הישראלי שמאיר את יבשת אפריקה
כי מציון תצא אורה. מי שהקים את השדות הסולאריים בערבה ואחראי ל-60% מתצרוכת החשמל בעיר אילת החל לבנות שדות דומים באפריקה בהשקעת ענק של מיליארדים. כבר 6% מהחשמל ברואנדה מיוצר בשדות הסולאריים שהקים וזה רק ההתחלה. אז איך קורה שבישראל עצמה למרות שהתקבלה החלטת ממשלה אנחנו עדיין רחוקים שנות אור משינוי אמיתי?
תחזיקו חזק. כשש מאות מיליון בני אדם באפריקה של 2015 חיים ללא חשמל. עוד 200 מיליון נוספים מקבלים חשמל דרך גנרטורים מזהמים ועדיין לא מחוברים לרשת כלשהי.
עוד בנושא:
המטרה של ישראל: אנרגיה באמצעות גז ושמש
סקר: הישראלים רוצים חשמל מאנרגיית השמש
חרם על ישראל? ככה מגדילים את היצוא
מי שפועלת לשנות את המצב היא החברה הישראלית "אנרגיה גלובל" - חברת אנרגיה סולארית בינלאומית שהוקמה במטרה לייצר מקורות אנרגיה חדשים ליבשת אפריקה ולשווקים במדינות לא מפותחות אחרות בעולם. כבר שנה שבמדינת רואנדה פועל שדה חשמל סולארי שמספק 6% מרשת החשמל במדינה ובימים אלו מקימה החברה עוד שדות בחמש מדינות אפריקאיות והיד עוד נטויה.
הכול החל במהלך כהונתו השנייה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שהשיק את תוכנית "חשמל לאפריקה" - מיזם עצום שמטרתו להכפיל את הנגישות לחשמל באזור הסאב־סהרה. החברה הישראלית היחידה שזכתה להיכנס לפרויקט היא "אנרגיה גלובל" שבראשה עומד יוסף אברמוביץ' - אחד ממקימי התעשייה הסולארית בישראל. לדברי אברמוביץ' החברה הצליחה לחדור אל השוק האפריקאי, בזכות סיוע ממכון הייצוא שדאג להם במהלך סיור שנערך באפריקה עם החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן בעת תפקידו.
אברמוביץ' ואשתו הרבה סוזן, הגיעו ב-2006 מארה"ב לקיבוץ קטורה שבערבה, בעקבות החזון הציוני של הפרחת הנגב. אותו חזון הוביל את יוסף לייסד את חברת "ערבה פאוור" להקמת שדות סולאריים בדרום הארץ, וכיום מחזיקה החברה 8 שדות סולאריים בערבה שמספקים כ-60% מתצרוכת החשמל של העיר אילת וחבל אילות בשעות היום באופן ירוק ונקי.
"כשבנינו את השדה הראשון בקיבוץ קטורה באו נציגים מ-58 מדינות וביקשו שנעזור להם להקים גם אצלם ולכן הקמנו חברת אחות נפרדת שבונה רק בחו"ל במדינות מתפתחות - ובמיוחד באפריקה", מספר אברמוביץ' ל-ynet. "כבר שנה שהשדה הסולארי הראשון שהקמנו פועל ברואנדה במסגרת התכנית של הבית הלבן להאיר את אפריקה".
השדה וכיום החברה מספקת כאמור 6% מצרכי החשמל של רואנדה. "זו מהפיכה של ממש. אף אחד עד עכשיו לא האמין שאפשר להפעיל שדות סולאריים שמייצרים חשמל נקי בדרום אפריקה. אלו יכולות שלקחנו מהארץ והבאנו אותן לאפריקה". לדבריו, מאז שהשדה במדינה האפריקאית החל לפעול, הוא קיבל בקשות לפיתוח שדות נוספים מעוד 40 מדינות באפריקה.
להרוויח כסף - בלי להזניח את התרומה ההומניטארית
החברה שהוקמה בשנת 2010, מתמחה ביוזמה, תכנון, מימון וביצוע שוטף של פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות בשווקים שונים בעולם. על פי החברה, לאנרגיה גלובל קפיטל יש מטרה לספק אנרגיה ל-50 מיליון איש מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. המטה המרכזי ממוקם בירושלים ומעסיק 15 עובדים ועוד מאות עובדים ברחבי העולם. לדברי אברמוביץ', המושג שהפך לשגור בפי עובדי החברה הוא "כי מציון תצא אורה".
"לכל חברה כלכלית בדרך כלל יש שורה תחתונה אחת, והיא שהחברה תהיה רווחית מספיק בכדי לספק את רצון משקיעיה. אצלנו יש ארבע שורות תחתונות: הראשונה שתמיד יהיה החזר טוב למשקיעים אבל זה לא מסתכם בזה. לנו חשוב שבפעילות החברה תהיה גם אנחנו תרומה הומניטארית חשובה ולכן התחלנו ברואנדה כשבנינו את השדה הסולארי בכפר יתומים וכך אנחנו מבטיחים להם חיי רווחה ל-25 שנה קדימה, ואנחנו ממשיכים בעוד מספר מדינות עניות באזור", הוא אומר.
