שתף קטע נבחר

גרמניה עדיין נאבקת במורשת המשפט הנאצית

70 שנה אחרי המלחמה פועלת גרמניה לשינוי חוקים ששרדו מימי הנאצים, חוקרת את ההשפעה שנותרה מאותן שנים אפלות ומנסה להעמיד לדין פושעים נוספים. "לא רוצים יותר את השפה המשפטית של הנאצים", אמר שר המשפטים ל-AP

הייקו מאס (צילום: AP) (צילום: AP)
הייקו מאס(צילום: AP)

משרד המשפטים הגרמני פתח במאמץ נרחב לבדוק את ההשפעה שהייתה לנאצים על מערכת המשפט, כולל אי העמדתם לדין של פושעים נאצים אחרי המלחמה, ואת זו שנותרה בה עד היום. הפרויקט מתבצע במקביל לניסיונות מחודשים להעמיד פושעים נאצים לדין.

 

עוד חדשות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

 

עד לאחרונה, משפטים שנערכו לשומרים במחנות השמדה היו בלתי אפשריים בעקבות מכשולים משפטיים, וקיומה של רשת של נאצים לשעבר שעבדו אחרי המלחמה כעורכי דין, תובעים ושופטים. "הרבה אשמים כיסו אחד על השני", אומר שר המשפטים הייקו מאס בראיון ל-AP. "אפילו בתחילת שנות ה-60, 80 אחוז מהשופטים בבתי המשפט הפדראליים היו שופטים בתקופת הנאצים. זה מדגים את המידה שבה כשלה מערכת המשפט הגרמנית".

"חשוב להראות לצעירים שנכשלנו אחרי המלחמה". מאס (צילום: AP) (צילום: AP)
"חשוב להראות לצעירים שנכשלנו אחרי המלחמה". מאס(צילום: AP)

אוסקר גרונינג, "מנהל החשבונות של אושוויץ" במהלך משפטו (צילום: AP) (צילום: AP)
אוסקר גרונינג, "מנהל החשבונות של אושוויץ" במהלך משפטו(צילום: AP)
בין המכשולים להעמיד לדין פושעים נאצים לאורך השנים היה החוק שדורש הוכחה למעורבות ישירה בהריגה או ברצח - הפשע היחיד שלא חל עליו חוק התיישנות. זאת הסיבה שלקחו תפקיד מרכזי בשואה לא הועמדו לדין. הדבר השתנה ב-2011 כשבית משפט במינכן קיבל את הנימוקים החדשים של התביעה במשפטו של ג'ון דימאניוק.

 

"לחוקה המשפטית של גרמניה לקח זמן ארוך להחליט שאם מישהו היה שותף לתפעול מחנה השמדה לא הכרחי אם היה לו חלק אישי ופעיל או לא. אני חושב שזה נכון לגמרי", אמר מאס. למרות שרוב החשודים נמצאים בשנות ה-90 לחייהם, לפי מאס הרשעתם חשובה לגרמניה, לניצולים ולקורבנות. "אף פעם לא מאוחר מדי להעמיד לצדק", הוא אמר.

ניצולות שואה בטקס 70 שנה לשחרור אושוויץ (צילום: AP) (צילום: AP)
ניצולות שואה בטקס 70 שנה לשחרור אושוויץ(צילום: AP)
  

מאס אמר כי חשוב להראות לדור חדש של סטודנטים למשפטים איך מערכת המשפט הגרמנית המלחמה נכשלה במשימתה אחרי המלחמה. "הנקודה של הפרויקט הזה הוא להכיר בטעות הגדולה ביותר של מערכת המשפט הגרמנית אחרי המלחמה. במערכת המשפט בין 1933 ל-1945 היו בובות של הנאצים, וזה לא עזר לכפר על הפשעים אחרי המלחמה ברפובליקה הצעירה", הוא אמר.

 

שר המשפטים סיפר כי כמה חוקים שמקורם בתקופה הנאצית נבדקים כעת מחדש. אחד מהם הוא חוק הרצח בגרמניה, שחודד על ידי רולנד רייזר, בכיר במשרד המשפטים הנאצי ונשיא בית המשפט העממי שערך משפטים רבים לאנשי אופוזיציה.

 

החוק, שעבר ב-1941, נחשב במשך שנים לבעייתי בגלל שהוא מבטא את התפישה הנאצית שרוצח פועל מתוך "רגשי נחיתות". החוק הוביל למקרים שבהם גבר שהיכה למוות את אשתו הורשע בהריגה, בשעה שאישה שהותקפה על ידי בעלה והרגה אותו בשנתו הורשעה ברצח. "אנחנו לא רוצים יותר את השפה הנאצית במערכת המשפט שלנו יותר, במיוחד לא במקרים שמתמודדים עם רצח והריגה", אמר מאס.

 

חוק נוסף שנמצא בהליכי שינוי עוסק ביצירות אמנות שנבזזו, נושא שעלה לכותרות כשנחשף אוסף היצירות של אספן האמנות קורנליוס גרליט, שרבות מהן נבזזו ממשפחות יהודיות. במסגרת הצעת חוק יעבור חלק גדול יותר בנטל ההוכחה לבעלי היצירות שנבזזו כדי להוכיח שרכשו אותו בתום לב.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
שר המשפטים הייקו מאס
צילום: AP
מומלצים