שופט: עובדים זכאים לשכר עבור הפסקת קפה

מועסקים במפעל "תבניות כל" יצאו בכל יום להפסקה של 40 דקות ולשתי הפסקות של 10 דקות. הם לא קיבלו שכר עבורן. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד סברינה ג'הראדפורסם: 07.10.15 , 22:07

האם עובדים זכאים לקבל שכר על זמן שהם מנצלים להפסקות אוכל, קפה או סיגריות? בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע עסק לאחרונה בתביעה שהגישו שלושה עובדים במפעל "תבניות כל", שדרשו להחזיר להם שכר שנוכה עבור הזמן שבו שהו בהפסקות. השופט צבי פרנקל קבע שהם לא זכאים לשכר על ההפסקות המרוכזות שלקחו מדי יום (בנות 40 דקות), אבל הורה לחברה לשלם לכל עובד עבור הזמן בו שהה בהפסקות התרעננות קצרות של כ-10 דקות.

פסקי דין נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

שלושת התובעים פנו ב-2013 לבית הדין בטענה שבמהלך שנות עבודתם הפחיתה החברה משכרם סכומים שלא כדין. לטענתם, הם זכאים להחזרים עבור הזמן שבו שהו בהפסקות במסגרת יום העבודה, בהן "הפסקה מרוכזת" בת 40 דקות ועוד שתי הפסקות בנות 10 דקות, שלא דווחו בכרטיס הנוכחות. בנוסף הם טענו שהגיעו ב-6:45 בבוקר, ואילו החברה בחרה "לעגל" את זמן תחילת העבודה לשעה 7:00.

אש יא גולש

מעסיקה תבעה: העובד 'בילה' שעות באינטרנט

עו"ד שלומית שרייבר

עובד חברת "הנסיך הקטן" הגיש תביעה על פיטורים שלא כדין ונענה בתביעה נגדית: "חצי מהזמן הוא ראה סדרות וסרטים ברשת". מה קבע בית המשפט?

מעסיקה תבעה: העובד 'בילה' שעות באינטרנט

כל אחד מהעובדים תבע את החזרי השכר בהתאם לוותק שלו בתוספת דמי הבראה. סכומי התביעות נעו בין 60 אלף שקל ל-100 אלף שקל. כמו כן תבעו העובדים תשלום עבור "תוספת דרגה" בסכומים שנעו בין 40 אלף שקל ל-250 אלף שקל לעובד.

מנגד טענה החברה שהפסקות התובעים אינן נחשבות "זמן עבודה", שכן בזמן ההפסקות היו התובעים רשאים לעשות כל מה שרצו, לרבות יציאה מן המפעל, כך שבפועל, כלל לא עמדו לרשותה. בנוסף, ציינה, העובדים מעולם לא נדרשו להגיע למפעל לפני תחילתה הרשמית של המשמרת ב-7:00 בבוקר.

החברה סיפרה שהתובעים נהגו להחתים את שעון הנוכחות לפני שבכלל התלבשו בבגדי עבודה, והיו נכנסים לעבוד רק לאחר שהתארגנו והכינו לעצמם קפה, בניגוד לתקנון הדורש מהעובדים להגיע לבושים ומוכנים.

הפסקה קצרה = זמן עבודה

השופט צבי פרנקל דחה את בקשת התובעים לקבל שכר עבור ההפסקה המרוכזת שארכה 40 דקות, מהטעם שבמהלכה שהו התובעים בחדר האוכל ולא ליד מכונות המפעל, ולמעשה לא עמדו לרשות העבודה.

"זמן שהותו של עובד בשטח המפעל אינו בהכרח הזמן שבו הוא עומד לרשות העבודה", כתב השופט פרנקל והוסיף כי התובעים גם לא זכאים לשכר על הזמן בו לא עסקו "בעבודה" והגיעו על דעת עצמם לפני שעות המשמרת המוגדרות.

ואולם, השופט קבע כי התובעים כן זכאים לשכר עבור הזמן שבו שהו בהפסקות התרעננות קצרות. השופט התרשם כי התובעים ניצלו הפסקות אלה כדי לשתות קפה, וכלל לא היו רשאים לצאת מתחומי המפעל. חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר הפסקות קצרות ומוסכמות שנועדו "להחלפת כוח ואוויר" כחלק מזמן העבודה שעבורו העובדים זכאים לתשלום.

לפיכך הורה השופט פרנקל לחברה לשלם לכל אחד מהתובעים את הסכום המגיע לו בהתאם לוותק. סכומי הפיצוי נעו בין 18 אלף שקל ל-26 אלף שקל, עבור שעות נוספות, דמי הבראה, ימי בחירה ותוספת ותק. לא נפסקו הוצאות.