סיפור לפני השינה עם סלמאן רושדי
אגדה המחברת בין אב לבנו, ספרי פעוטות שיעשו לכם סדר, עלילה של הומור וגם של אובדן: חמישה ספרי ילדים שאתם לא מכירים, וחייבים להכיר
"הרון וים הסיפורים" מאת סלמאן רושדי
הוצאת כתר, תרגום: רינה וגדעון בן-ישראל
הספר הזה הוא אחת מהתעלומות הגדולות של המו"לות לספרי נוער בישראל. כיצד ייתכן שספר נוער (ועוד יפה כל כך) של סופר פופולרי ומרכזי כסלמאן רושדי, לא הפך לקלאסיקה מודרנית בארץ, כפי שקרה בכל העולם? מכאן שכדאי לכם לקרוא את המעשייה המופלאה, העצובה והפראית שכתב רושדי. זהו סיפור מסע וסיפור חניכה, סיפור על אב ובן וסיפור על איך זה לספר סיפור. זהו סיפור על אהבה ועל גבורה, על הרפתקאות ועל עצב גדול מנשוא, ובזכות לשונו העשירה והגמישה של רושדי - זהו ספר בלתי נשכח.
עלילת הסיפור מתרחשת בעיר "העצובה שבערים", שבה חי מספר סיפורים מקצועי בשם רשיד, שמאבד את קולו. הסיבה לכך, מבלי שהוא יידע זאת, היא שים הסיפורים, שהוא מקור כל הסיפורים בעולם - מזדהם. בנו, הרון, מחליט לצאת למסע כדי להציל את אביו ולהשיב לו את יכולתו לספר סיפורים, שכן בלעדיה אין לו חיים. כמובן שהסיבות לכל העניינים הללו סבוכות בהרבה, אבל על כך תצטרכו לקרוא בספר.
נכון, התמה מזכירה את "פרח לב הזהב", למשל, וכמובן את "הסיפור שאינו נגמר", אך לא מדובר לרגע בחיקוי, אלא ביצירה ששואבת ממעיין (או ים) הסיפורים משהו חדש לגמרי, שלא מותיר ברירה אלא להישאב לתוכו ואל ההרפתקה המרתקת שקורית להרון ולאביו.
"אחותי גרה על מדף האח" מאת אנאבל פיצ'ר
הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תרגום: שירה ריפין
ספר הביכורים עטור הפרסים והשבחים של אנאבל פיצ'ר, סופרת בריטית צעירה שמאז פרסמה כבר ספר שני, מצליח לא פחות, הוא אחד מספרי הנוער העכשוויים היפים ביותר שתקראו. גיבור הסיפור הוא ג'יימי, ילד רגיש, סקרן וחכם, בן עשר בסך הכל, אבל בעל אינטליגנציה רגשית יוצאת דופן (אך הוא כמובן עדיין מבולבל, תוהה ונאיבי), שמתמודד עם מציאות איומה של החיים אחרי שאחותו הגדולה רוז מתה בפיגוע.
האחות שגרה על מדף האח אינה מטאפורה, אלא קיום ממשי של כד האפר של הנערה, המהווה אנדרטה לא כל כך לחייה, כמו לאופן שבו החיים בבית המשפחה פסקו מאז האירוע הנורא. לאמיתו של דבר, המשפחה מתפרקת לחלוטין, וג'יימי מנסה למצוא את דרכו בין הלבבות השבורים, ולא במפתיע רק נפשו הרכה מצליחה לאחות את הקרעים.
פיצ'ר נמנעת לחלוטין ממלודרמה. היא מוסרת סיפור קשה ועגום ברהיטות, עדינות וחוכמה, שמפתיעה מאוד במיוחד לאור העובדה שמדובר בסופרת צעירה שזהו ספרה הראשון. לא בכדי הוכתרה פיצ'ר ככוכב עולה בשמי ספרות הנוער הבריטית, בזכות יכולתה לתאר רגעים מורכבים וסבוכים ברגישות כזו, שהלב נחמץ בכל פעם מחדש.
"השודד הוטצנפלוץ" מאת אוטפריד פרויסלר
הוצאת מחברות לספרות. תרגום: לנדה מטלון
במונחים של שוק הספרים המקומי, הספר הזה כבר נחשב עתיק. הוא ראה אור בעברית בתרגומה של מטלון בתחילת המאה הנוכחית, וכיום כמעט בלתי אפשרי להשיגו. אבל הוא בהחלט שווה את המאמץ. בספר מכונסות עלילותיהם של קספרל וזפל המנסים לתפוס את השודד האיום הוטצנפלוץ, אך כמובן - הם מסתבכים שוב ושוב, ולא רק בגללו.
