תפסיקו לשאול את הילדים "איך היה"
אתם חוזרים הביתה מהעבודה, שואלים את הילדים איך עבר היום ומקבלים תמיד אותה תשובה. לא נמאס? כך תגרמו להם להתחיל לשתף ותפתחו איתם תקשורת פתוחה וחיובית
אם השיחה היומית "איך היה היום בגן" מסתיימת בתשובה לקונית - "כיף" או "בסדר" - יתכן שההזמנה שלנו לשיחה לא באמת עברה. להורים אין את האפשרות לוותר על התקשורת עם הילדים. עלינו להתאמץ ללמוד ולהבין איך לשפר את התקשורת ולאפשר בבית אווירה של שיחה פתוחה.
ילדים רגישים למסרים וקולטים תנועות שפת גוף עוד לפני התוכן. הם טובים בלראות ולקלוט מה קורה אך פרשנים גרועים. לכן, חשוב לשים לב ששפת הגוף שלנו אכן מזמינה תקשורת.
עוד בערוץ הורים:
"הילדים שלי יודעים שהתינוק בבטן שייך לאישה אחרת"
7 סוגי מזונות שהכי מזיקים לילדים שלכם
"ואם יבוא מחבל?" - 8 דרכים להרגעת הילדים
שיחה איננה מהכישורים הבולטים של תקופת הילדות. כישורי שיחה מתפתחים לאורך השנים ובהתאם לשונות בין ילדים, בגילאי בית ספר. הדרך של ילדי גן ומטה לנהל תקשורת היא משחק. ילדים טרם פיתחו חשיבה מופשטת ולכן קשה להם להתייחס לשאלות כוללניות כמו "מה נשמע" או "איך היה".
ילדים לומדים מהניסיון. אם הם משתפים ואנחנו מוצאים דרך לחסום אותם, לבקר, להתערב יותר מדי או לשלול את התחושות והרגשות שלהם, הם לומדים להימנע.
איך לדבר עם הילדים?
כשאנחנו מדברים עם הילד, חשוב להיות קשובים, לפנות פנים אל פנים ולצמצם את מרחק הגבהים בינינו. מאוד קשה לדבר אל ציפור על עמוד. אכן לוודא שאתם פנויה לשיחה הזאת. לא להציץ במסך ולא לקרוא מייל דחוף.
כמה פעמים מצאתי את עצמי שואלת את הילד שלי מה נשמע ומפנה אליו את הגב כדי לקצוץ סלט, להכין את הקציצות לארוחה או לסדר את הבלגן בחדר. תזזיתיות מובנת בהתחשב בעומס המטורף של הורים עובדים, אבל לא מעודדת כניסה לשיחה מלב אל לב.
זוכרים את האמריקאים האדיבים במעלית שפונים בפנים מאירות ושואלים מה שלומך? וכשאתה פותח את הפה להשיב, מתברר שזה היה קוד לפניית נימוס בלבד וממש אבל ממש לא הזמנה לשיחה מלב אל לב. ואיך הפנייה שלנו אל הילד? האם זו אכן הזמנה אמיתית לשיחה? אם כן, אז בואו נראה כיצד לדבר עם הילד כדי שזו תהיה באמת הזמנה לשיחה מלב אל לב:
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
• דמיון: להכניס לתקשורת אלמנטים של משחק דמיוני או אחר. לדוגמה, "נכון שקינג קונג הצטרף לגן שלך היום. מה באמת? האם שיחקת איתו? במה?"
• לשאול שאלות ספציפיות: לילדים קשה לענות על שאלות כוללניות. הרבה יותר קל לילד להתייחס לשאלה כמו:
- איזה סיפור קראתם בריכוז?
- האם שיחקת בחול או במגלשה?
- מי היה החבר שלך היום?
- מי היה אבא של שבת היום
• שתפו גם אתם
קשה לנהל שיחה עם מישהו שרק שואל ולא נותן מעצמו. זה יוצר אווירה של חקירה. אם אני רוצה לנהל תקשורת עלי לעשות מודלינג של ניהול שיחה על מה שעברתי היום. למשל - אם חזרתי מהעבודה, אני יכולה לשתף שהיום פגשתי אישה מעניינת בדרך לעבודה - "היא לא הכירה את הסביבה ושאלה אותי איך להגיע לבית חולים. שמחתי שיכולתי לעזור לה, כי אני עובדת בבית חולים. הייתי צריכה להגיש את הדוח עד לשעה 11:00 הבוקר והיה לי מאוד חשוב לעמוד בזמן. רק ב-12:00 היתה לי הפסקה ואז לקחתי כמה נשימות עמוקות, כמו שאני עושה לפעמים בבית, וחשבתי על יהלי שלי. מה הוא עושה בגן? במה הוא משחק? האם קינג קונג בא לבקר אותו היום בגן?".
• זמן מתאים
כדאי לשים לב שלפעמים חוסר הצטרפות להזמנה לשיחה נובע מסיבות שונות. למשל, הילד רעב, עייף או צריך לשירותים. לפעמים ממש כמונו, הוא רוצה להתכנס למקום המוכר לו המוגן... לכן הרבה יותר נוח לדבר כשאוכלים, אחרי ששבעים.
• הימנעו מהתערבות וביקורת
לפעמים ילד לא נענה להזמנת לשיחה כי הוא חושש מביקורת. הוא מכיר את השיחות האלו כבר וזה הופך להיות הסברים, הטפות מוסר, התערבות. כדי לנהל תקשורת טובה עם הילד, אפשרו לו לשתף ואל תמהרו להפוך "להורה מטיף".
• שחקו יחד
לפעמים כשילד מספר על ילד אחר הוא מדבר על עצמו. לכן אפשר ללמוד הרבה על עולמו של הילד כשמשחקים ביחד, או כשקוראים מסתכלים על התמונות והילד מספר ומסביר.
חשוב ושווה לנו להשקיע בתקשורת עם ילדינו. לצאת מעולמנו ולהתקרב לעולמם. לאפשר שיחה שבה הילד יכול לבטא את עצמו ולא הטפות או התערבויות, ולשלב משחק בתקשורת.
ומה הדרך הנכונה לגדל ילדים מאושרים? צפו בסרטון בו הם מסבירים:
הכותבת היא מאמנת הורים ומשפחה ב"גומא, המרכז לאימון וגישור"
