"פרויקט מסחור הדת": כמה תשלמו על קופונים לגן עדן?
האתר "שומרי השם", האפליקציה "גוי של שבת", קופונים לגן העדן - וניוזלטרים של יהדות ממוסחרת: לוורד חג'אג', סטודנטית לעיצוב גרפי ב"שנקר", נמאס מתופעת מסחור הדת - אז היא תיעלה את העצבים לעיצוב. ומה אמרו חרדים שראו את המיצג? - "נקרעו מצחוק"
לצפייה בתמונה בהגדלה - לחצו כאן
מה קורה כשעצבים פוגשים מעצבת - וכשמחאה נגד הממסד הדתי מקבלת זווית אמנותית? מתקבלת סינרגיה משעשעת-עצובה של קמעות, האתר (הבדיוני) "שומרי השם", אפליקציה מדומיינת בשם "גוי של שבת", קופונים לגן העדן - וניוזלטרים של יהדות ממוסחרת.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לוורד חג'אג' (26), סטודנטית לעיצוב גראפי ב"שנקר", נמאס ממסחרת הטלפונים הבלתי פוסקים: "הייתי מקבלת שיחות על שיחות מעמותת 'קבר רחל'", היא מספרת, "והתדירות רק הלכה והחריפה. אבל רק בשנה האחרונה הבנתי עד כמה המסחור הדתי רלוונטי, בייחוד בבחירות האחרונות שערבבו הבטחות דתיות כמו גן עדן, אם תצביעו למפלגה ה'נכונה'".
לצפייה בתמונה בהגדלה - לחצו כאן
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- אלבום: כל הג'אז החסידי הזה
- אופנה: הצנועה והחסידה: ברכה רוצה לשאנז-אליזה
- פרויקט: ההקפה השמינית: פרויקט ynet לשמחת תורה
בעבודתה יצרה חג'אג' מספר מוצרים. המרכזי שבהם - אתר בשם "שומרי השם", שבו ניתן "לרכוש" ברכות ושאר מוצרי צריכה דתיים-רוחניים, כגון זיווג או כניסה לגן העדן. התעריפים שונים ומשונים, בהתאם למידת הדחיפות, כשהמבקרים מתבקשים לגשת למייצג, להקליק ולהיוושע.
לצפייה בתמונה בהגדלה - לחצו כאן
"שומרי השם" הם שלושה רבנים מ"ליגת העל", שלדברי חג'אג' לקחו על עצמם את מה שהיא מגדירה "זכות התיווך" בין המאמין לבורא. כולם כמובן בדיוניים לחלוטין, אך מתכתבים עם דמויות של רבנים מוכרים בציבוריות הישראלית והמגזרית. ההקשר הממוסחר, אגב, הוא על דעת הצופה בלבד.
דבר שמשלמים עליו כסף הוא קדוש?
חג'אג' אמנם לא מגיעה ממשפחה מסורתית או דתית, אך הצטיידה מראש באם העובדת כמרצה ליהדות ולמסורת ישראל, שדיקלמה באוזניה פסוקים מהמקרא מגיל צעיר. "היה לי קל מאוד לגשת למקורות ולקחת משם לעבודה", היא אומרת. "אני מכירה הרבה מאוד בעל-פה, וזה די הגיע משם".
לצפייה בתמונה בהגדלה - לחצו כאן
תוך כדי העבודה על "פרויקט מסחור הדת", כפי שהיא מגדירה אותו, מתארת חג'אג' תהליך אישי שעברה: "הרגשתי שאני עושה את זה כדי לסגור סוג של קונפליקט בלתי פתור אצלי לגבי דת. אני אדם מאמין, אבל לא אדם דתי. זה הציף לי שאלות כמו מה זה בעצם דת? והאם אמונה היא זה דת או לא.
"התחושה שלוותה אותי הייתה שמישהו לקח את האמונה המאוד טהורה שלי, והמיר אותה בכסף. ש'קדוש' הפך למילה זולה ומסחרית. אמרתי לעצמי: רגע, האם דבר שמשלמים עליו בכסף יכול בכלל להיות קדוש? ואיך הקדושה הפכה לדבר שלא צריך לקום בשבילו מהספה? מעין 'קדושה וירטואלית' שכזו".
לצפייה בתמונה בהגדלה - לחצו כאן
ורד חג'אג' מוסיפה כי "היה לי ממש סלט בראש מכל זה. האם אני יכולה לקרוא לעצמי בכלל יהודייה? מה זה להיות יהודייה? הבנתי בסופו של דבר, שאני לא קוראת לעצמי יהודייה - אלא ישראלית. יש לי מסורת עברית יותר ישראלית מאשר יהודית. המקום שנולדתי בו, מבחינתי, חשוב בעיניי יותר מהדת שלי. הפרויקט הזה סידר לי הכול בראש. פתאום הבנתי שדת זה דבר מאוד אינדיבידואלי, וכל אחד לוקח את זה אחרת. הדרך שבה בחרתי היא בסדר".
החרדים "נקרעו מצחוק"
חג'אג' מתארת סוג של "מרד דתי", מיאוס מהאופן שבו היהדות הפכה להיות כלי פוליטי-ממוני. ואולי הביקורת שלה לא שונה במידה רבה מהמחאות המקראיות נגד הכהנים עושקי העם.
כך או כך, החבר'ה מ"שנקר", מתברר, "עפו" על זה. "הייתה תמיכה מטורפת בפרויקט מצד סטודנטים אחרים", היא מספרת. "הוא מאוד חדשני, הוא רלוונטי ומתכתב עם המציאות היומיומית". אך לצד הסטודנטים והמנחים ב"שנקר", ראו אתה העבודה שלה, שהוצגה בתערוכת הבוגרים - גם קהל בלתי צפוי ואחר.
"היינו עושים משמרות של שמירה על העבודות. כל פעם אחד מאתנו היה נשאר לשמור. בתור שלי, יצא לי לעמוד בחדר בו הייתה העבודה שלי - ופתאום ראיתי קבוצה של חרדים. הם הסתכלו, התעניינו, ולא הפסיקו לצחוק, ממש נקרעו".
"זה היה מפתיע", מודה חג'אג'. "נכון שלא ניסיתי ליצור משהו כבד, אלא עם קריצה. זה לא היה ממקום של זלזול בדת, להיפך. באתי ממקום מאוד מכבד. אבל יש דברים שמפריעים לי, והציניות אכן נכנסה לעבודה. שמחתי מאוד שהם קלטו את זה. בעיניי, לא כל מחאה צריכה להיות כבדה וזועמת".
