הסכם עם קק"ל: תעביר למדינה 1.19 מיליארד
במסגרת ההסכם, שיובא לאישור הממשלה ביום א', קק"ל תעביר לאוצר ב-2016 מיליארד ומאה תשעים מיליון שקל לפרויקטים לאומיים וסביבתיים. המיזמים הלאומיים יאושרו ע"י ועדה משותפת למדינה ולקק"ל. ההסכם יאפשר למדינה לשווק את קרקעות קק"ל, הנדרשות על רקע משבר הדיור
לאחר שנים של מחלוקת הושג הסכם בין המדינה לקק"ל. במסגרת ההסכם, שיובא לאישור הממשלה ביום ראשון, קק"ל תעביר לקופת האוצר בשנת 2016 מיליארד ומאה תשעים מיליון שקלים לפרויקטים לאומיים וסביבתיים.
לכתבות נוספות בנושא קק"ל
המבקר יחשוף: חשש למעשים פליליים בקק"ל
הכנסות קק"ל ב-2014: 2.4 מיליארד שקל
לפיד: אגיש הצעת חוק להלאמת קק"לליכט: חלוקת כספי קק"ל - רק בהחלטת ממשלה
לפי ההסכם, קק"ל תקצה מיליארד שקל למיזמים לאומיים שיאושרו ע"י "הוועדה למיזמים לאומיים", המשותפת למדינה ולקק"ל, שתאשר מיזמים לאומיים במימון קק"ל. בנוסף, קק"ל תקצה 190 מיליון שקלים בשנה לפרויקטים סביבתיים שיסוכמו בין יו"ר קק"ל לשר האוצר ולשר להגנת הסביבה. בין השנים 2017 ל-2021 תמשיך קק"ל להקצות כספים בכל שנה לפעילות הועדה למיזמים לאומיים, על פי סכום שייגזר מנוסחה שנקבעה בהסכם.
ההסכם גם עוסק באמנה שקק"ל חתומה עליה מול המדינה משנות ה-60' של המאה הקודמת, לפיה המדינה היא זו שמנהלת את קרקעות קק"ל ומעבירה לה את ההכנסות ממכירת קרקעותיה בכל שנה. על פי ההסכם החדש, האמנה שתוקפה פג השנה, תוארך בשנתיים נוספות. ההסכם נותן מעין שקט תעשייתי עבור כל הצדדים, כדי להמשיך במו"מ על סעיפי האמנה.
קק"ל טוענת, כי המדינה הפרה את האמנה ודורשת החזר על חובות עבר, חלקם מצד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כתוצאה מטעויות תפעול ואחרות. במסגרת ההסכם החדש, הנושא ייבחן באמצעות בדיקה מקצועית שתוסכם הן על המדינה והן על קק"ל.
כ-12% אחוז מקרקעות המדינה נמצאות בבעלות קק"ל, כמעט כולן במרכז הארץ. שיווק הקרקעות הכרחי לטיפול במשבר הדיור, ובעקבות ההסכם המדינה תמשיך לנהל את הקרקעות ולשווק אותם. באם הצדדים לא היו מגיעים לפיתרון המשמעות הייתה קיפאון בשיווק הקרקעות.
ההסכם הושג לאחר מו"מ בין קק"ל לבין השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שמונה לפני מספר חודשים ע"י ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר משה כחלון, לטפל בנושא. השר גבאי נפגש עם יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, וגורמים נוספים על מנת להגיע להסכמה. "זה מתווה שטוב למדינה, לקק"ל ולתושבי ישראל. הפרוייקטים שייבחרו יהיו עדיין בליבת העשייה של קק"ל", אמרו גורמים שהשתתפו במו"מ. השר גבאי אמר: "אני שמח שהוכח שניתן לקדם פרויקטים לאומיים שיסייעו בפתרון בעיות הדיור וקפיצת מדרגה במימון פרויקטים סביבתיים".
העברת כספים ללא פיקוח
הקרן הקיימת לישראל הוקמה כגוף חוץ ממשלתי לפני קום המדינה, שמטרתו רכישת קרקעות וניהולן בשם העם היהודי ולמענו. לאחר שניהול קרקעות המדינה הועבר לסמכות מינהל מקרקעי ישראל ב-1961, נותרה הקרן הקיימת כגוף חוץ ממשלתי המשלם דמי ניהול למינהל מקרקעי ישראל בתמורה לניהול הקרקעות. מאז, מידי שנה, מעביר מינהל מקרקעי ישראל לקרן את ההכנסות ממכירה והחכרה של קרקעותיה.
לאורך השנים, שימשו הכנסות הקרן למימון פרויקטים לאומיים שונים, כאשר ההחלטה על היקף הכספים שיועברו והמטרות שלשמן ישמשו התקבלה ללא מעורבות של אגף התקציבים במשרד האוצר וללא פיקוח של מבקר המדינה ומשרד המשפטים.
במאי 2014, לאחר ששר השיכון, אורי אריאל, פרסם מכתב שבו קרא למנכ"לי המשרדים השונים לפנות אליו בבקשות לקבלת כספים מהקרן על מנת שהוא ישקול למי לחלקם, פתחו ראש אגף התקציבים, החשבת הכללית והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בהליך להסדרת חלוקת הכספים של הקרן. סופו של התהליך היה בהחלטה, שהייתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים הצמוד לתקציב המדינה, שלפיה הקרן תעביר את רוב הכנסותיה משיווק קרקעות למשרד האוצר על מנת שזה יחלקן במסגרת תהליך התקצוב הרשמי. ההחלטה נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הקרן ומצד חברי כנסת יריב לוין וזאב אלקין (הליכוד) ולא עברה בשל התפרקות הממשלה. ההסכם החדש אמור לייתר את הליך החקיקה בעניין קק"ל.
למרות היותה גוף חוץ ממשלתי, לפוליטיקאים מעורבות רבה בבחירת בעלי התפקידים בקרן הקיימת לישראל ודירקטוריון הקרן מורכב לרוב מאישים בעלי זיקה למפלגות השלטון. בשל כך, רבים רואים בהיעדר הפיקוח על חלוקת הכנסותיה אמצעי שנועד להפוך את הקרן לערוץ להעברת כספים בתמורה לתמיכה פוליטית, תוך עקיפה של גורמי האכיפה הרשמיים, כמו מבקר המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
בשנה שעברה רשם משרד המשפטים את קק"ל בכפייה כחברה לתועלת הציבור, ובכך חייב אותה - בין היתר - לפרסם את הדו"חות הכספיים שלה לציבור באופן שוטף. הודות למהלך זה, פרסמה קק"ל ביולי השנה את הדו"חות הכספיים שלה לשנת 2014. על פי הדו"חות, הכנסות קק"ל בשנת 2014 הסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל, עלייה של 20% לעומת שנת 2013. עיקר העלייה בהכנסות נובעת מהגידול בהכנסות ממכירת קרקעות. הדו"ח הראה, כי לקק"ל יש קרקעות בשווי של כ-8 מיליארד שקל (לעומת שווי של 6.7 מיליארד שקל בסוף 2013), מתוכן מעט פחות מחצי מנוהלות עבורה בידי רשות מקרקעי ישראל.
מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים - מבט מבפנים. צפו
לפנייה לכתב/ת 
