ערבים נגד ערבים: מפת הסכסוכים
השנה שהחלה צפויה לעמוד בסימן משבר הפליטים שמשנה את פני המזרח התיכון, המעורבות הרוסית, ניסיון דאעש להתרחב, המאבק הסוני-שיעי וגרורותיו - אבל ממש לא רק. העימותים אצל השכנים, וההשפעה על ישראל
במזרח התיכון של ימינו קשה לחזות הרבה לנוכח השינויים הדרסטיים שמתרחשים מדי יום, אך ניתן לומר ש"אחרי החגים" ובשנה הקרובה יימשך המאבק בין הכוחות ששואפים לשמור על הסדר הקיים (כמו מנהיגי סוריה ואיראן) לבין אלו שרוצים לפרק את המדינות ולשבור את הגבולות שהכרנו (דאעש וג'בהת א-נוסרה).
זו תהיה שנה שעשויה להיות מכרעת מבחינת משבר הפליטות. מיליוני פליטים מסתובבים במזרח התיכון בעקבות המלחמות בסוריה, בעיראק ומקומות אחרים. בלבנון, בירדן ובטורקיה ההמונים הפכו לנטל משמעותי וסיר הלחץ רק הולך ומבעבע. התמונות שנראות מדי יום באירופה לאחרונה, ככל הנראה רק ילכו ויתעצמו בזמן שמדינות העולם ומדינות ערב פשוט לא מצליחות למצוא מענה לסוגיה.
שאלת השאלות היא דאעש - "המדינה האסלאמית" - ארגון שחולש על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, מחזיק ב-83 אלף קמ"ר (ארבע פעמים מדינת ישראל) ושולט על 8 מיליון בני אדם עם מנגנוני משילות מרשימים, איזון תקציבי וטרור אכזרי ובלתי ניתן לעיכול. מנהיגו הוא עדיין אבו בכר אל-בגדדי, שהניסיון העיראקי לחסלו היום נכשל ככל הנראה.
לעת עתה נראה שהקואליציה הבינלאומית בראשות ארה"ב (עם המפרציות, מדינות המערב וטורקיה) אולי הצליחה במעט לבלום את התפשטות דאעש, אך לא נראה שהארגון נחלש, ואפילו להיפך. בצפון סוריה זה הצליח יותר בגלל שילוב של תקיפות אוויריות וכוח כורדי מיומן, שכעת אפילו מאיים על בירת דאעש א-רקה. לא מן הנמנע שהקואליציה הבינלאומית תיאלץ להיכנס למהלך קרקעי בדרך זו או אחרת בעיראק ואולי אף בסוריה.
אולם השנה עשויה להיות השנה של קואליציה אחרת לגמרי, שבימים אלה תופסת תנופה בייחוד על רקע הסכם הגרעין בין איראן למעצמות - הקואליציה שזוכה לכינוי 1+4 (רוסיה, איראן, המשטר הסורי, עיראק וחיזבאללה). לנוכח המעורבות הרוסית חסרת התקדים בסוריה יהיה מעניין וחשוב לראות כיצד זו תשפיע על פני המערכה ואם יהיה שיתוף פעולה בין הקואליציות בעלות האינטרסים השונים והמנוגדים. האינטרסים הללו קשורים בעיקר למדינות הסולדות מהמשטר הסורי (סעודיה למשל) מול אלה שתומכות בו באופן עיוור (איראן).
דאעש יתפשט?
את המשפט הבא כבר שמענו ללא הרף, אבל לא מן הנמנע שזו באמת תהיה שנת הכרעה באשר לגורלו של המשטר הסורי והנשיא בשאר אסד, שמצליח לשרוד גם אחרי ארבע שנים וחצי עקובות מדם של מלחמת אזרחים עם הרבה עזרה מבעלות בריתו. בזמן שהמערב וארצות הברית משלימות יותר ויותר עם כך שאין חלופה טובה לאסד, יהיה מעניין לראות אם יושג הסכם פוליטי ומדיני בסוריה ואם תהיה פריצת דרך בשטח למורדים, למשטר או לדאעש וג'בהת א-נוסרה.
עד לתקופה האחרונה שרר מעין סטטוס-קוו - אסד עדיין מחזיק במה שנקרא "סוריה הקטנה", הרצועה שבין ערי החוף המזוהות עם העדה העלווית ועד לדמשק. אך התקיפות הרוסיות, שמתמקדות לא רק בדאעש אלא גם בארגוני המורדים האחרים, עשויים לשנות את הסטטוס קוו הזה.
לגבי דאעש, השנה תיבחן כוונתו להתפשט לאזורים נוספים ולהשתקע כפי שעשה בסוריה ובעיראק. דריסת הרגל שלו ניכרת בלא מעט מקומות במזרח התיכון ואפילו מחוצה לו. ישראל מתעניינת כמובן בגבולותיה: ירדן בינתיים מצליחה להימנע מהשפעה, בסוריה המורדים עם ג'בהת א-נוסרה נלחמים בנחישות בנאמני דאעש, בלבנון עדיין אין לו זכר ובסיני נראה שהוא הולך ומשתדרג.
בסיני, הנשיא המצרי א-סיסי ינסה להפוך זאת לשנת המפנה. אחרי המתקפה הקטלנית של שלוחת דאעש בתחילת יולי נראה שהצבא המצרי מצליח יותר לאחרונה, אך לא ברור אם זה יספיק. אגב מצרים, שם מעניין יהיה לראות אם באמת מישהו מבכירי האחים המוסלמים יעלה לגרדום.
האיסלאם מפוצל
המאפיין של רבים מהמאבקים באזור, העימות בין הסונים לשיעים, צפוי להסלים. מפלס הדם הרע בין סעודיה לאיראן לא יורד. רק בשבועות האחרונים נרשמו חילופי מהלומות על רקע האסונות הקשים בזמן עונת העלייה לרגל למכה.
במקביל, זו עשויה להיות שנת הכרעה של המלחמה בתימן, שסעודיה והקואליציה שבראשה היא עומדת שקועות בה עד הצוואר - נגד החות'ים המזוהים עם איראן. לאחרונה נראה שההתערבות הקרקעית עושה את שלה והקואליציה יחד עם כוחותיו של נשיא תימן הנמלט, עבד רבו מנסור האדי, נוחלת הישגים לא מבוטלים - ובראשם החזרת השגרה לעיר עדן בדרום המדינה, שאליה גם חזר הנשיא.
לסעודים יש שאלה בוערת אולי לא פחות - אם להמשיך להתעקש על מחירי הנפט הנמוכים.
זאת בעוד רוב יצואניות הנפט במזרח התיכון ובדרום אפריקה צפויות להתקשות לאזן את התקציבים. בשבועות האחרונים הסעודים מתחילים לשלם את המחיר.
המאבק הסוני-שיעי צפוי לתת אותותיו גם ליד שכנותינו סוריה ולבנון. בלבנון אחרי חודשים רבים ינסו לבחור נשיא, ולהחזיר את המדינה לתפקוד כשברקע מחאת הזבל שעוד לא אמרה את המילה האחרונה. והאם עשור אחרי מלחמת לבנון השנייה, זו תהיה שנתה של השלישית? "המלחמה עם ישראל אינה בלתי נמנעת, אך יכולה לפרוץ בכל רגע ובכל מצב", אמר לאחרונה מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ובמיוחד על רקע העמקת ההשפעה האיראנית ושל חיזבאללה בסוריה, ייתכן שניצוץ יצית שוב את החזית הצפונית.
לפנייה לכתב/ת 