אחת ממדינות אלה, אגב, תזכה בקרוב לשדה סולארי שיספק 15% מתצרוכת החשמל שלה, אך את שמה הוא העדיף שלא לחשוף מסיבות בטחוניות. "בנוסף חשוב לנו שתהיה תרומה סביבתית - לפני שבנינו את השדה בראונדה 40% מהחשמל היה על דיזל ומזוט - חומרים שמזהמים את הסביבה. אחרי שהתחברנו זה ירד ל30%, אז יש לנו השפעה סביבתית גדולה. והשורה התחתונה האחרונה, היא להראות - הן לעולם והן לבית הלבן ולאובמה - את היכולת של ישראל לתרום למטרות שלהם באפריקה".
כך בנו את השדה הסולארי ברואנדה. צפו
אין נביא בעירו
לפני שלושה שבועות החליטה הממשלה - זאת לאחר שהתקבלו המסקנות הראשוניות של הוועדה הבין משרדית שעבדה על גיבושן, כי פליטות גזי החממה ב-2030 צפויות לעמוד על הפחתה של כ-25%, (7.7 טון פליטות לנפש בשנת 2030) וייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שעומד כיום על 2% בלבד, יעמוד על פי היעד החדש על שיעור של 17% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030. ישראל מחוייבת על פי אמנת האקלים להגיש לאו"ם את יעדי הפחתת הפליטות עד סוף ספטמבר 2015 - לקראת ועידת האקלים שתיערך בפריז בנובמבר.
עדי בוקובזה, מנהלת ענף קלינטק במכון הייצוא אומרת כי "ארה"ב ואירופה מובילות בתחומים הללו ובשנים האחרונות הוקמו שם שדות סולאריים רבים. השאלה בימים אלו היא איך לשמר ולאכסן את האנרגיה המיוצרת במהלך היום והאתגר הוא לאפשר שימוש בחשמל הסולארי גם בלילה". לדבריה, "כרגע ישנן שיטות מזהמות כדוגמת סוללות, כאשר בסופו של דבר הן לא באמת אנרגיה ירוקה. הן בעצמן מפגע סביבתי מאוד קשה". אך היא מבהירה כי כבר יש כל מיני פתרונות שבעתיד הקרוב הולכים להיכנס וחלקם אף נולדו בסטארט-אפים ישראליים".
כשאברמוביץ' נשאל האם כעת ניתן לומר שגם ישראל מתקדמת במהירות לכיוון של אנרגיה ירוקה, הוא נאנח. "בישראל המצב גרוע. המדינה מייצרת רק 2% למרות ש-60% משטחה הוא מדברי. בעיני זו בושה. אם אנרגיה סולארית משתלמת לשמש של גרמניה אז בטוח כדאי פה בכל מדינת ישראל, אבל הבעיה שאין תכנית אמיתית".
למה אין? הממשלה קיבלה החלטה לפני שלושה שבועות שעד 2030 לפחות 17% מיצור החשמל יהיה חשמל סולארי. זה לא מספיק?
"זה לא מספיק ולא רציני. ניתן בקלות לבנות שדות סולאריים שיתנו 25% מהחשמל עד 2020 ובלי להעלות את מחיר החשמל ואפילו לא צריך סובסידיות מהממשלה - רק צריך לפתוח את השוק והמשקיעים כבר יעשו את זה. כיום אין למשקיעים אופק ולכן רוב החברות במדינת ישראל או פשטו רגל או עברו לעבוד בחו"ל. מדהים שיש פה הכול אבל אנחנו לא יכולים לעשות כלום - אין נביא בעירו".
כמה עולה להקים שדה?
"התחום הופך למשתלם יותר ויותר וזה לא פחות ממדהים. כשאנחנו התחלנו בערבה פאוור, בניית יכולת יצור של מגה-ואט אחד של חשמל עלתה כ-8 מיליון דולר. אבל חמש שנים אחרי, כשהקמנו את השדה הראשון בארץ, זה עלה פחות מ-5 מיליון דולר. היום זה עולה פחות מ-2 מיליון דולר למגה ואט מותקן, וזה עוד יכול לרדת. מי שאחראים להורדת המחיר ולתחרות בשוק הלוחות הסולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית הם הסינים".
אתה רואה משהו שיכול להשתנות, או אתם מיואשים?
"יש ממשלה חדשה שלומדת את הנושא ואנחנו מנסים לקדם את זה ובגלל שהתעשייה לא מבקשת שהממשלה תשתתף בעלויות אז יש סיכוי שזה ישתנה. אבל אנחנו מצפים למנהיגות מצד ראש הממשלה ושר התשתיות יובל שטייניץ כדי לפתוח את החסמים. בסופו של דבר זה גם כלכלי וגם ירוק".
