דמארי: "בלייפציג עשו עליי חרם"
עומר דמארי עבר שנה קשה, רצופה בפציעות ובמחלות, אבל עכשיו הוא כשיר ומקווה להוביל את הנבחרת מול קפריסין ובלגיה: "אוכיח לגוטמן שיש לי מקום בהרכב, להיות מחוץ לפלייאוף זה כישלון". וגם: על הפציעות ("בלעדיהן הייתי במקום אחר"), התקופה הקשה בגרמניה ("הייתי בודד בחדר ההלבשה") והיחסים עם הפועל ת"א ("אחזור לשם יום אחד")
עומר דמארי עבר בשנה האחרונה בין ארבע תחנות במשולש ישראל-אוסטריה-גרמניה, וחווה לא מעט פציעות ומחלות. רגע לפני המשחק באצטיון טדי נגד קפריסין, שעשוי להעלות את נבחרת ישראל לפלייאוף ההעפלה ליורו, הוא מדבר על השנה המקוללת שלו, תג המחיר הגבוה שהוצמד לו וחרם השחקנים בלייפציג. דמארי הצליח להשתקם מהפציעה האחרונה, פתח בשני משחקיה האחרונים של זלצבורג מול מטרסבורג וראפיד וינה, ויתמודד עם מואנס דאבור ותומר חמד על מקום בהרכב הנבחרת בשבת.
עומר, באיזה כושר אתה?
"עברתי פציעה קשה עם שבר בכף רגל, עליתי למשחקים האחרונים עם זריקות וכדורים כי היה לי חשוב להיות חלק ממשחק החיים הזה של הנבחרת. עשיתי הכל להיות כשיר אליו, ואני שמח שהצלחתי לעמוד בזה. אעשה את כל המאמצים באימונים הקרובים להוכיח לאלי גוטמן שיש לי מקום בהרכב. מה שהוא יחליט כמובן שיהיה מקובל עליי".
מאז שעבר מהפועל ת"א לאוסטריה וינה, לייפציג ועכשיו זלצבורג, דמארי עבר סדרת פציעות ומחלות בלתי פוסקות: מחלת הנשיקה, קרע בשריר הירך האחורי, קרע במפשעה, פציעה בברך ושבר בכף הרגל כל זאת בעשרה חודשים בלבד. "אין ספק שהיה לי חוסר מזל בחודשים האחרונים", הוא אומר. "אלמלא הפציעות והמחלה, הייתי נמצא היום במקום אחר. בכל פעם שעליתי על גל מסוים, כשכבר הכל הולך, קרה פתאום משהו. זו הייתה השנה הכי מקוללת שלי מבחינת פציעות, לא היה לי דבר כזה. עד אוסטריה וינה לא הייתי פצוע בכלל, גג שבוע של היעדרות, אבל כל פציעה כזו מחזירה אותך עשרה צעדים לאחור. שוב הטראומה הנפשית של פציעה, השיקום, החיזוקים, אתה רחוק מהקבוצה שכבר נמצאת במקום אחר. אין הוקוס פוקוס, אתה לא יכול לחזור מהפציעות האלה בלי כאבים, אני לא מכונה. הפעם חזרתי להתאמן עם הכאבים, היה לי חשוב להיות חלק מהנבחרת, מבין את חשיבות המשחקים ושצריכים אותי".
השתלבת מצוין באוסטריה וינה.
"אין ספק, באוסטריה וינה היו לי עשרה שערים ב-15 משחקים, הכל הלך לי טוב, שלושה משחקים בנבחרת עם חמישה שערים, עד שמחלת הנשיקה החזירה אותי אחורה".
ובכל זאת, נמכרת ללייפציג תמורת 7 מיליון יורו.
"באתי בינואר, שזה דבר לא טוב. בדיעבד, הייתי חייב לחכות עד סוף השנה. הגעתי אחרי מחלת הנשיקה, היה לי מאוד קשה פיזית לשחק ועוד בגרמניה. למרות שמדובר בליגה השנייה, זו רמה גבוהה יותר ממה שהכרתי עד אז. גם מבחינת חברתית היה לי קשה".
פרט.
"השחקנים בלייפציג לא קיבלו אותי כשבאתי. הם היו ביחד שלוש שנים, עלו שתי ליגות ביחד ואז הגיע אליהם שחקן אנונימי עם תג מחיר גבוה מאוד, יותר גבוה מכולם. הם לא ראו את זה בעין יפה. אני ועוד שני זרים ששיחקו בקבוצה הרגשנו לא רצויים".
על רקע גזעני?
"אין קשר להיותי יהודי, זה לא גזעני. אתה מגיע באמצע השנה ולוקח להם מקום אחרי שהם עלו ליגה. חוץ מזר או שניים, לא דיברתי עם אף שחקן. לא שאלו ולא התעניינו בי, השחקנים היו קרים אליי. לא החלפתי איתם מילה, ממש עשו עליי חרם. הייתי לבד באימון, תחושת בדידות נוראה. גם מבחינה מקצועית לא הלך לי, לא פתחתי בכל המשחקים באותה תקופה, אבל הבעיה הייתה שלא הרגשתי שאני חלק מהקבוצה".
לפעמים תג מחיר גבוה עלול להוות בעיה.
