"צמרמורת": אין מה לפחד, או להתרגש
זה לקח הרבה זמן להביא אל המסך את העולם של סדרת ספרי האימה "צמרמורת" מהניינטיז. עשרים שנה אחרי, רף הרגישות של בני הנוער עלה באופן משמעותי והמפלצות שברא ר.ל. סטיין כבר לא מפחידות אף אחד. לפחות ג'ק בלאק משעשע לעיתים בדמותו של הסופר עצמו
באיחור של עשרים שנה, מגיע "צמרמורת" ("Goosebumps") - העיבוד הקולנועי הראשון לסדרת ספרי האימה לילדים. יוצר הסדרה, ר.ל. סטיין, כתב בתפוקה תעשייתית 62 ספרים בין 1992 ל-1997. ספרי הסדרה תורגמו לעשרות שפות ומכרו לא פחות מ-400 מליון עותקים. דמותו של סטיין (בגילומו של ג'ק בלאק) מופיעה בסרט והיא טורחת לציין פרט מידע זה בגאווה לא מוסתרת.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
העושר האדיר של עלילות ומפלצות בספרי "צמרמורת" הוא מאגר נחשק שיכול לפרנס סרטים רבים. בכל ספר, יש לזכור, קיימים גיבורים, אתרי התרחשות ומפלצות שונות. הספרים לעומת זאת מאוחדים בטון שלהם (מפחיד אבל לא באמת מאיים), ובמוטיבים חוזרים (הגעה למקום חדש, טוויסט סיום וכו'). העלילה של הסרט אינה עיבוד של אחד הספרים, אלא מעין "מטא-צמרמורת". שימוש באלמנטים (קרי: מפלצות) מספרים רבים, והצבתם בעולם בו קיים הסופר וספרי "צמרמורת" נכתבו והצליחו.
אין זו הפעם הראשונה שבה סרט אינו עיבוד יצירה רגיל אלא תחבולת "הסופר הנמצא בתוך העולם של ספריו" ("קפקא" של סטיבן סודרברג ו"ארוחה עירומה" של דיוויד קרוננברג הן שתי דוגמאות בולטות), אך מעניין שרעיון "מטא" זה מאומץ גם לעיבוד של ספרות ילדים. אין ספק שגישה זו נעשתה בברכתו של סטיין (שאף מגיח להופעת אורח קצרצרה בסרט). ניתן לשער שהוא רווה נחת מיוחדת מההכרזה של בן דמותו הקולנועי לפיה תפוקתו הספרותית עולה על זו של הפורה והמצליח בסופרי האימה - סטיבן קינג.
בשנות ה-90 הואשמו סדרות הספרים והטלוויזיה של "צמרמורת" שאינן ראויות לילדים. שהם מפחידות מדי, ונוטות להשתמש במוטיבים פולחניים ושטניים. אמות המידה הללו היו מטופשות כבר בשנות ה-90, אך עבור הדור הנוכחי - זה שגדל על משחקי מחשב אלימים, אכיפה רעועה של מגבלת גיל על צפייה בסרטים, ודימויים מטרידים ברשת - התכנים של "צמרמורת" לא אמורים להוות בעיה.
"צמרמורת" (הסרט) לא מנסה לעדכן ולהעלות את רף האלימות אלא שומר על הטון של סדרת הספרים. כלומר, זהו סרט שאפשר לקחת אליו, ללא חשש מיוחד, ילדים בגילאי היסודי המוקדמים. יתכן מאוד שהם ייהנו, אך סביר להניח שהמבוגרים יישארו אדישים למדי למהומה שעל המסך.
ההתחלה אופיינית לנוסחא המקובלת בספרים: נער בשם זאק קופר (דילן מינט), דימוי "נקי" של מתבגר המיועד לקהל הילדים, עובר יחד עם אימו האלמנה (איימי ראיין) לעיירת הפרברים המנומנמת מדיסון, במדינת דלאוור. היעדר האב הוא מוטיב כמעט הכרחי בסרט שכולו הוא ניסיון לשחזר את הטון של סרטי אמבלין (חברת ההפקות של סטיבן ספילברג) בשנות ה-80 מכיוון שהיכן שיש העדר, צריכה להיכנס הפנטזיה.
נקודת האור במדיסון המשמימה היא השכנה הצעירה והיפה האנה (אודיה רש הישראלית) שגרה, יחד עם אביה, בבית הסמוך. האב המאיים על הנער לבל יתקרב לבתו יתגלה בהמשך כסופר ר.ל סטיין. הטון המאיים שלו יובן כניסיון להסתיר את הסודות שעתידים להתגלות. בינתיים, כשלא כל העובדות ידועות, קול צעקות הנשמע מבית השכנים מניע את זאק לפעולה.
זאק מתגנב לבית השכן יחד צ'אמפ (ראיין לי), החבר החדש והדביל למחצה שמתחבר איתו בבית הספר. הם מגלים שלהאנה לא אונה כל רע, אבל חשוב מכך - הם מגלים את סודו של האב: ספרית הבית גדושה בספרי צמרמורת כשעל כל אחד מהם מנעול. הספרים, כך מתגלה באיחור, הם חפצי קסם שפתיחתם משחררת את המפלצות המתוארות בהם.
פתיחתם של כל הספרים משחררת ערב רב של מפלצות – בובת פיתום אכזרית, חייזרים היורים קרניים מקפיאות, צמחי ענק טורפים, איש זאב, גמל שלמה ענקי, פודל מוטאנטי ועד כהנה וכהנה, כיד הדמיון הממחזר של סטיין.
הסיטואציה הבסיסית של העיירה האמריקאית השלווה המותקפת על ידי מפלצות נשענת על המודל של "הגרמלינים" (1984) של ג'ו דנטה - אחד מסרטי אמבלין המובהקים. מנגד, בהתאם לסרטי סדרת "לילה מטורף המוזיאון", או לסרט האימה "בקתת הפחד" (2012) של דרו גודארד, יש ביטוי למגמה העכשווית של גודש דמויות פנטזיה ואימה המשתייכות לעולמות תוכן שונים.
גודש זה הופך את "צמרמורת" לאוסף אטרקציות שטחי. סדרה של גירויים מתחלפים עם מפלצות מתחלפות שמהם הגיבורים בעיקר בורחים. הבמאי רוב לטרמן (עם רקע בסרטי אנימציה כמו "תפוס ת'כריש" ו"מפלצות נגד חייזרים") מקפיד לנטרל כל רגע מאיים בבדיחות קטנות שישאירו את הילדים בנקודת הסף הדמיונית - רגע לפני תחושת חרדה אמיתית. למבוגרים, לעומת זאת, אין מה שיחולל ריגוש משמעותי - לא קומי ולא מאיים. בדיחות המטא שזרועות לאורך הסרט חביבות אך לא מצדיקות ביקור של קהל בוגר ונטול ילדים בבית הקולנוע.
"צמרמורת" (ארצות הברית) - במאי: רוב לטרמן, שחקנים ראשיים: ג'ק בלאק, אודיה רש, דילן מינט, ראיין לי ואיימי ראיין. אורך הסרט: 103 דקות.
