טייסי העתיד: לא מבית ספרנו

תחזיות ורודות מתמיד – לא כאן

התחזיות העולמיות לתחום התעופה, כפי שמתפרסמות על ידי גופים שונים בתקופה האחרונה, ורודות מתמיד. חברת "בואינג" פרסמה זה מכבר תחזית כי בעקבות תוספת צפויה של 38,000 מטוסים לענף התעופה הבינלאומי ב-20 השנים הבאות, תידרש תוספת של 558,000 טייסים ו-609,000 טכנאי מטוסים לתעשיית התעופה העולמית.

התחזיות העולמיות בתעופה ורודות מתמיד: מטוס בואינג 787(צילום: בריטיש איירוויס)

האקדמיות לתעופה ברחבי העולם פורחות בחניכי טיס(צילום: shutterstock)

העתיד ה"כחול לבן" – פחות ורוד

בזמן שבמדינות רבות, מפותחות ומתפתחות כאחד, מושקעים סכומי כסף גדולים בפיתוח תשתיות התעופה האוויריות והקרקעיות, נחתמים הסכמים לשיתופי פעולה תעשייתיים ומוסרים חסמים בירוקראטיים, לא כך המצב בארץ. לדאבוני, ישראל צועדת במסלול הפוך למגמה העולמית. התשתית התעופתית במגמת צמצום וקריסה דרסטית, כאשר מעל מרכז הכשרות הטייסים האזרחיים: שדה התעופה הרצליה – רובץ ענן שחור בדמות סגירה אפשרית ללא חלופה.

בישראל צועדים הפוך מהמגמה העולמית(הדמיה: באדיבות ארקיע)

הרצליה ושדה דב, השדות המרכזיים לתעופה הכללית במרכז הארץ, בהם מתקיים רוב מכריע של פעילות ההכשרה, האימונים והטיסות הפרטיות והמסחריות - עתידים להיסגר אם לא יוחלט אחרת, במהלך השנה הקרובה, ללא חלופה קיימת לקליטת פעילותם, מה שעתיד לתת מכה קטלנית לכלל התעופה בישראל בטווח הקרוב והרחוק.

טיסות אימונים וטיסות פרטיות - עתידן להיסגר(צילום: דני שדה)

חוסר הודאות בנוגע לגורל השדה, שנמשך כבר מספר שנים, כבר פגע בצורה אנושה בפעילות השדה וממשיך לכרסם ככל שהתקרב זמן הסגירה המיועד. משתמשי השדה מדווחים על צמצום במספר חניכי הטיס לרישיונות בסיסיים ומתקדמים, אשר חוששים להתחיל את התהליך שעלול להיגדע במהלכו.

יותר חניכי טיס חוששים להתחיל את תהליך קבלת הרישיון לטיס(צילום: סיוון פרג')

נמל התעופה בן גוריון סגור כמעט לחלוטין לפעילות התעופה הכללית עקב עומסים רבים והעדפת התעופה המסחרית "הכבדה". שדה התעופה בירושלים (עטרות) נסגר לחלוטין בעשור הקודם עקב בעיות ביטחוניות.

נתב"ג סגור כמעט לחלוטין לפעילות התעופה הכללית(צילום: רשות שדות התעופה)

עתידו של שדה התעופה בחיפה לוט בערפל עקב תוכניות פיתוח הנמל הימי. השדה בראש פינה שופץ לאחרונה אך הפעילות האווירית בו מועטה. שדה התעופה באילת עתיד להיסגר לצרכי נדל"ן (כמו שדה דב והרצליה) עם נקודת אור קטנה – בניית שדה התעופה הבינלאומי בתמנע, שישמש לו כחלופה לטסים לאילת.

הדמיה של שדה התעופה בתמנע: "נקודת אור קטנה"(הדמיה: משרד התחבורה)

וזה ממשיך: מנחת עין שמר אשר יועד להיות מחליפו של שדה הרצליה, נסגר לפני שנים רבות לפעילות עקב צרכי מערכת הביטחון. מנחת הבונים פתוח לפעילות חברת הצנחות בלבד. המנחתים בקרית שמונה ובגולן (פיק) בתהליכי סגירה לצרכי פעילות ספורט מוטורי. המנחתים במגידו, מצדה ובשדה תימן כמעט ואינם מתוקצבים ושוררים בהם בעיות בטיחות רבות.

