העלמות המס: מאור, רף ואיצקוביץ ישיבו 5.1 מיליון שקל לבנק לאומי
הוועדה שכינס בנק לאומי כדי להימנע מתביעה נגזרת בפרשת העלמות המס, הטילה את רוב האחריות על המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר איתן רף וראש החטיבה לבנקאות בינלאומית צבי איצקוביץ'. מקורב לוועדה: "הבאנו לבנק מתנה יפה, אך מי שציפה לדם, יתאכזב"
גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ ישיבו יחד 5.1 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו, לבנק לאומי, בהסכמתם. כך החליט אתמול (א') בערב דירקטוריון הבנק שקיבל את ההמלצה של ועדת גורן בדו"ח שהוגש לדירקטוריון אתמול.
ארה"ב במרדף אחר סודות הבנקים השוויצריים בישראל
רשות המסים: נחקור את הישראלים שהחזיקו חשבונות בשווייץ
חקירה בשוויץ: 7 בנקים חשודים במניפולציה במחירי הזהב והכסף
השלושה מחזירים למעשה 11% מהמענקים שקיבלו בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקנים. מאור שכיהנה כמנכ"לית הבנק תחזיר 2.6 מיליון שקל, רף יחזיר 1.7 מיליון וצבי איצקוביץ 800 אלף שקל.
הוועדה שהקים בנק לאומי לבחינת האחריות והחבות של המנהלים והעובדים שנתבעו בתביעה נגזרת על חלקם בפרשת העלמות המס בארה"ב, סיימה את עבודתה והגישה אתמול (א') את הדו"ח שלה לדירקטוריון הבנק. מסתמן כי במירב האחריות לכשלים יישאו מנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור; היו"ר דאז איתן רף; וצבי איצקוביץ, ששימש כראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, והם יידרשו להחזיר מיליוני שקלים שקיבלו כבונוסים. עם זאת, אחריות נוספת צפויה להיות מוטלת גם על בכירים נוספים בבנק, ובהם עוזי רוזן, שכיהן כמנכ"ל בנק לאומי ארה"ב בתקופת הפרשה.
הדו"ח כולל כמאה עמודים, ועתה על הדירקטוריון להחליט אם הוא מאמץ את מסקנותיו. במידה שכן, הוא יבסס עליו את עמדתו שתוגש לשופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב.
בדצמבר האחרון חתם בנק לאומי על הסדר סופי עם הרשויות האמריקניות, שבו הודה כי סייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מסים. מסמכי ההסדר חשפו כי לא היה מדובר באירוע בודד או בתהליך שולי, אלא שיטה שהיו מעורבים בה עשרות עובדים בכמה מדינות. כך למשל, בתכתובת ששלח אחד מהעובדים הוותיקים בבנק לאומי בתחום הבנקאות הפרטית לממונה עליו, וצוטטה בדו"ח נאמר: "כמעט כל הלקוחות שיש ברשותם חשבון אצלנו השתמשו בבנק כמקלט מס, והם מודעים לכך שאי דיווח על ההון לרשויות האמריקניות מהווה עבירה. אנו בסה"כ מעניקים לו את מה שהוא מבקש".
המלצות הוועדה היו אמורות להתפרסם כבר ביולי
בעקבות פרסום הפרשה, הוגשו כנגד הבנק שתי תביעות נגזרות - הראשונה הוגשה על ידי עו"ד עמית מנור ויוקי שמש עוד בספטמבר 2013, ובדצמבר, כמה ימים לאחר פרסום ההסכם הסופי, הוגשה תביעה נגזרת נוספת לבית המשפט של שני בעלי מניות מיעוט, בן ציון בצלאל ואבי ברק, ללא פנייה מוקדמת לבנק.
הפנייה מראש לבנק היא הליך הכרחי בבקשה לתביעה נגזרת. התובעים דורשים מדירקטוריון הבנק לתבוע את בכיריו בעבר או בהווה, ורק אם הוא מסרב, ניתן להגיש את הבקשה לנגזרת משום שמשמעותה היא כי התובעים נכנסים לנעלי הבנק ומנהלים את החקירה בשמו.
במרץ אישר השופט כבוב את בקשת לאומי להקים ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות פרשת העלמות המס, אך הבהיר שהמלצותיה לא יחייבו את בית המשפט. בהחלטתו הוא הורה על עיכוב של ארבעה חודשים בבירור התביעות הנגזרות שהוגשו בפרשה, עד לאחר שהוועדה תסיים את דיוניה ותפרסם את המלצותיה. ביולי אישר כבוב דחייה בהגשת ההמלצות עד לאמצע אוקטובר.
חלקה השני של עבודת הוועדה היה לסרוק את חלקם של נתבעי התביעה הנגזרת בהתאם לממצאים המשפטיים ולקבוע את אחריותם. הוועדה בחנה את מעורבותם של למעלה משישים נתבעים פוטנציאליים שנתבעו בתביעה נגזרת בארה"ב ובישראל. "הבאנו לבנק מתנה יפה", התבטא מקור המקורב לוועדה, "אבל מי שיצפה לדם ברחובות יתאכזב".
"הבונוסים לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד לבנק"
בסוף אוגוסט פרסם המפקח על הבנקים היוצא דודו זקן את דו"ח הביקורת שערך בנושא, שבו האשים את הבנק כי לא העריך נכון את הסיכונים שכרוכים בחשיפת הבנק ללקוחות האמריקנים, וקבע כי הוא הפר את חוק הלבנת הון. זקן ביקר גם את דירקטוריון הבנק שלא דרש מההנהלה או מהשלטונות האמריקניים מידע מספק בנושא, ותבע משלושה בכירים לשעבר בבנק להשיב בונוסים - מאור, רף ואיצקוביץ'.
"מטבע הדברים, הבונוסים שהבנק שילם לנושאי המשרה שכיהנו בתקופת החקירה ובפרט ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"לית ולמנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, בגין השנים נשוא הקנס, לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד שנגרם לבנק; עמדתנו היא שמן הראוי שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו", כתב זקן בדו"ח.
בשנים שבהן התבצעו העלמות המס, כלומר 2002–2010 קיבלה המנכ"לית דאז מאור בונוסים בשווי של 18 מיליון שקל, ואילו היו"ר דאז רף קיבל בונוסים בשווי של 13 מיליון שקל.
עוד בערוץ הכלכלה: מה הפיצוי בתביעה נגד הבנקים? צפו
לפנייה לכתב/ת 
