"ואם יבוא מחבל?" - 8 דרכים להרגעת הילדים
תנו להם לדבר, אל תאמרו שאין ממה לפחד והימנעו מסביבה סטרילית ללא חדשות כי הם יחשפו למצב בדרך כלשהי. זה הזמן לשבת עם הילדים, להסביר על המצב ובעיקר להרגיע עד כמה שאפשר. כך תתמודדו עם הלחצים והפחדים
שוב נכנסנו לתקופה של תחושות מלחיצות וקשות. כל דקירה מנקבת את חופש התנועה והפעולה. הילדים שלנו, ובעיקר המתבגרים שבהם, חשים תחושת חוסר אונים. גוזלים מהם את החרות, נוגסים להם בעצמאות.
עוד בערוץ הורים:
מאיזה גיל ילדים יכולים להישאר לבד בבית?
איך מזהירים מזרים מבלי לעורר חרדה?
מה קורה כשאתם מעלים תמונה של הילדים לרשת?
בפיזיקה, גל הוא התפשטות של הפרעה בתוך מרחב. השבוע האחרון לימד אותנו שתכונותיו של הגל סוחפות מאיתנו החוצה את תחושת השליטה בחיינו. הניידים שלנו מתריעים בפנינו על כל אירוע חדש, אנחנו מדברים עם חברינו לעבודה, בתור בסופר ועם השליח של המכבסה - "נו שמעת? עוד אחד".
מאווררים את המתח בשיתוף עם אנשים שאנו כלל לא מכירים. כל ישראל חברים ברגעים כאלו. אבל רגע, אנחנו גם הורים. התפקיד ההורי שלנו רק מתעצם ברגעים כאלו.
גל הפיגועים הממוקדים תפס את הילדים ובני הנוער לא מוכנים. הדי האזעקות עדיין מהדהדים באוזניהם מפעם לפעם כשאופנוע עובר במרחק, הגוף שלהם מתכווץ לעומת החושים שמזדקפים. זה רק אופנוע אנחנו מרגיעים, עוד תזכורת כואבת לצוק איתן.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
אם בצוק איתן אמרנו שכיפת הברזל היא הנחמן של של שנות האלפיים, מה נאמר להם היום? מה עשוי להשקיט את הדאגה? להרגיע את החרדה ? מה נענה להם על השאלה – מה הסיכוי שתגיע אלינו הדקירה הבאה?
8 עצות להרגעת הילדים:
1. לא לפחד מהפחד
אם הילדים שלנו לא היו דואגים או חוששים, יכולנו לחשוב שמשהו חלילה לא תקין. הרי מבחן בבית הספר גורם להם לדפיקות לב מואצות, אז לאותו הפחד מפיגועים ממוקדים ולא צפויים בהחלט יש מקום. ולכן צריך לפנות לו מקום. לומר לילד "זה בסדר לפחד, זה טבעי והגיוני".
2. יש ממה לפחד
כאשר אנחנו אומרים לילד "אין לך ממה לפחד" הוא עלול להרגיש בודד ובהרגשה שלו ולא מובן. תחושה זו לכשעצמה עלולה לעורר דאגה וחרדה.
3. הבטחות ללא בסיס
כדאי להמנע מהבטחות ללא בסיס מוצק כמו "אין סיכוי שיגיע לכאן" מישהו מאיתנו יכול לתת לאמירה כזו שטר ערבות? או אמירות כגון "אל תדאג, זה רחוק מאיתנו". אם נתפס חסרי אמינות, איך ילמדו הילדים לסמוך עלינו?
4. לדבר, לדבר, לדבר
לכל אחד ואחת דרכי התמודדות שונות עם דאגות. יש כאלה שאינם מפסיקים לשאול שאלות וחשוב להם להיות ליד החדשות, וכל שהם רוצים זה להבין יותר ולדבר עוד ועוד. דרך התמודדות משרתת אותנו ומאפשרת לנו להתגבר על השיתוק. תאפשרו להם להביע את עצמם. אל תשתיקו אותם.
5. מה שלא יודעים לא כואב - האומנם?
סביבה סטרילית מחדשות מוגבלת. אנחנו יכולים לבחור שלא לחשוף את הילדים בתוך הבית אך הם יחשפו בחוץ. מחברים, מהמסגרות החינוכיות ומהדיגיטל הזמין. על מה שלא נספר להם הם ילקטו מידע בעצמם. עדיף שישמעו על זה מאיתנו, בצורה מבוקרת.
6. צפיה או קריאה משותפת בחדשות
צפיה ביחד המלווה בהסברים משדרת שכולנו בסירה אחת. הביחד חזק מהבודד.
7. נסו להיכנס לנעליים שלהם
בעיקר בני הנוער מתאמנים בתקופה זו בחייהם בעצמאות, בחופש תנועה ובריכוז בעצמם ובצרכים שלהם. תחושת חוסר השליטה וגורם ההפתעה המאפיין פיגוע ממוקד, מצמצם את אלו.
בני הנוער מציפים את קבוצות הווטסאפ באמירות המביעות דאגה גדולה. הם חוששים לקחת רכבת או על האוטובוס המוכר בדרכם לפעילויות הקבועות שלהם. המתבגרים שלכם צריכים אתכם לא פחות מילדיכם הקטנים.
הם צריכים לשמוע שחשוב לשמור על שגרה, שביחד אפשר לחשוב איך אפשר להתנייד בדרך בטוחה – אופניים במקום אוטובוס, פול של הורים מסיעים ומחזירים, עירנות, להרים את העיניים מהנייד תוך כדי הליכה ברחוב או המתנה בתחנה ועוד ועוד רעיונות שעשויים לסייע להם להתמודד ולהעלות את תחושת השליטה בחייהם.
8. שיתוף
ספרו להם על עצמכם בגילם, באותם ימים של פיגועים איומים. איך אתם התמודדתם, מה אתם חשבתם על המצב ומה היה אז נחוץ לכם או עוזר לכם להתגבר.
אירוע אחד מני רבים - כך נראו הרגעים בהם תפסו את המחבלת בעפולה:
הכותבת היא מנחת הורים בכירה ומורה במדרשה למקצועות ההנחיה של מכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