הסיפורים עתירי ההומור והלשון הפשוטה אך מלאת החן של פרויסלר, מבכירי סופרי הילדים בגרמניה במאה ה-20, זכו ועדיין זוכים להצלחה רבה בכל העולם. אולם בישראל הוא לא קיבל את הכבוד הראוי לו, אף על פי ששלושת הספרים שכתב ותורגמו לעברית, הם לא פחות מנהדרים.
"השודד הוטצנפלוץ" יחזיר אתכם לחדווה שבקריאת סיפור טוב. ללא התלהמות, מניפולציות דרמטיות וריבוי פעלים, פרויסלר מגיש לילדים סיפור מותח, מסקרן, מצחיק ומבדר בזכות הדמויות המעולות והקצב המוצלח של הסיפור, שנוגע בסוגיות של מוסר, חברות וכושר אמצאה.
"אני רוצה את הכובע שלי" מאת ג'ון קלאסן
הוצאת מודן, תרגום: שמעון ריקלין
הוכחה לתהודה החלושה שמקבלים בישראל ספרי ילדים מאוירים היא ההתעלמות מספרו הראשון של קלאסן כסופר מאייר, "אני רוצה את הכובע שלי". מדובר באחד היוצרים הצעירים החשובים, האהודים והמצליחים ביותר בעולם, שזכה בעיטורים ובפרסים החשובים ביותר בספרות הילדים ובתחום האיור, והוכתר כממשיך דרכם של מו וילמס וויליאם סטייג. הספר הזה, שמכר מיליוני עותקים ברחבי העולם, הוא יצירה יוצאת דופן, מהנה וחכמה כל כך, אשר היתה אמורה להתקבל כאן בקול תרועה רמה ובחיבוק חם.
כיאה לקלאסן, הסגנון הוויזואלי מינימליסטי למדי, בעיקר בעיצוב הרקעים והמרחב. בהתאמה, גם הטקסט מדוד ומדויק. קלאסן מגולל כמו בסרט נע, רצף של מפגשים של דוב המחפש אחר כובעו האדום שנעלם. אף אחד לא יודע היכן הכובע, והאוטומטיות של השאלה והמענה בכל המפגשים משעשעת מאוד, עד שמגיעים לארנב שחובש את הכובע הגנוב על ראשו ומשקר לדוב בלי בושה (אבל בהיסטריה קלה). בגלל האוטומטיות - הדוב ממשיך בדרכו, עד שהוא קולט את טעותו. את הסוף לא נספר.
סופו של הספר עורר ויכוחים ודיונים רבים, אבל דווקא החתרנות המסוימת שבו - שלא כוללת "הפי אנדינג" קלאסי, היא סיבה נוספת לעובדה שמדובר בספר בעל ייחוד של ממש. לא מדובר בווריאציה נוספת על סיפור שחוק, אלא ביצירה עצמאית לחלוטין, שפועלת במקביל בשני מישורים - התכליתי והאירוני.
"בדיוק בזמן" ו"יותר גדולה ממך" מאת אורית ברגמן
הוצאת מודן
שני ספרי הפעוטות שכתבה ואיירה אורית ברגמן הם דוגמה נהדרת לספרות הפעוטות
המקורית שחסרה כאן כל כך. באופן יחסי, מעט ספרי פעוטות מתפרסים בארץ, ואלו שרואים אור יהיו לרוב ספרי שירה קצרים. בשני הספרים הללו - שפורסמו יחדיו כחלק מסדרה - מדגימה ברגמן בטקסט ובאיור כיצד ניתן לפנות לפעוטות בפרוזה פשוטה וחיננית, ועל הדרך להציג את הנושאים החביבים (ואולי ההכרחיים) לגילים הללו, כמו הפכים, מרחק, גודל, ועוד.
ההבדל בין ללמד ולהציג הוא גדול מאוד, כמובן, וברגמן מצליחה לבטל את השיממון שבלימוד כלימוד, בכך שהיא מציגה בראש ובראשונה סיפור: כזה עם דמויות מובחנות, עלילה סדורה, רצף התרחשויות מעניין, דרמה והומור המתגבשים מתוך מערכות היחסים שמוצגות, הדינמיקה בין הדמויות ואלמנטים שונים של הפתעה. כך היא לוכדת את תשומת הלב המלאה של הפעוטות ומבליעה את אותם אלמנטים החשובים להורים.
ברגמן איירה בכישרון רב את הספרים הללו, ויצרה תנועה מצוינת במרחב הוויזואלי. כמו בכל ספריה, היא השתמשה באופן מושכל וחכם בדרמה של הפיכת הדף ומימשה את הפוטנציאל עד תום. כך התקבלו שני ספרים מצוינים, שאף זיכו אותה בפרס "דףדף" לספרות ילדים ונוער.
