"הילדים שלי יודעים שהתינוק בבטן שייך לאישה אחרת"
יעל כרמי רצתה תמיד להיות פונדקאית כדי לעזור לזוג אחר להביא ילד לעולם. לאחר שהתחתנה ונולדו לה שני בנים, החליטה שהגיע הזמן הנכון לתהליך, ובימים אלו היא בהריון מתקדם. "הילדים שלי מלטפים את הבטן ומכירים את הזוג המיועד", היא אומרת בגאווה
"בשבילי זה היה ברור מאליו. עוד כשהייתי צעירה, הבנתי שיש אפשרות לשאת תינוק עבור זוג אחר, כשזה בכלל עוד לא היה חוקי בארץ", מספרת בגילוי לב יעל כרמי. "האפשרות הזאת כל כך הדהימה אותי, והחלטתי עוד אז, שאם הכל יהיה בסדר אצלי, אני ממש אשמח לעזור לזוג אחר להביא ילד לעולם".
כרמי (בת 38), אמא לשני בנים (בן 8 ובן 4), קלינאית תקשורת, נמצאת בימים אלו בחודש שביעי בתהליך פונדקאות.
עוד בערוץ הורים:
- איך אומרים לילדים שאמא בהריון, אבל התינוק לא שייך למשפחה שלכם?
"הילדים שלי הכירו את ההורים של התינוק עוד לפני, כשרק התחלנו את כל התהליך. בדרך כלל חושבים שכל התהליך לוקח לכל היותר שנה, כאשר בפועל מדובר בתקופת זמן הרבה יותר ארוכה – בדיקות ההתאמה, המפגש הראשון, החתימה על ההסכם וכמובן, לא תמיד ההריון נקלט מהפעם הראשונה.
"גם במקרה שלנו היו כמה ניסיון כושלים עד שיכולנו לשמוח שהנה, יש תינוק בדרך. מאחר וההורים של התינוק היו באים לבקר אותנו, הבנים כבר הכירו אותם בתור החברים של המשפחה. כשכבר התחילו לשאול אותי ברחוב אם אני בהריון, החלטתי שאני לא רוצה להסתיר, אלא לעשות את הכל בבהירות רבה. פשוט הסברתי להם שיש נשים שלא יכולות להביא תינוק לעולם. והאישה הזאת, חברה שלנו (כי הרי הם כבר הכירו אותם כחברים של המשפחה), לא יכולה.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
"כל תינוק, ככה הסברתי להם, מורכב מחלק של אמא וחלק של אבא שמתחברים בבטן של אמא. היום הרופאים יודעים לקחת את החלקים האלה של אמא ואבא, לחבר אותם בחוץ ואז להכניס לבטן של אישה אחרת. אז הזוג הזה בחרו לשים את התינוק בבטן שלי כדי שאני אשמור עליו עד שהוא יוולד, ואז ניתן להם אותו בחזרה".
- וההסבר הזה סיפק אותם?
"את הילדים שלי זה סיפוק, אבל אחד החברים שלהם היה ממש מסוקרן לדעת איך הכניסו את התינוק לתוך הבטן שלי והאם עברתי ניתוח. הבן הקטן שלי בא אלי ואמר שהוא רוצה תינוק משלנו, אז הסברתי לו שאולי בעתיד נעשה גם תינוק בשבילנו.
"באופן כללי נראה לי שהמצב שימח אותם מאד. הם מאד אוהבים אותו, באים להרגיש את הבטן איך התינוק זז בפנים. הבן הקטן עדיין לא כל כך מצליח לחוש את התנועות, כי כשהוא בא לגעת, הוא זז בעצמו ולכן קשה לו לתפוס את התנועה, אבל הגדול מתלהב מזה מאד.
"הם כל הזמן מנשקים לי את הבטן וגם מאד אוהבים את זוג ההורים, כשהם באים אלינו (אנחנו נפגשים פעם בחודש-חודשיים). אפשר בהחלט להגיד שהם שקועים מאד בתהליך. למשל בראש השנה הצעתי לבני הגדול להכין להורי התינוק ברכה, בשם התינוק שבבטן שלי ולספר מה הוא עושה בינתיים. הכי ריגש אותי שהוא פנה אליהם בשמו כאמא ואבא".
