מהאקדמיה לעבודה: כך תפתחו קריירה מצליחה
בוגרי מדעי הרוח? אל דאגה - גם אתם רכשתם מיומנויות וכישורים שיכולים לאפשר לכם להצליח בשוק העבודה. כיצד אקדמאים יכולים להשתלב בשוק הדינמי, באילו תחומים יש ביקוש ומדוע חשוב לבחור בקפידה את התפקיד הראשון שלכם? מדריך
זה לא סוד שתחזיות העתידנים אותן קראנו בתחום הארגוני והתעסוקתי לפני זמן לא רב הפכו למציאות. הכפר הגלובלי אמנם מאפשר לנו לטייל, לעבוד, לחיות וללמוד, כמעט בכל מדינה בעולם, לעשות קניות בסינגפור מבלי לעלות על מטוס ולקבל תמיכה טכנית למחשב 24 שעות ביממה – ממדינה אחרת, אבל הוא בא עם מחירים ידועים.
כתבות נוספות בערוץ קריירה :
- התחלתם עבודה חדשה? כללי זהב להשתלבות
- מחפשים עבודה בטוחה? תלמדו הנדסה
- שיחה בהפתעה: טיפים לראיון עבודה טלפוני
המחיר הברור והמיידי ביותר הוא האצתה של התחרות בשוק הארגונים ומכאן גם בשוק העבודה. אם אני מחפש תעסוקה ויותר מזה – קריירה בתחום מקצועי מסוים, אני מתחרה לא רק בחבר'ה מהשכונה או העיר שלי – אלא במועמדים מכל רחבי המדינה. התוצאה: ארגונים צריכים עובדים ועובדות חדים כתער, מעודכנים, יצירתיים, והם מחפשים אותם בכל מקום. המשמעות: כל מועמד ומועמדת התרים אחר תפקיד ומקום בשוק התעסוקה של היום נתונים בתחרות רבה יותר מאי פעם.
אז איך משתלבים בשוק העבודה לאחר שסיימנו תואר אקדמי בעידן שבו נסיון תעסוקתי, הצטיינות ותרומה חריגה לארגון, המלצות אישיות חמות במיוחד, ומשובים מתועדים על בצועים הם שם המשחק? הנה חמישה כיוונים, הצעות והמלצות, תוצר של שנות מחקר תעסוקתי וארגוני ענף:
תכננו מראש, אל "תזרמו"
העסק מתחיל בתהליך הקריטי של בחירת מסלול לימודים. מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים? לא יודעים? השקיעו קצת מאמץ בלברר לעצמכם. לא אפרט בכמה מקרים של בוגרי רפואה שגילו שאינם רוצים ואינם מתאימים לעבודה עם חולים, עורכי דין שמקבלים התקפות פניקה בבית הדין ועוד. זה קורה והרבה בעיקר כי אנשים צעירים לא ממש יודעים מה מתאים ומה לא מתאים להם והם הולכים עם אופנות, לחצים של ההורים והמלצות של חברים.
יש המון דרכים לברר – מייעוץ תעסוקתי ועד חקר עצמאי: אפשר לשוחח עם בעלי תפקידים שונים על החיים המקצועיים שלהם, לקרוא על מגוון המקצועות האדיר שאני בטוח שאתם כלל לא יודעים שקיימים ועוד. בחרו כיוון שמתאים לעולם הערכים שלכם – מה חשוב לכם להשיג דרך עבודה: שלום עולמי? עזרה לזולת? כסף? עכשיו תוכלו להתחיל לחפש, להירשם ולהתכונן לקריירה שלכם. אם חשוב לכם לעשות את המיליון הראשון לפני גיל 35, אולי זה לא הרעיון הכי טוב ללמוד פילוסופיה, וכן הלאה.
הגדילו ראש בלימודים
כשתסיימו תואר – יסיימו איתכם עוד עשרות ואולי מאות חברה מוכשרים צעירים ויפים כמוכם – מה ייחד אותך מול כולם? החלו לעבוד על כך כבר במהלך הלימודים. תחום תוכן מסויים משך את תשומת לבכם ומעניין אתכם? קחו קורסי בחירה נוספים, או פרויקט בנושא, התמחו. אם קיימת מסגרת המאפשרת התנדבות, התנסות בשדה המקצועי, פרקטיקום וכו' - אל תוותרו עליו. זו דרך מצויינת לרכוש ניסיון מקצועי, להכיר אנשי ונשות מקצוע בתחום, ליצור קשרים (ופוטנציאל להמלצות) ולהגיע לטקס קבלת התואר גם עם נסיון ומומחיות שאין לכל תלמיד או תלמידה שסיימו איתכם.
