזים עצומים, לכן חשוב שכל אישה ישראלית תדע אם היא נשאית או לא, שכן אזי ניתן לעקוב, לנסות למנוע ולאתר את הסרטן בשלביו המוקדמים.

 

עד גיל 40 הסיכון לפתח סרטן שחלה בנשים נשאיות הוא נמוך, ולכן עד גיל זה מומלץ לבצע בדיקות מעקב הכוללות: בדיקה גניקולוגית, אולטרסאונד וגינאלי ובדיקת הסמן CA125 בדם אחת לחצי שנה.

 

באשר לגילוי מוקדם של סרטן שד, המעקב כולל בדיקה פיזית על ידי כירורג שד פעם בחצי שנה ופעם בשנה בדיקת MRI או הדמיה אחרת. סרטן שד הרבה יותר קל לאיתור מוקדם ולכן אפשר לעקוב בצמידות ולטפל כאשר מתגלה גידול. ישנה גם אפשרות לכריתת שדיים דו צדדית המוצעת לעתים.

 

בניגוד לסרטן שד, הבעייתיות בסרטן שחלה היא שאנחנו מגלים אותו בדרך כלל מאוחר מידי. מאחר ומרבית הגידולים מתפתחים בקרבת גיל 40, ההמלצה לנשים נשאיות לתכנן את הילודה כך שבסביבות גיל 37 הן סיימו עם תוכנית הילודה שלהן ובגילאים 37,40 הן מבצעות הליך מניעתי באמצעות ניתוח לכריתת השחלות והחצוצרות, לטובת הורדת הסיכון לחלות סרטן שחלה באחוזים גבוהים.

 

באם הסרטן כבר התפתח, יש כיום קבוצות תרופות שהן הרבה יותר יעילות בקרב נשים נשאיות של המוטציה.

 
הכותבת היא מנהלת השירות האונקו-גניקולוגי במרכז הרפואי איכילוב





פורסם לראשונה 06/10/2015 10:09

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הכירו את הגנים שלכן
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים