האב מוסלמי, בנותיו יגדלו כיהודיות דתיות
בהחלטה יוצאת דופן הכריע ביהמ"ש העליון כי משפחת אומנה דתית, שקיבלה לידיה שתי קטינות, תקבע את אורחות חייהן לטווח ארוך. האב הביולוגי, במקור משכם, יוכל לראות אותן פעם בשבועיים ויהיה אפוטרופוס "של כבוד". השופט רובינשטיין: "אין פתרון ללא לב שבור"
המציאות המורכבת של מסגרת האימוץ בישראל: בית המשפט העליון קבע אתמול (ג') בהחלטה יוצאת דופן כי ערבי מוסלמי שנולד בשכם ושוהה בישראל ימשיך לשמש כאפוטרופוס של בנותיו הקטינות, אך יחד עם זאת משפחת האומנה שלהן תקבל על עצמה את אורחות גידולן. הסיפור המלא נחשף ב-ynet.
הקטינות נולדו לאביהן המוסלמי ולאישה יהודייה מעורערת בנפשה, שבאחרונה שלחה יד בנפשה. הקטינות הועברו לידי הרווחה ונמסרו לידי משפחת אומנה יהודית שומרת מצוות. הורי האומנה ביקשו לאמץ את הילדות, אך האב סירב וביקש להישאר אפוטרופוס שלהן.
אחרי ויכוח משפטי שנמשך שנים קבע בית המשפט העליון כי האב ימשיך להיות אפוטרופוס מתוך שמירה על כבודו, אך את ענייני הגידול השוטף ינהלו הורי האומנה שיקבלו גם הם מעמד של אפוטרופוסים עם סמכויות נרחבות. בהחלטתו הגדיר העליון מושג חדש שנקרא אומנה "חזקה", כלומר אומנה לטווח ארוך שהיא לא אימוץ אך גם לא בדיוק אומנה רגילה, שמאפשרת קבלת ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת.
העליון קבע שהורי האומנה יוכלו לקבוע לגבי חינוך, מזון, בריאות ונושאים נוספים הקשורים לחייהן של הילדות, אולם הם ייאלצו להתייעץ עם האב הביולוגי בנושאים יוצאי דופן כמו ניתוח. במילים אחרות, האב הביולוגי יישאר אפוטרופוס "של כבוד" אולם את מלאכת גידול הבנות השוטף תקבל על עצמה כאמור משפחת האומנה באופן כמעט מלא.
המאבק החל בשנת 2013, אז ביקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על שתי הילדות כברות אימוץ לידי משפחת האומנה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין עילת אימוץ והעניק למשפחת האומנה אפוטרופסות על הילדות במקביל לאפוטרופסות של האב הביולוגי. בית המשפט קבע אז שהורי האומנה יקבעו בנושאים יום-יומיים אולם ייאלצו להקשיב לדעתו של האב בנושאים כמו חינוך ובריאות. כלומר, הורי האומנה יהיו אחראים לילדות אולם ייאלצו להתייעץ עם האב הביולוגי כמעט בכל נושא חשוב לגידולן.
משפחת האומנה, באמצעות עו"ד ד"ר רונן דליהו, וגם משרד היועץ המשפטי לממשלה החליטו לערער לבית המשפט העליון. האב הביולוגי טען באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, כי ההחלטה להוציא את הילדות מידיו לידי משפחה יהודית דתית הייתה בלתי-נבונה וביקש להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לאב הביולוגי יש אמנם מסוגלות הורית מסוימת, אך קבע שאין לו אפשרות לתת מענה לכל הצרכים של הבנות. כמו כן, המומחה המליץ לשנות את שם המשפחה
של הילדות לזה של משפחת האומנה.
"לא אחת נזדמן לנו לומר, כי תיקי האימוץ הם אולי הקשים ביותר שבהם יש להכריע, לעתים עסקינן במצבים קורעי לב שבהם 'כולם צודקים', ואין פתרון אופטימלי שלא יותיר לב שבור", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין.
רובינשטיין קבע כי אמנם אין מקום לאימוץ, אולם מצא דרך ביניים בין אימוץ ובין אומנה - הלא היא האומנה ה"חזקה". העליון קבע, בהתאם להסכמת האב הביולוגי, שהבנות ישנו את שם המשפחה שלהן כך שיכלול גם את שם משפחת הורי האומנה, וקבע שהחינוך שיקבלו יהיה במסגרת ממלכתית דתית וכאמור סמכות כמעט בלעדית על גידולן השוטף. בעליון החליטו גם לצמצם את המפגשים של הבנות עם האב והם ייפגשו רק אחת לשבועיים.
עורכי הדין הדר ושפירא, שמייצגים את האב הביולוגי, אמרו: "אנחנו שמחים על פסק הדין שנותן איזונים לכל הצדדים. בית המשפט מצא דרך ביניים חשובה בתיקי אימוץ המשלבת בין אומנה לאימוץ במקומות שבהם יש צורך. כולנו תקווה שגם שירותי הרווחה יידעו לנצל פתרונות אלו".
עו"ד ד"ר רונן דליהו, שמייצג את הורי האומנה, מסר בתגובה: "אנחנו שמחים מאוד על כך שהצלחנו לשכנע את בית המשפט העליון שהאינטרס של טובת הקטינות עולה על כל אינטרס אחר. המסגרת שנקבעה תאפשר לבנות לגדול בשקט ובשלווה בצל משפחת האומנה שתהיה האחראית הבלעדית לקבלת ההחלטות לגביהן".