"לנייטרינו יש מסה": נובל בפיזיקה ליפני וקנדי
פרס נובל לפיזיקה לשנת 2015 הוענק לטקאקי קג'יטה מיפן והקנדי ארתור בי מקדונלד - שגילו כי לנייטרינו (חלקיק יסוד חסר מטען חשמלי) יש מסה
טקאקי קג'יטה מיפן והקנדי ארתור בי מקדונלד הם הזוכים בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2015. כך הוכרז במסיבת עיתונאים שנערכה במכון האקדמי למדעים בשבדיה. השניים קיבלו את הפרס על כך שגילו שלתנודות נייטרינו (חלקיק יסוד חסר מטען חשמלי) יש מסה. ynet העביר שידור חי מהטקס.
בוועדת הפרס הסבירו כי התגלית שינתה את ההבנה שלנו לגבי הפעולה הפנימית ביותר של חומר ויכולה להשפיע על תפיסתנו את היקום. אולגה בוטנר, פרופסור לפיזיקה ניסויית של חלקיקי יסוד, הסבירה את משמעות העבודה של המדענים על חלקיקי נייטרינו, חלקיקים תת אטומיים זעירים הנמצאים סביבנו.
חידת חלקיקי הנייטרינו נותרה בגדר תעלומה במשך עשורים עבור פיזיקאים, וכעת נפתרה. על פי המחקר של השניים, חלקיקי נייטרינו יכולים לשנות זהויות. טקאקי קג'יטה הוכיח בתחילת המילניום כי חלקיקי נייטרינו מהאטמוספירה משתנים בדרכם לגלאי סופר קמיאוקנדה ביפן. במקביל, קבוצת המחקר בקנדה שהוביל ארתור בי מקדולנד הדגימה שנייטרינו מהשמש לא נעלמים בדרכם לכדור הארץ. במקום זה, הם נתפסים עם זהות שונה כשהם מגיעים למצפה סאדברי.
בשנה שעברה הוענק הפרס לחוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו ולחוקר האמריקני יליד יפן שוג'י נאקמורה עבור המצאת נורות ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור).
שנה קודם לכן זכו פיטר היגס מבריטניה ופרנסואה אנגלר מבלגיה בפרס נובל לפיזיקה על תיאוריית "החלקיק האלוהי". החלקיק התת אטומי, בוזון היגס, נחשב אבן פינה חסרה בעולם הפיזיקה, ויכול להסביר מדוע לחומר יש מסה.
פרס נובל בפיזיקה הוא השני שמוענק השנה. אתמול הוענק פרס נובל ברפואה לשלושה - פרופ' ויליאס סי קמפבל יליד אירלנד, וכיום משמש חוקר ומרצה באוניברסיטת מדיסון שבניו ג'רסי בארה"ב, פרופ' סטושי אמורה מאוניברסיטת שיטסאו, ופרופ' ויו טו מהאקדמיה הסינית בבייג'ינג. השלושה קיבלו את הפרס על פיתוח תרופות חדשניות נגד מחלות טפילים ומלריה, שהצילו מאות מיליונים ברחבי העולם מתחלואה קשה ותמותה
ומה עוד צפוי לנו?
מחר, יום רביעי, פרס נובל לכימיה.
ביום חמישי פרס נובל לספרות.
ביום שישי פרס נובל לשלום.
ב-12 באוקטובר יוכרזו זוכי פרס נובל לכלכלה בטקס שיחתום את עונת הנובל לשנה זו.
כל זוכה בפרס נובל מקבל שמונה מיליון קרונות שבדיות ולעתים מחולקים הפרסים - כמו למשל בפרס נובל לרפואה אתמול - בין כמה מועמדים.