מנחתים ושדות התעופה הקטנים בסכנה: מנחת מצפה רמון(צילום: זיו ריינשטיין)

לכל אלו ניתן להוסיף את הגבלות הטיסה המכבידות של חיל האוויר, באישור רשות התעופה האזרחית (רת"א)  לטייסים המעוניינים לטוס בשדה דב. בשדה דב יכולים לטוס רק טייסים עם 70 שעות מפקד מקבלת הרישיון, וגם זה לאחר מבחן תיאורטי והקפות עם מדריך.

מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג(צילום: דני שדה)

ניתן לומר בוודאות כמעט מוחלטת כי השארת המצב על כנו והמשך המגמה הנוכחית תחסל לחלוטין את הענף. היא כבר גורמת ותגרום לפגיעה קשה בעתידה של התעופה הישראלית: חיסול הכשרת טייסים לחברות התעופה הישראלית, חיסול הכיבוי האווירי, הפינוי הרפואי בהיטס, זריית עננים, ניסויי טיסה למחקר ופיתוח בתעשיות הביטחוניות. טיסות הפנאי, טיולים אוויריים ועיסוק החובבים בטיסות כבר דעכו לפעילות אפסית.

השארת המצב על כנו תחסל את ענף התעופה הישראלית(צילום: סיון פרג')

בתקופת המנדט היה טוב יותר

לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת אלא רק השורה התחתונה: התעופה בישראל תסבול ממחסור בטייסים ישראליים. באל על נפתח כעת קורס הסמכה לטייסים חדשים כשעשרות מהם לא הוכשרו ולא צברו ניסיון בחיל האוויר "כמקובל". הם הוסמכו בבתי ספר פרטיים בארץ ובחו"ל, צברו ניסיון של אלפי שעות בכוחות עצמם ובאו להתדפק על דלתות אל על. בחברות התובלה האחרות המצב איננו שונה.

"טייסים שצברו ניסיון בכוחות עצמם מתדפקים על דלתות אל על"

למעלה מ-80% מתלמידי קורסי הטיס האזרחיים בישראל למדו והוכשרו כטייסים בשדה התעופה הרצליה. ללא בוגרי קורסי טיס אזרחיים אלה, המהווים את עתודת טייסי חברות התעופה האזרחיות בישראל, צפוי להתרחש בסבירות גבוהה מאוד מחסור ממשי בעתיד בטייסים אזרחיים ישראליים.

צפוי מחסור ממשי בעתיד הטייסים הישראליים(צילום: סיוון פרג')

התשתיות האוויריות דלות ומוגבלות עבור התעופה הקלה

נתב"ג – השדה הבינלאומי היחיד והעמוס לעייפה, מקצה חלונות זמן קצרים וספורים בשבוע עבור טייסים המעוניינים לבצע הנמכות מכשירים לצרכי שמירת כשירות או אימון, מספר עזרי הניווט בארץ נמוך מאוד, נתיבים ואזורים רבים נסגרים עקב צרכי חיל האוויר או הגבלות ביטחוניות ושעות הפעילות האפשריות ברוב השדות נחשבות מוגבלות לעומת שדות לתעופה קלה ברחבי העולם.

שדה התעופה הית'רו בלונדון: שעות פעילות השדות בארץ מוגבלות לעומת אלו בעולם(צילום: shutterstock)

גודלו, המצומצם מלכתחילה, של השוק המקומי גורר עלויות גבוהות הן בעלויות השכרת המטוסים לצרכי הכשרה, אימונים וצבירת שעות טיסה והן באגרות וההוצאות הפריפריאליות.

בריחת מוחות גם בתחום הטיס

המצב הנוכחי דוחק את הטייסים הצעירים הישראליים, בלית ברירה, אל מעבר לים. חוסר הודאות אודות עתיד התעופה הקלה בישראל, יחד עם העלויות הגבוהות, גורמים לטייסים הישראליים הצעירים לבנות את הקריירה התעופתית שלהם בארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, צ'כיה ועוד. העלויות לשעת טיסה והדרכה נמוכות לעיתים ב-70% לעומת המחירים בארץ. תוסיפו לזה בירוקרטיה פשוטה, קבלת פנים חמה ושמיים פתוחים ומזמינים והרי לכם צעד נוסף לגסיסתה של התעופה בישראל.

סא"ל (מיל') ערן רמות

ערן רמות הוא ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר