"אף אחד לא עוזר בבית הזה"
תנו להם לסדר את החדר בזמן שנוח להם, הקפידו על הנחיות ברורות בעבודות הבית ותעבירו מסר שאתם סומכים עליהם. רוצים שהילדים ישתפו פעולה ולא יעשו פרצוף על כל משימה? 10 צעדים שיעזרו לכם לקבל סדר וניקיון בבית
אתם מנסים לדבר, להתחנן, להסביר, לאיים, להעניש, אך שום דבר לא עוזר וההרגשה היא שהילדים לא עושים כלום בבית. התוצאה - הילדים מסתובבים עם תחושה מתמשכת שהם לא בסדר, וההורים מרגישים חסרי אונים, כועסים, מתוסכלים. מה עושים? מאיפה מתחילים?
1. מי אחראי שהבית יהיה נקי ומסודר?
האם האחריות היא רק שלנו המבוגרים או האם גם לילדינו צריך להיות חלק בזה? רובנו מצהירים בביטחון רב כי גם הילדים צריכים להיות שותפים, אבל בכמה בתים זה אכן קורה בפועל? הורים רבים מרגישים שלדרוש מהילדים לעזור בבית זו כמעט "התעללות". אנחנו מרחמים עליהם, רוצים לאפשר להם "להיות ילדים" ולא להטיל עליהם עוד משימות. חלק מאיתנו גם לא סומכים עליהם שיעשו את העבודה כמו שצריך, ובפרק זמן סביר, ומוותרים מראש.
מה עושים? אם חשוב לכם לרתום את ילדיכם ולהפוך אותם לחלק מההתנהלות המשפחתית בענייני סדר וניקיון, תתחילו באמת להאמין ולרצות שהם יהיו שותפים. הסעיף הבא אולי ישכנע אתכם למה זה חשוב.
2. למה ילדים בעצם שמחים לעזור?
בתוך תוכם, ילדים רוצים לעזור. לא, זו לא טעות. ילדים רוצים להיות שותפים, להיות חלק מהמשפחה, רוצים שיאפשרו להם לבטא צדדים שהם טובים בהם (כן. אם לבן שלכם יש חוש אסתטי, תנו לו לבטא את הצד הזה בבית!).
כשאנחנו מאמינים באמת שלכל אחד יש בבית זכויות וגם חובות, אנחנו מעבירים לילדים שלנו מסרים חשובים מאין כמוהם. על החיים, על העולם, על יחסים בינאישיים. אנחנו נותנים להם הזדמנות לקחת אחריות, להיות שותפים, לפתח תחושת מסוגלות, להאמין בעצמם.
לפייסבוק הורים כבר נכנסתם? היכנסו עכשיו
מה עושים? הצבת גבולות נחרתת כזיכרון רע כאשר היא מלווה בהאשמות, השפלה, ביטול או חוסר רגישות. לעומת זאת, הצבת גבולות מכבדת, למשל אמירה כמו "אנחנו מסדרים את הצעצועים כי חשוב לנו שסביבת הבית תישאר נעימה לכולם" או "אנחנו לא רואים טלוויזיה כל היום, כי אנחנו מעריכים גם עשייה יצירתית", מאפשרת לילד ללמוד את הערכים עליהם מבוססים החיים בבית ולכבד אותם.
השימוש במילה "אנחנו", במקום "אתה" מול "אני" ("אני רוצה שתנקה את החדר שלך"), יוצרת שיתוף והרמוניה ומעוררת את תחושת ה"ביחד", לעומת רצון להתנגד ולעשות דווקא.
3.במה ילדים צעירים יכולים לעזור?
חשוב לתת לילדים מטלות כבר בגיל צעיר ולחנך אותם לאחריות, לשותפות, לשייכות, לתרומה למשפחה. דווקא ילדים צעירים (אפילו בגיל שנתיים) אוהבים מאוד לעזור. הם מסתובבים עם מטאטא בבית, רוצים לנקות אבק עם מגבון או מטלית, לזרוק דברים לפח ולערוך שולחן. כל משימה כזו מהווה עבורם אתגר ומקור לגאווה: אני "בוגר".
מה עושים? בשנים הראשונות ילדים מפתחים מיומנויות של עצמאות, אחריות, שליטה, יוזמה ובחירה. ולכן עבור ילדים צעירים, לעזור זה כיף, זה מהנה, זה מאפשר. שיתוף הילד במטלות הביתיות, מאפשר לילד להרגיש רצוי, בעל תרומה וערך עצמי.
4. כיצד לגייס ילדים גדולים יותר לעזור בבית, ובמיוחד בגיל ההתבגרות?
תקופת גיל ההתבגרות סוערת ומבלבלת. הילד מרגיש שהוא כבר לא ילד, אבל אנחנו יודעים שהוא עוד לא לגמרי "מבוגר". אחד הצרכים המשמעותיים ביותר בגיל הזה הוא הצורך באוטונומיה, בחופש. הם זקוקים לסביבה שלא תטיל עליהם סייגים רבים מדי בצאתם לבדוק את עצמם ואת עצמאותם, ושלא תשפוט אותם בחומרה כאשר הם נכשלים.
ככל שתנסו לצאת נגדם, לכפות מה "נכון", אתם צפויים לעורר יותר התנגדות. יהיה נכון יותר לזרום עם הרצונות וההעדפות של המתבגר שלכם, ולעזור לו, בתקופה כל כך מבולבלת, לגלות את העצמיות שלו ואת תחומי העניין הייחודיים לו.