היו מוכנים לזוז לטובת עבודה טובה
אנחנו חברה "שבטית". חשוב לנו נורא להישאר קרובים לאבא ואמא, סבא וסבתא והחברים. להבדיל מסתם עבודה, התפקיד הראשון בקריירה (בד"כ התפקיד הראשון לקראת או אחרי סיום התואר) דורש מאיתנו תכנון וחשיבה קדימה. גיאוגרפיה משחקת כאן משחק חשוב – מקומות מסויימים רוויים יותר ואחרים – זקוקים לכח אדם איכותי ואקדמאי נואשות. היו מוכנים לזוז ולהעתיק את מקום מגוריכם ולו רק באופן זמני לטובת תפקיד טוב. כאן אנו מגיעים לשאלת השאלות: מה הוא תפקיד טוב? אני שמח ששאלתם.
בחרו תפקידים ומעסיקים בקפידה
חשוב בעיקר לבחור את התפקידים בתחילת הדרך. ג'וב הוא לא קריירה. קריירה היא רצף מתמשך ומשמעותי של תפקידים המונים יותר מסך כל מרכיביהם – הם מעניקים תחושת הישג, ומשמעות ושליחות לאדם. לביסוס קריירה משמעותית ובריאה התפקידים הראשונים חייבים להיות כאלו שיתנו לכם יתרון יחסי ויפתחו לכם דלתות בשוק העבודה.
במילים אחרות: את התפקידים הראשונים אתם עושים בשביל בית ספר והתבססות מקצועית – לא בהכרח בשביל פרנסה או תנאים. לפני שפניתם/ן למעסיק בררו – איך הם נחשבים בתחום מבחינה מקצועית? עד כמה הם תומכים בהתפתחות ולימוד של עובדיהם? ועד כמה "בוגרי הארגון" נחשבים כוח עבודה רצוי בארגונים אחרים? עדיף לעבוד בשכר ותנאים צנועים בארגון מקצועי רב מוניטין וכזה המציע הכשרה ופיתוח בתפקיד מארגון אחר שאולי משלם יותר טוב אך נחשב "בית קברות מקצועי" שאחריו יקשה עליכם לקבל עבודה טובה בתחומכם.
עשו שעורי בית לפני שתציגו את עצמכם למעסיק
ברוב הפעמים שבהם תרצו להציג את עצמיכם בפני מעסיק פוטנציאלי תידרשו לשני מהלכים מרכזיים – שליחת קורות חיים ומפגש לצורך ראיון עבודה. שני אלו הם הכלים הפופולאריים ביותר ליצירת רושם ראשוני אצל מעסיק. לכן – השקיעו בהכנת קורות חיים והתאימו אותם לסוג התפקיד והארגון אליהם אתם פונים. כן שמעתם נכון – כל שליחה של קורות חיים שלכם למעסיק פוטנציאלי כרוכה בביצוע התאמות לפי מאפייני התפקיד והארגון אליו אתם מועמדים.
מה להדגיש קודם: השכלה? נסיון? את העובדה שיש לכם הסמכה למתן עזרה ראשונה? כל אלו הן שאלות הנובעות מאופי התפקיד המיועד, מהערכים של הארגון שאליו פניתם. ולכן עשו שעורי בית והתעניינו אצל מכרים העובדים בתחום או בארגון – מה חשוב לתפקיד ולארגון? מצאו את אותם היבטים בכם ובנסיונכם הרלוונטיים ביותר לדרישות וערכים אלו ואותם הציגו ראשונים. קורות החיים אמורים "למכור אתכם" לארגון ולהביא אתכם למצב בו זומנתם לראיון.
ברמנים, מאמני כושר והיי-טק; הצעות עבודה לסטודנטים:
גם הראיון הוא הזדמנות נהדרת להציג את מיומנויותיכם, יכולותיכם ונסיונכם לתפקיד המיועד, או, אם לא תתכוננו כראוי – הזדמנות ל"פלופ" נורא. גם כאן הכנת שיעורי בית, הבנת דרישות התפקיד, האתגרים שהוא מציב בפניכם, הציפיות והתנאים שמציב הארגון בפני עובדיו – כל אלו יסייעו לכם בבחירת הדרך וההיבטים שתרצו להציג בעצמכם.
אם איכשהו פספסתם את המסר עד עכשיו הנה הוא לפניכם פשוט ובהיר: אנחנו משקיעים מאמץ כביר ושעות רבות בבחירת הרכב הבא שלנו, הטלפון הסלולרי החדש שלנו ומפתיע כמה מעטים משקיעים מאמץ ותכנון של ממש בבחירת הנתיב המקצועי שלהם. בשיחות שניהלתי עם מאות רבות, אולי אלפים של אנשים במהלך שנות עבודתי שאלתי אותם שאלה פשוטה "איך הגעת לקריירה שלך?" וכמעט תמיד אני מקבל תשובה בסגנון "אתה יודע? זה היה ממש במקרה".
