התוכנית שלא מתנשאת על מזרחים
המתמודדים, השירים, השופטים - כולם בתוכנית "הפייטן" מוכיחים שאפשר לעשות ריאליטי מוזיקלי מוצלח בלי לסחוט דמעות ובלי להתנשא. מסעודה משדרות מוסרת דש
נס גלוי קרה בעשרת ימי תשובה. כזה שעוד יספרו עליו בלימוד היומי במסדרונות ערוץ 20. בת קול יצאה לעולם ואמרה שלוש מילים בלבד שנאמרו במקשה אחת: "הפייטן בערוץ 20". מפה לאוזן ובבת אחת הבשורה התפרסמה ברבים והשאר עוד ילומד בספר דברי הימים של תעשיית הטלויזיה המקומית. או כמו שאמר לי קובי אפללו, שופט בתוכנית: "בואנה אחי, בכל מקום שאני הולך מדברים איתי על 'הפייטן'. זה כמו להכניס שיר לגלגלצ".
"הפייטן", שהגמר שלה ישודר הערב (ה'), הפכה ללהיט הטלוויזיוני של תקופת החגים. הפקה דלה בתקציב, פשוטה למראה וללא אפליקציות או סמסים מהקהל בבית, עם אפס יחסי ציבור וכמעט ללא שום פרסום, שברה את שיאי הרייטינג של הערוץ והפכה למילה שכולם אוהבים להתהדר בה היום: ויראלית. לאו דווקא ברשתות החברתיות אלא בבתי הכנסת, בקבוצות וואטסאפ של משפחות, בפתיחת הצום של כיפור ואפילו בהקפות שניות.
אלו דמויות ופרצופים שלא רואים בפריים טיים של הערוצים המסחריים. מזרחים, כולל מהפריפריה, חובשי כל סוגי הכיפות השונות ואפילו חרדים שהוכיחו כי חלקם לפחות לא מתנגדים לטלוויזיה - אלא רק למה שמשודר בה.
עבור הזכייניות, אלו אולי המתמודדים ששייכים לקטגוריה של מסעודה משדרות, "האותנטיים" שעונדים גורמטים ומקללים בח' וע'. והנה, הבנים והנכדים של המסעודות מפליאים בביצועים לשירי סליחות או שירי שבת - ומפגינים כישרון אדיר, כזה שכבר מזמן לא נראה במתחרות הנוצצות והמתנשאות.
"הפייטן" רחוקה מלהיות מושלמת - ברמת הפקה היא צריכה להתחיל מאפס שכן צפייה ממושכת בה מתישה כמו תפילת מוסף של יום כיפור, אבל היא משנה את הכללים בתעשייה המקומית. זו התוכנית הראשונה שנתנה במה לקהל עצום, שעד כה לא מצא מענה.
ומה יעלה בגורל הפייטן שיזכה בגמר? אל תדאגו לו. יחכו לו הזמנות להופעות בשבתות חתן, הילולות וקהילות יהודיות בחו"ל. וזה הרבה יותר ממה שעשו כל הזוכים האחרונים והנשכחים של "אקס פקטור" או "The Voice".