- איך הגעת להחלטה על הפונדקאות?
"זה משהו שתמיד חשבתי עליו אך במשך שנים הבנתי שיש אפשרות רק לנשים חד הוריות להיות פונדקאיות, כי הרי מבחינת הדת אם את נשואה ויולדת תינוק של גבר שאת לא נשואה לו, הוא נחשב לממזר. לא ידעתי שהחוק הזה השתנה אך לפני שנתיים בעלי חזר הביתה מהעבודה וסיפר לי שאשתו של חבר שלנו פונדקאית. לא הבנתי איך זה יכול להיות, כי הרי זה לא חוקי, ואז הוא הסביר לי שהחוק השתנה, כך שבפועל, הרעיון ההתחלתי היה בכלל של בעלי.
"באותו ערב נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לברר פרטים. אחרי שפגשנו בפעם הראשונה את ההורים המיעודים, בעלי אמר לי שעכשיו הוא עוד יותר שמח שאנחנו עושים את זה".
- היה לך תנאי כלשהו לגבי הזוג המיועד?
"אמרתי שאני אסכים להיות פונדקאית לזוג שזהו הילד הראשון שלהם. ברור שצריך לעשות בפונדקאות גם ילד שני וגם ילד שלישי, אבל אצלי כל השנים היה בראש, לתת ילד למי שאין לו".
- בהשוואה להריונות הקודמים שלך, את עושה יותר בדיקות הפעם?
"אני חושבת שאפילו פחות. אם הייתי נכנס להריון ספונטני בגילי, ברור שהייתי חייבת לעבור את כל הבדיקות שמחייב הגיל שלי, כמו לדוגמה, מי שפיר, אבל כאן מדובר בביצית צעירה ולכן אין צורך בביצוע הבדיקה. חוץ מזה, אני עושה את הבדיקות לפי מה שההורים של הילד מבקשים לעשות".
- איך מגיבים ההורים שלך לסיטואציה?
"אני מסבירה להם שאני עושה את זה כי לזוג אחר אין אפשרות להביא ילד לעולם. כל המשפחה שלי תומכת בי ומאד גאה בי. בהתחלה, ברגע הראשון, הם כמובן חששו – לי, לגוף שלי. התגובה הראשונה הייתה מגוננת: 'למה את צריכה את זה?'. הסברתי להם שאני רוצה את זה. זה לא הכסף, פשוט רציתי לעשות את זה.
"התגובות העוינות של האנשים (למזלי, לא כלפי) על עניין הפונדקאות וההשוואה של התהליך לזנות מקוממות אותי. לא מדובר כאן בפגיעה בגוף, התהליך עצמו לא שונה מתהליך הפריה חוץ גופית, שהרבה מאד זוגות נעזרים בו היום כדי להביא ילד לעולם.
"נוהגים להגיד שגוף הפונדקאית מופצץ בהורמונים. זה ממש לא ככה. הטיפול ההורמונלי מקבלת האם הביולוגית, כדי לייצר ביציות בכמות מספקת. אני, בתור פונדקאית, נחשפת לכמות ההורמונים בדיוק כמו אישה הריונית רגילה. יש רק הבדל אחד בהשוואה להריון הרגיל.
"בהריון רגיל הביצית המופרית יוצרת גופיף צהוב וכך משתרשת ברירית הרחם. במקרה שלי, פשוט קיבלתי הורמונים שהגוף שלי היה מייצר כדי ליצור גופיף צהוב. למען האמת, ההריון הזה מאד קל בשבילי – לא הרגשתי בחילות ולא היו לי הקאות, למשל. גם הגילוי של ההריון הוא כמו הריון רגיל, בדרך כלל יודעים כבר אחרי שבועיים אם יש הריון באמצעות בדיקות דם.
- אם היו משלמים לך רק את ההוצאות של ההריון, האם היית מסכימה להיות פונדקאית?