תחומים וסוגי קריירה בהם צפוי ביקוש
קריירה משגשגת ניתן לפתח בכל תחום: משזירת פרחים ועד חקר הגנום, מניקיון חדרי מדרגות ועד פוליטיקה. מה שמבדיל בין קריירה מוצלחת ומספקת ובין אוסף מקרי של עבודות מתסכלות הוא לא בהכרח תחום העיסוק אלא כאמור – המידה בה אנחנו מתאימים ובעלי יתרון יחסי לאחרים בתחום בו בחרנו.
יחד עם זאת רבים שואלים – אם כבר אני בוחר – באילו תחומים כדאי ורצוי להתמקד? מומחים העוסקים בתכנון צרכים חינוכיים ותעסוקתיים בוחנים את המגמות באוכלוסייה ובשוק בארץ ובעולם וכך מנסים ליצור תחזיות לגבי תחומים בהם צפוי ביקוש גובר (או לפחות יציב) לעובדים. הנה כמה מהבולטות בהן:
1. מקצועות הבריאות: סיעוד, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, בריאות הציבור, גרונטולוגיה ועוד. במקביל לעלייה בתוחלת החיים זקוקות חברות וכלכלות לאנשי ונשות מקצוע שידעו להתמודד עם אוכלוסיות עם אתגרי בריאות.
2. טכנולוגיה, מידע וניהול מערכות מידע: כן, ההיי-טק כנראה כאן על מנת להשאר...יחד עם חוסר הבטחון התעסוקתי המובנה בתחום –השכר המיידי גבוה, והיכולת לעבור ממעסיק למעסיק אף היא סבירה מאד.
3. חינוך והכשרה מגיל ינקות ועד חינוך מבוגרים: בעולם הנעשה מורכב ותובעני יותר ויותר דרושים מומחי תוכן ומומחים המסוגלים להנחיל ידע, לאמן, להכשיר להסב ולשמר יכולות בארגונים, חברות וקהילות. מורים? בטח, אבל גם אנשי הכשרה והדרכה בארגונים, באגודות מקצועיות, מאמנים אישייםועוד.
4. מכירות ושיווק: בעולם המבוסס על קניה ומכירה של טובין תמיד יזדקקו לאנשים היודעים כיצד לשכנע את זולתם לבצע רכישה. החל מרמת איש המכירות הזוטר וכלה ברמת סמנכ"לית השיווק - אשכול מקצועות זה נותר דינמי ומבוקש לאורך זמן.
5. ניהול ומנהיגות: שוק העבודה, הכלכלה הפוליטיקה והחברה צמא לאנשים היודעים לקחת יוזמה, להוביל, ולקחת אחרים עימם לדרך באופן אפקטיבי. מי שמסוגל לעשות זאת ימצא עצמו או עצמה מבוקש מאד, ללא קשר לתחום העיסוק.
ניתן לבנות קריירה עם הכשרה במדעי הרוח?
שאלה נוספת העולה לעתים קרובות היא שאלה בסגנון "אני מאד מתעניין בפילוסופיה של המזרח הרחוק (או ספרות השוואתית לצורך העניין) – אבל איך אפשר להתפרנס מזה"? או במילים אחרות – כיצד והאם ניתן לבנות קריירה עם הכשרה במדעי הרוח?
התשובה היא כן, אבל עם הסתייגות: מעטים הם בוגרי תואר במדעי הרוח שימצאו תעסוקה בדיוק בתחום התמחותם הספציפי. יחד עם זאת השכלה אקדמית במדעי הרוח מעניקה לבוגריה סט מיומנויות בעל ערך תעסוקתי רב: יכולת קריאה והבנת הנקרא באופן חד ומעמיק, חשיבה ביקורתית, יכולת ביטוי אפקטיבית ועוד.
מיומנויות מסוג זה יכולות להוות קרש קפיצה לעולמות כגון: עיתונאות חוקרת, עבודת מודיעין במערכת הביטחון, עריכה לשונית ועוד. חשוב להביא בחשבון שקריירה לוקחת חיים משלה מעבר לתחום אותו למדנו, דוגמה מעולה לכך היא הפופולאריות הרבה של לימודי המזרח הרחוק (סין בעיקר) ושל בוגרי תכניות אלו דווקא בעולם העסקים: כאשר העולם העסקי מכוון יותר ויותר לעבודה מול ועם סין כמעמת ייצור וטכנולוגיה, גובר הצורך במי שמכירים את השפה,התרבות והתנהלות מולה. וזו לא הדוגמה היחידה. אם כן – האדם עושה את הקריירה הרבה יותר מהתחום אותו למד.
הכותב הוא פסיכולוג ארגוני ותעסוקתי, וראש רשות המחקר במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה