שון דוסון: "אני מכוון ל־NBA בעונה הבאה"
כשהיה ילד לא זיהו את הפוטנציאל, ורק אבא ג'ו ידע איזה יהלום יש לו בידיים. כך הפך הפורוורד (21) למנהיג של מכבי ראשל"צ ולדבר הגדול הבא של הכדורסל הישראלי. עומרי כספי, מאחוריך
את העונה החדשה, הרביעית שלו בבוגרים, הוא יפתח כישראלי הבכיר בקבוצה. ככה זה כשאתה הופך לשחקן נבחרת, ועוד קודם לכן סוחף את קבוצתך לחצי גמר הפלייאוף עם מספרים של זר מוביל ואפילו יותר.
אבל לא הכל היה ורוד בקריירה של דוסון בן ה־21. את הילדות הוא העביר עם אמו באילת, ושם לא ראו את הפוטנציאל הגדול שטמון בו. "אף אחד לא האמין בי. הייתי השחקן הכי מבוגר בקבוצה, שיחקתי חמש דקות בממוצע ועוד ירדנו לליגה המחוזית בנערים. הייתי חייב לעבור למרכז כדי למצוא לעצמי מקום חדש", הוא מספר בראיון.
והמושיע היה לא אחר מאשר אביו, כדורסלן העבר ג'ו דוסון, שידע יותר טוב מכולם איזה יהלום יש לו בידיים. "בגיל 15 עברתי יחד עם אחי טיילר לגור עם אבא ברחובות. התחלתי לשחק במחלקת הנוער של מכבי ראשל"צ, צברתי ניסיון והכי חשוב שהם האמינו בי מההתחלה".
כבר חשבת על פרישה כששיחקת באילת?
"לא חשבתי על פרישה, אבל לא האמנתי שאצליח לעשות עם עצמי משהו".
מכבי ת"א? ירושלים? לא תודה
את העונה הקודמת סיים דוסון עם ממוצעים של 13.2 נקודות ו־5.5 ריבאונדים. מספריו קפצו בצורה משמעותית בפלייאוף ל־21.1 נקודות ו־7.4 ריבאונדים. היכולת הנהדרת לא השאירה את מכבי ת"א והפועל ירושלים אדישות, ושתיהן ניסו להחתימו. בצעד יוצא דופן הוא לא התפתה להצעות וחתם לשנתיים נוספות בראשל"צ. היום הוא מסביר את הסיבה להחלטה: "ברור שאיך ששמעתי שמכבי ת"א מעוניינת בי, הילד שבי ישר רצה להיות שם, אבל להגיע למכבי זה יותר בשביל האגו. זה לא הזמן והסיטואציה שלי להגיע לשם".
במקביל להצעות משתי הגדולות, גם ב־NBA החלו לגלות בו עניין. דוסון לא היה מועמד להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט, והבין שבחירה בסיבוב השני תשאיר אותו באוויר בלי חוזה מובטח, ושכלל לא בטוח שהקבוצה שתחזיק בזכויות עליו תהיה מעוניינת בשירותיו. "בערב של הדראפט ישבתי עם חברים, חשבתי שאני עשוי להיבחר. עקבתי אחרי זה בטלפון, לא יכולתי ללכת לישון בידיעה שיכולים לבחור אותי. הייתה התרגשות גדולה כי ידעתי שגם אם אבחר, למרות שקיוויתי שלא, זה כבוד גדול להיות חלק מזה".
אילו קבוצות התעניינו בך?
"הרבה מאוד קבוצות דיברו איתנו, אבל לרובן אמרנו שאנחנו לא מעוניינים. הרציניות שהתעניינו היו יוסטון, פיניקס וניו־אורלינס".
אחרי כל ההצעות, איפה אתה רואה את עצמך בעתיד הקרוב?
"אשאר בראשל"צ עוד עונה־שתיים, מקווה שרק עונה אחת כי אני מכוון להגיע ל־NBA בעונה הבאה".
אחי, תמסור
העונה מצפה לדוסון חוויה מיוחדת. אחיו הצעיר טיילר (18) נכלל בסגל של שרון דרוקר, והשניים ישחקו לראשונה יחד באותה קבוצה. הפורוורד מספר על הגאווה מצד האב: "באחד ממשחקי ההכנה עשינו חימום יחד, הסתכלנו שנינו על אבא וראינו אותו מצלם אותנו ומתרגש. אנחנו כבר מחכים לרגע שנשחק יחד. לטיילר יש פוטנציאל גדול ואני בטוח שאם יעבוד קשה הוא יצליח".
העונה ראשל"צ תהיה תלויה לא מעט בך, מרגיש לחץ?
"אין לי שום סיבה להיות בלחץ. גם אם אשחק לא טוב במשחק אחד, יש לנו קבוצה שלמה. כל שחקן אצלנו יכול לסיים עם 20 נקודות. גם כשרואים את התוצאות שלנו במשחקי ההכנה, יש כמעט באופן קבוע חמישה שחקנים שקולעים בדאבל־פיגרס".
אחרי חצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, לאן אתם מכוונים העונה?
"לא כיוונו בעונה שעברה להגיע לחצי הגמר ולעצור שם. גם העונה נעשה את זה. קשה לי להגיד אם נהיה קבוצה יותר טובה כי אנחנו שונים, אבל אני רוצה לזכות בכל התארים".
"להגביל את כמות המתאזרחים"
לפני חודש דוסון השתתף יחד עם נבחרת ישראל באליפות אירופה בצרפת, רגע אותו הוא מחשיב כאחד המיוחדים בחייו: "היה לי מוזר להיות על אותו מגרש עם טוני פארקר וניקולה באטום ולחשוב שלפני ארבע שנים אף אחד לא ידע מי אני בכלל". בטורניר עצמו הוא לא היווה פקטור משמעותי, כשהצוות המקצועי
העדיף ללכת עם השחקנים המנוסים. את האליפות הוא סיים עם 2.3 נקודות ב־11.3 דקות למשחק.
איך אתה מסכם את האליפות מבחינה אישית?
"חוויה שלמדתי ממנה. קשה להגיע מסיטואציה שבה אתה שחקן מוביל בקבוצה ואז להיות שחקן משלים בנבחרת. ברור שהייתי רוצה לתרום ולשחק יותר, אבל אני יודע שארז אדלשטיין עשה את הבחירות שהוא ראה כנכונות. אהיה שם עבור הנבחרת גם בקמפיינים הבאים".
בשבועות האחרונים סוגיית המתאזרחים בליגה עלתה על המדף ולא מעט דעות נשמעו בעניין. דוסון נמצא בסוג של קונפליקט משום שהוא בנו של מתאזרח, אך מצד שני נולד בישראל ונחשב לצבר. העמדה שלו דווקא מפתיעה: "צריך להגביל את כמות המתאזרחים כי זה לא הגיוני שכל שחקן זר שיקבל אזרחות ייחשב כמו כל ישראלי אחר. אולי צריך לעשות מגבלה על המגרש של מתאזרחים, כמו בחוק הרוסי".
לפנייה לכתב/ת 