"לא הייתה לי בעיה להתמודד עם תג המחיר בווינה, שם הייתי השחקן הכי יקר. גם להפועל עברתי במחיר שיא ממכבי פ"ת. הגעתי ללייפציג וכולם הסתכלו עליי כמי שמרוויח הרבה כסף. שחקנים לא רצו שאהיה שם, ואמרתי את זה למי שצריך לדעת. עובדה שרוב השחקנים שהיו שם והתנהגו ככה, כבר לא שם. בנו קבוצה חדשה".
ואז הגיע המעבר לזלצבורג.
"אני גרמתי לכך שלא אשאר בלייפציג. רציתי מאוד להגיע לקבוצה מצוינת שנמצאת כל שנה באירופה, שמשחקת כדורגל התקפי, מקום שאני יכול להצליח בו. זה היה המעבר האידיאלי מבחינתי, אני מכיר את הליגה האוסטרית והם מכירים אותי. להרבה שחקנים שם יש תג מחיר גבוה משלי, כך שלא הייתי היחיד. בזלצבורג לא הסתכלו עליי כמו בלייפציג, במונחים של שטרות. מהשנייה הראשונה היו מאוד חמים אליי, יוצאים ביחד, שונה ממה שהיה לי בגרמניה".
זלצבורג לא הגיעה השנה רחוק באירופה.
"כבר במחנה האימונים נפצעתי בברך ולאכזבתי לא שיחקתי במוקדמות ליגת האלופות והאירופית. חזרתי וכבשתי שלושה שערים, ואז קיבלתי כניסה מאחור ושברו לי את כף הרגל. עכשיו אני חוזר לעצמי".
בין לבין, בהפועל ת"א עוד פינטזו עליך.
"זה מועדון שאני מחובר אליו ומאוד אוהב אותו. היו בינינו שיחות בסוף העונה שעברה בניסיון להחזיר אותי. אני בקשר טוב עם אמיר כבירי ואנשים טובים בהפועל. כרגע זה לא רלוונטי כי רכשו אותי בהרבה כסף ואני לא יכול לעזוב מהר מדי. עוד אשחק בהפועל".
אגב הפועל, מה דעתך על ניסיון הרצח של האוהד שלה?
"הייתי המום, איך אפשר לנעוץ גרזן בראש של בן-אדם. אסור שדבר כזה יקרה, מקווה שיביאו לדין את הפושעים שעשו את זה".
לא מרגיש פיספוס שוויתרת על מכבי ת"א, שמשחקת בליגת האלופות?
"זלצבורג מגיעה כמעט כל שנה לשמינית גמר הליגה האירופית. יש נטייה אולי לזלזל בליגה האוסטרית, אבל היא טובה מהישראלית. אם אשאר פה עוד שנה-שנתיים נגיע לאלופות. מכבי יכולה להיות קבוצת צמרת באוסטריה, ממש לא בטוח שתזכה באליפות".
"אי הגעה לפלייאוף - כישלון"
במשחק הראשון נגד קפריסין כיכבת יחד עם טל בן-חיים.
"נבחרת זה דבר שמשתנה כל הזמן, אין ביטוח לאף אחד. אתה יכול להיות כוכב במשחק אחד ואז לא לשחק במשחק הבא. הייתי אז בכושר שיא".
יש לך קרב על ההרכב עם חמד ודאבור.
"חמד ודאבור שחקנים מצוינים שמצליחים בליגות שלהם, אבל אני לא אחד שמסתכל על אחרים. אלי גוטמן רוצה בהצלחת הנבחרת, הוא לא מעדיף שחקן כזה או אחר. מי שטוב ישחק".
נבחרת קפריסין היא יריבה קשה.
"התקשינו שם מאוד, כמעט ספגנו שוויון בדקות האחרונות. זו נבחרת שהשתפרה בשנים האחרונות. הם ניצחו בבוסניה והפסידו בקושי לוויילס ובלגיה. יהיה קשה, לא נבוא לטיול. הם ישחקו על כל הקופה, כי אין להם מה להפסיד".
אתם קרובים מאוד לפלייאוף.
"אם לא נגיע לפחות לשם, במצב הזה שלנו, זה יהיה כישלון".
זה המשחק הכי חשוב שלך בנבחרת?
"זה משחק החיים. יש בנו ביטחון שאנחנו בעמדה טובה לקראת המשחק, שצריכים לנצח, להתרכז רק בו. ואז צריך גם קצת מזל שוויילס יעשו בשבילנו את העבודה. על בלגיה אנחנו בכלל לא חושבים".
מה הייחודיות של הנבחרת הזו?
"אין אצלנו כוכבים מעל הנבחרת כמו שהיה פעם. הנבחרת הזו באותה רמה, יש סגל רחב מאוד, הרבה ליגיונרים שמצליחים בחו"ל, טווח גילאים טוב מאוד, לא צעירים ולא מבוגרים מדי. ביברס נאתכו למשל יחסר לנו מאוד".
ישראל שווה יורו?
"ישראל שווה פלייאוף, ואז נחשוב על היורו".
בשבת אפשר יהיה לחגוג?
"הלוואי שנחגוג בשבת, אבל אנחנו עדיין רחוקים מזה. בוא ננצח את קפריסין, נראה מה קורה בבוסניה ואז נקבל תמונה מלאה. אני לא חושב על היורו עכשיו, ממש לא, רק איך אני מכניע את השוער של קפריסין".
לפנייה לכתב/ת 