"כן. אמא של התינוק, אישה מדהימה, אמרה לי פעם: 'בחיים לא הייתי מבקשת את זה מאף אחת אחרת לעשות את זה בשבילי בלי לשלם לה. זה לא הגיוני. את היית מבקשת ממישהו שיעשה בשבילך כזה דבר ולא היית משלמת לו?'.
"אני לא אומרת שזה סכום משנה חיים, אני לא הופכת למיליונרית, אבל לדעתי זה חלק חשוב בתהליך. מצד שני, אני חושבת שעבור אישה שמחליטה להיות פונדקאית רק כדי לפתור לעצמה בעיות כלכליות, זה יהיה תהליך מאד מאד קשה. לדעתי במקרה כזה היא תראה את עצמה באור מאד שלילי.
"חשוב גם שהקשר של הפונדקאית עם הזוג יהיה קשר טוב, שהזוג שממתין לתינוק לא ירגיש כאילו הם כאן על תקן כספומט. מי שלא רוצה את זה מכל הלב, עדיף שלא תעשה את זה. למשל אישה, שההריונות שלה מאד קשים, עדיף שלא תעשה זאת, אם כי אף פעם אי אפשר לדעת, הרי כל הריון שונה מהריון אחר".
תהליך מורכב שלא מתאים לכל אחת
כדי להיות פונדקאית צריך לעבור תהליך ארוך ומורכב הכולל מספר שלבים. כרמי בחרה לעבור את התהליך בליווי מינה יולזרי ועדה אטיאס, עובדות סוציאליות ומנהלות המרכז להורות באמצעות פונדקאות.
לשאלתי עד כמה התהליך מורכב, יולזרי מסבירה: "אנחנו עובדות בכפוף לוועדת הפונדקאות והוועדה דורשת שגם הזוג וגם הפונדקאית יעברו בדיקות רפואיות. בנוסף, יש עבודה של עורכי דין שמכינים את ההסכמים ומטפלים בכל ההיבט המשפטי, ויש גם אבחון פסיכו-סוציאלי שנותן תמונה יותר ברורה של הפוטנציאל התפקודי, להבדיל מהאבחון הפסיכולוגי שיודע להצביע על התפקוד בנקודת זמן מסוימת".
- באילו מקרים מבינים שהאישה לא מתאימה לפונדקאות?
אטיאס: "אם מדובר בבעיה רפואית כלשהי או שבמהלך פגישה אנחנו שמות לב שמבחינה רגשית היא לא בשלה או לא יודעת למה היא נכנסת.
"מצב בעייתי נוסף יכול להיות אם בן זוגה מתלבט או שיש לאחד מהם בעיה פסיכולוגית או בעיה משמעותית עם אחד הילדים שלהם שיכולה להחמיר במהלך ההריון (למשל בעקבות כך שהאם תשקיע משאבים בהריון ולא בילד). עלולה להיות בעיה גם אם מדובר באישה תשושה.
"אגב, אם מגיעה אלי אישה שמצהירה בבירור שהיא מעוניינת להיות פונדקאית במטרה לשפר את מצבה הכלכלי, אנחנו לא נפסול אותה, אם נראה שהיא מבינה לקראת מה היא הולכת, מעריכה את הסיכונים ויודעת למנות אותם".
- ומה לגבי זוגות חד מיניים?
"החזון שלנו הוא שזוגות חד מיניים יוכלו להשתמש בתהליכי פונדקאות בארץ", אומרת יולזרי. "אין קשר בין זהות מינית לרצון להיות הורה. למנוע ממישהו אפשרות להביא ילד לעולם, זה לגרום לא עוול מאד גדול".
אטיאס מוסיפה: "מדינה דמוקרטית ששואפת לשוויון לא יכולה להרשות לעצמה להפלות מישהו רק כי הוא חי עם גבר. זה לא הגיוני ולא מתאים לנו".
זוית נוספת להסתכל על ההריון וליהנות מתנועות העובר:
לפנייה לכתב/ת 
