נבחרת של העם / על העלייה של אלבניה ליורו
עד לפני ארבע שנים היא נחשבה לאחת החלשות ביותר באירופה ומעולם לא סיימה מעל המקום הרביעי בקמפיין מוקדמות, עכשיו היא בדרכה לצרפת והכל בזכות המהגרים
"כשהתחלתי לשחק בנבחרת לפני 12 שנה, לא האמנתי שיגיע היום שבו נעפיל לאליפות אירופה". כך, במילים נרגשות, סיכם לוריק צאנה, קפטן נבחרת אלבניה, את תחושותיו אחרי הניצחון 0:3 שלשום על ארמניה.
ואכן, מי היה מאמין שאלבניה, נבחרת שעד לפני ארבע שנים נחשבה לאחת החלשות ביותר באירופה, שמעולם לא סיימה מעל למקום הרביעי בבתי המוקדמות, תעפיל ליורו 2016?
הסיפור שלו הוא הסיפור של הנבחרת. צאנה בטירוף(צילום: EPA)
הסיפור האישי של לוריק צאנה הוא סיפורה של נבחרת אלבניה, שהיא למעשה לא נבחרת של מדינה – אלא של עם.
רבים משחקני הנבחרת כלל לא נולדו באלבניה, אלא הם בנים של משפחות שהיגרו מהמדינה. אחרים הם בכלל ילידי קוסובו, המדינה החדשה ש־92 אחוזים מתושביה הם אלבנים אתניים. צאנה למשל נולד בפרישטינה, בירת קוסובו, ב־1983. כשהיה בן 15 פרצה המלחמה. סרביה, השכנה הגדולה מצפון שרואה בקוסובו חבל ארץ ששייך לה, שלחה את צבאה כדי לספח את האזור. במהלך המלחמה נהרגו עשרות אלפי קוסוברים על ידי הצבא הסרבי. מאות אלפים הפכו לפליטים ורבים מהם הגיעו לשווייץ. כמו לוריק צאנה ומשפחתו. צאנה החל לשחק כדורגל בדרדאניה לוזאן, קבוצה שהקימה הקהילה האלבנית בשווייץ, לפני שעבר לפריז סן־ז'רמן.
רוב השחקנים כלל לא נולדו באלבניה(צילום: AFP)
באותה תקופה נבחרת אלבניה הייתה בתחתית הכדורגל האירופי ורבים מבני המהגרים ויתרו על ההזדמנות לשחק בשורותיה. כך למשל שרדאן שאקירי, שנולד אף הוא בקוסובו והיגר עם הוריו לשווייץ, בחר לייצג את הנבחרת השווייצרית. יכול להיות שהיום הוא היה בוחר באלבניה.
מי שחולל את המהפכה הגדולה היה האיטלקי ג'יאני דה ביאסי, שמונה בדצמבר 2011 למאמן נבחרת אלבניה. דה ביאסי הבין את הפוטנציאל האדיר שטמון בבני המהגרים מאלבניה ומקוסובו והחל במסע שכנועים בקרב המצטיינים שבהם.
אחראי על המהפכה. ג'יאני דה ביאסי(צילום: EPA)
רק כדי להבין במה מדובר: לפני כשנה דווח כי באירופה משחקים כ־80 כדורגלנים ממוצא אלבני בנבחרות שונות (בוגרות וצעירות) – לא כולל אלבניה, קוסובו ומקדוניה. לא פחות מ־46 מהם משחקים בנבחרות הלאומיות של שווייץ!
דה ביאסי הצליח במשימתו, וככל שהנבחרת הלכה והשתפרה מקצועית, יותר ויותר בני מהגרים הסכימו להצטרף לפרויקט.
דה ביאסי הצליח במשימתו. אלבניה חוגגת את העלייה(צילום: AFP)
את מוקדמות היורו החלה אלבניה עם 0:1 סנסציוני בפורטוגל. לאחר 1:1 עם דנמרק הגיע משחק החוץ הטעון פוליטית מול סרביה, שפוצץ אחרי שמעל האצטדיון בבלגרד עלה רחפן עם דגל אלבניה הגדולה – זו שכוללת את קוסובו כמובן. הפרובוקציה הביאה להתפרצות אוהדים סרבים למגרש ואלבניה זכתה בניצחון טכני. כשסרביה הגיע בשבוע שעבר למשחק הגומלין באלבניה, שוער מכבי חיפה ולדימיר סטויקוביץ' אמר: "נעשה הכל כדי לא לתת לאלבנים לחגוג". סרביה ניצחה 0:2, אולם רק דחתה את חגיגות העלייה בשלושה ימים.
שלשום, אחרי הניצחון ביירבאן, יצאו מאות אלפים לרחובות באלבניה ובקוסובו כדי לחגוג את העלייה ההיסטורית. מדהים: הולנד ככל הנראה לא תהיה בקיץ הבא בצרפת – אבל אלבניה כן.
כבוד של מלכים. נבחרת אלבניה בארצה(צילום: רויטרס)
אלבניה תהיה אחד הסיפורים המרגשים ביורו 2016, ולאחר מכן תתפנה למשחקי מוקדמות המונדיאל. ואם חשבנו שלנבחרת ישראל יהיה קשה מול ספרד ואיטליה, אפשר להוסיף גם את אלבניה לרשימת הנבחרות שאנחנו נחותים מהן.
לפנייה לכתב/ת 
שקלזן גאשי
צילום: AFP
מומלצים