מה עושים? אם תעניקו להם אוטונומיה, תזכו להרבה יותר שיתוף פעולה. אבל לאפשר אוטונומיה זה לא תמיד קל. זה אומר, למשל, לתת לילד שנמשך לעיצוב ואסתטיקה, לעצב את חדרו (גם אם זה לא לטעמנו), לאפשר למתבגר לסדר את חדרו בזמן שמתאים לו (גם אם זה לא המועד שהכי מתאים לנו). לאפשר לו לשמור מאיתנו סודות, לכבד את הפרטיות שלו או שלה, ומצד שני, לזכור שהם עדיין ילדים.
אם הבת שלך חוקרת את יכולותיה בבישול, היא אולי תשמח להכין עוגה לשבת. אם הבן שלך מתעניין באמנות, ייתכן שירצה לבוא אתכם לבחור פריט חדש הביתה (בהנחה שתכבדו את טעמו והמלצותיו). כל ילד יכול לתרום משהו, שגם יגרום לו להרגיש סיפוק, גאווה והתפתחות. רק תנו להם הזדמנות.
5. מה אם הילד רוצה אבל העזרה שלו יוצרת יותר נזק מתועלת?
למידה מתרחשת תוך כדי ניסוי וטעייה. אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו לרחוץ כלים כך שלא יישאר עליהם סבון, יקפלו כביסה באופן סביר וישקו את העציצים הם חייבים להתאמן, ואתם יכולים להיות המאמנים הכי טובים שלהם.
מה עושים? חשוב לתווך ולהדגים. בהתחלה, תוכלו להראות ולהסביר לילד איך לבצע את המשימה, צעד אחר צעד. בשלב הבא, תוכלו לבקש מהילד לעזור לכם או לבצע את המשימה ביחד. בהמשך לבד, עם או בלי השגחה שלכם. אם אתם חסרי סבלנות או מנקים אחריהם, הם ירגישו שאכזבו את עצמם ואתכם.
6. איך כדאי לתת הנחיות לילדים?
"צריך לסדר את החדר" הוא משפט מעורפל. עבור ילדים רבים, משפטים כלליים ולא ספציפיים עלולים להציף ולגרום לחוסר בהירות מה נדרש מהם.
מה עושים? כדאי להשתמש במיוחד עם ילדים צעירים, בהנחיות ברורות ומדויקות, למשל: "תחזיר את הצעצועים לקופסה ואת הספרים למדף".
7. עד כמה חשובה עקביות?
ככל שתצליחו להיות עקביים בציפיות שלכם לגבי ההתנהלות בבית, כך תהפכו את העזרה של הילדים לדבר שגרתי ומובן מאליו. רק אחרי שהשתרש נוהג לבצע את המטלות, ניתן מדי פעם לחרוג מהשגרה.
מה עושים? נורמות חדשות בהחלט יכולות להשתרש בבית: מורידים צלחת מהשולחן לכיור, זורקים לכביסה בגדים מלוכלכים, אוספים משחקים מהסלון. עקביות היא שם המשחק.
8. ומה קורה אם קבענו מי אחראי, והוא לא מבצע את תפקידו?
מה עושים אם מי שאחראי על קיפול הכביסה לא מקפל? אם מי שאחראי להכניס כלים למדיח, לא עושה זאת? הדחף הראשוני שלנו יהיה פעמים רבות לעשות במקומם, אבל אתם רוצים ליצור למידה של ממש, כדאי להשהות את הדחף הזה ולפנות לילדכם לברר את העניין, בצורה מכבדת ומבלי להיכנס למאבקי כוחות.
מה עושים? הרצינות שלכם תראה לילדכם שאתם לגמרי סומכים עליו ושהאחריות הועברה מכם אליו. אם הוא ממשיך "לפשל", אפשר לנסות להחליף מטלות בבית.
9. איך לעודד ולשבח את ילדנו על עזרתם בבית?
מילה טובה. לא פרסים, לא ממתקים, לא כסף, לא מתנות. הגאווה שלכם בו או בה, ההתפעלות במבט שלכם, הם הפרס האמיתי. חשוב שילדכם יראה שאתם מעריכים את העזרה שלו (יחד עם זאת חשוב גם לא לצאת מגדרכם, שכן מדובר במיומנות חשובה וטבעית עבור הילד ועבור ההתנהלות המשפחתית השגרתית, ולא בעניין יוצא מגדר הרגיל).
מה עושים? חשוב לשבח את הילד על התהליך והמאמץ ולא על התוצאה, ובמיוחד כאשר אתם רואים שזה לא הלך בקלות ("היום לא היה לך קל להביא את עצמך לסדר, ובכל זאת עשית זאת!"). חשוב שילדכם ירגיש שאתם רואים ומעריכים אותו. זה יתרום למוטיבציה הפנימית שלו לעזור וגם לאווירה בבית.
10. ועוד דבר אחד קטן
סבלנות וסלחנות. לשני אלו תמיד יש מקום.
הכותבת היא מומחית בפסיכותרפיה (טיפול נפשי), מרצה ומנחת סדנאות, מומחית בהתפתחות הילד ומוסמכת בטיפול באמצעות משחק. מטפלת בקליניקה פרטית בפעוטות, ילדים, נוער ומבוגרים בתל אביב ובכפר מעש (סמוך לפתח תקווה)
לפנייה לכתב/ת 
