בנק ישראל איבד את כוחו - כך נחזק אותו
הבנקים המרכזיים בעולם איבדו את תפקידיהם העיקריים: המלחמה באינפלציה, שלמעשה כבר לא קיימת, ועידוד הצמיחה. הבעיה היא שהכלים שלהם חלשים. ד"ר אדם רויטר מסביר איך להפוך את בנק ישראל לאפקטיבי
יש לשים את הדברים על השולחן: הבנקים המרכזיים בעולם איבדו את תפקידם העיקרי, שהינו מלחמה באינפלציה - כיוון שמתחילת המאה ה-21 היא למעשה כבר לא קיימת. רמות האינפלציה במדינות המפותחות ירדו משיעורים ממוצעים של 3% ועד 7% בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 לרמות של מתחת ל-2% במאה ה-21.
כתבות נוספות של ד"ר אדם רויטר :
מלחמות האתמול של בנק ישראל
השקעה סינית בישראל: מה מעניין אותם בנו?
החרדים לא עובדים? מצעד המיתוסים השגויים
התפקיד השני בחשיבותו בו עוסקים בנקים מרכזיים הינו עידוד צמיחה, אך הכלים שלהם חלשים - ולכן האפקטיביות ומידת ההצלחה שלהם מוגבלות, במקרה הטוב. עובדה היא שמאז משבר 2008 אף מדינה מה-OECD לא הצליחה לעמוד בתחזיות הצמיחה שנתנו לה הבנקים המרכזיים, אף לא אחת.
סדרה של גורמים חשובים פעלו כמעודדי צמיחה במשקים במהלך המאה ה-20. הם כוללים בעיקר חלוקת עבודה והתמחות, כניסת נשים לשוק העבודה, סחר חופשי, גידול אוכלוסייה שמבסס צריכה מוגברת, יצירת מעמד ביניים, השכלה בסיסית (אוריינות), פתיחת שווקים חדשים ותחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות. אך כל הגורמים הללו כבר נוצלו במלואם, ולא נותר כבר כל כך הרבה מה לעשות - ודאי לא ע"י הבנקים המרכזיים הגדולים, שהורידו את הריביות לרמות אפסיות ולכן נותרו כמעט ללא תחמושת.
מגמות דמוגרפיות שליליות יקשו מאוד על הצמיחה
הגורמים שעודדו צמיחה עד היום כבר מומשו, והקטנת חלקם של צעירים עובדים באוכלוסייה הינה קרוב לוודאי גורם המפתח שיאפיל על המשך היכולת לצמוח בקצבים שהכרנו בעבר ויתכן ומדינות בכלל יפסיקו לצמוח (כמו יפן).
כיצד מעודדים כיום צמיחה בכל זאת?
קיימים מספר גורמים שממשלות מנסות לדחוף בעזרתם לצמיחה, ועיקרם אשראי צרכני זול, הורדות מסים, עידוד השקעה במקורות אנרגיה חלופיים ועידוד חדשנות. ניתן ללמוד מכך דבר אחד עיקרי: לבנקים המרכזיים אין כמעט תפקיד במצב הנוכחי, כי רמות הריבית האפסיות כבר כמעט לא משפיעות יותר על עידוד צריכה. המהומה סביב החלטות הריבית שלהם נובעת מהעיתונות ומהשחקנים הפיננסיים בבורסות, אך לא מיכולות אמיתיות לשפר את המצב הריאלי. כדי לעודד צמיחה יהיה צורך לשנות את מוטת השליטה שלהם, ולאפשר להם להיות יותר אפקטיביים.
מדינות אחרות מחפשות פתרונות כל הזמן. הפתרון הקל ביותר שהן מצאו הוא ניצחון במלחמת המטבעות העולמית. זהו תמיד ניצחון זמני, כי בעולם המטבעות דברים משתנים כל הזמן. כדי לנצח לטווח ארוך עלינו להפוך את בנק ישראל ליותר אפקטיבי, ולהכין אותו למלחמות של מחר ע"י שינוי חוק בנק ישראל. השינוי הזה יחייב בראש ובראשונה להעמיד את עידוד הצמיחה כסעיף החשוב ביותר ואת המלחמה באינפלציה כסעיף שולי - כמו גם לתת בידי הבנק סמכויות רחבות יותר.
במקביל למלחמת המטבעות שבנק ישראל מנהל בשנים האחרונות בהצלחה חלקית מאוד, יש לתת בידיו את היכולת לכפות החלטות על הממשלה בכל מה שקשור לצמיחה וזאת בנושאים כגון מיסוי, השקעה בתשתיות, חינוך, השקעה במו"פ ועוד. פתרון אגרסיבי וחשוב ביותר הינו לחייב את בנק ישראל בחוק להשקיע חלק מסוים מיתרות המט"ח שלו, לא רק במניות בחו"ל כפי שנעשה כיום, אלא גם בחדשנות בתוך ישראל. מנגנון ההשקעות יקבע ע"י מומחים בעלי ותק והצלחות מוכחות בתחומי ההיי-טק.
הכותב הוא מנכ"ל חיסונים פיננסים ויו"ר רויטר מידן
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה: מחפשים עבודה? צפו בסקירת הדרושים באולפן ynet:
לפנייה לכתב/ת 
