בשבח הטקטיקה הזהירה

אחת הביקורות השכיחות עלינו כישראלים היא, שאנו נוטים תמיד לאלתר, טקטיים, והרבה פחות אסטרטגיים. תמיד אנחנו מדברים על הצורך באסטרטגיה, על החשיבות שישראל, כמו כל אדם בחייו, תדע היכן היא רוצה להיות בעוד עשר שנים. תכוון לשם או משם, ותכלכל את צעדיה הטקטיים בהתאם.

עוד דעות ב-ynet:

לקורבן הבא לא תשנה הסמנטיקה

לנו יהיה ביטחון כשלהם תהיה תקווה

תוכנית מתמטיקה 5 יחידות - סיכוי או מקור לדאגה

לא כל אלימות היא אינתיפאדה

הפרטת הטבע

אך ישנם ימים בהיסטוריה, שהאסטרטגיה מתפרקת לנוכח המצב, והנכון ביותר לשעה זו הוא להתמודד בצעדים טקטיים, קטנים, זהירים ולא יומרניים, שיובילו אותנו לימים שבהם נוכל לראות ביתר בהירות את האופק ולחתור לשם.

בימים שבהם כל המזרח התיכון מתפרק, הסכמי סייקס פיקו נמוגים בזה אחר זה ומושג המדינה הערבית מקבל משמעות מעורפלת יותר ויותר, בימים שבהם השותף המדיני שלך לכאורה, אבו מאזן, עסוק יותר בלהכות את יריביו המתונים מבית ולוודא שבניו יוכלו להמשיך באין מפריע, בימים שבהם לשאוף להקים עוד מדינה במזרח התיכון, שתהווה פלטפורמה להשתלטות האיסלאם הקיצוני היא מעשה נמהר ובימים שבהם האידאולוגיה הקוהרנטית היחידה בעולם הערבי היא האיסלאם הפונדמנטליסטי. בימים כאלה הברירה היחידה היא להתנהל באופן זהיר, באופן שיאפשר לצלוח את כל המהמורות, באופן טקטי ולא לשאוף לאסטרטגיות, שמהולות בהרבה פנטזיה ומנוגדות לחלוטין לתהליכים ההיסטוריים שקורים באזורנו ולנגד עינינו.

בימים כאלה נכון להילחם בטרור האמיתי ולא לחתור לשלום מדומה. תקווה היא דבר שחשוב להעניק לאזרחים, אך יותר חשוב להתאים את המדיניות למציאות ולשים את התקווה לשתי מדינות לשני עמים בהשהיה, כמו שנכון היה לשים את תוכנית השלום עם סוריה, כי אחרת רגליו של דעאש ולא של אסד היו משכשכים במימי הכנרת.

התקווה הנכונה כרגע היא לצלוח את גלי הצונאמי של האיסלאם הפונדמנטליסטי. גלי צונאמי שסופם להתנפץ על גבי אשליית האסטרטגיה שהם מנפקים.

האסטרטגיה הקיימת בעולם הערבי כיום לא תספק עתיד טוב יותר. היא לא תעניק תקווה

 לחיים משגשגים יותר בעולם הערבי. היא רק תצעיד את העולם הערבי לעבר אותם ימים חשוכים של מאות השנים האחרונות ולא לעבר תור הזהב שלהם בימי הביניים.

ועד שהאופק יתבהר נכון לפעול בצעדים קטנים, מדודים ואחראיים ולא "באסטרטגיית אשליות", שתוביל אותנו להצטרף לעתיד החשוך שמבטיחה המציאות שמסביבנו. מצד אחד לא להכריז על "חומת מגן 2" ומצד שני לא להרבות בבניה מסיבית ביהודה ושומרון, שתיצור מתיחות נוספת עם ידידתנו הגדולה ארה"ב ותיצור מציאות אחרת לימים, שבהם האיסלם הקיצוני יקרוס, אידאולוגיות מתונות יותר יהיו נחלת העולם הערבי ושוב התקווה והאסטרטגיה יהיו לחם חוקם של המנהיגים במזרח התיכון.

יקי דיין - לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בדרום מערב ארה"ב וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני