הקבינט - מהכחשה לטיפול נמרץ
תגבור כוחות הביטחון וההיתר להטיל סגר ישיגו אפקט מרגיע בטווח המיידי, אבל שיקולים פוליטיים יובילו לכך שחלק מההחלטות בקבינט ייושמו רק בטווח ארוך יותר. צריך רק להתפלל שלא ניקלע לאירוע רב-נפגעים שיקפד את הדעיכה
1. הצורך הדחוף ביותר הוא למנוע פיגועים, בעיקר פיגועי דקירה ודריסה ברחובות ירושלים וערי ישראל האחרות. פיגועים אפשר למנוע רק באמצעות מניעה פיזית של מגע בין המפגע או המפגעים לבין קורבנותיהם. לכן, חלק גדול מהאמצעים שננקטו נועדו למנוע את אותו חיכוך פיזי.
למשל, ההיתר לסגר על שכונות וכפרי מזרח ירושלים, שמהם יוצאים רוב המפגעים. למשל, הרוויית השטח באנשי כוחות ביטחון וכולי. להצפת רחובות ירושלים על שני חלקיה באנשי כוחות הביטחון, כולל חיילי צה"ל, יש שתי מטרות: האחת - להרתיע מפגעים בעצם הנוכחות של אנשי ביטחון חמושים. המטרה השנייה - חשובה לא פחות - להגביר את הסיכוי שהמחבל יפגוש בדרכו איש ביטחון ויתעמת איתו במקום שיתעמת עם אזרח תמים ולא מוכן.
העניין של הרתעה מובן מאליו: מחבל מפגע שרואה איש ביטחון חמוש ישקול פעמיים אם לצאת לרחוב וישקול פעמיים אם לדקור, בידיעה שתוך שנייה הוא יחטוף ירי ואולי גם יחוסל. העניין השני שלשמו מציפים את הרחובות באנשי ביטחון הוא פשוט כדי שיחצצו בגופם ויהיו זמינים לעימות עם המפגעים, כדי שאלה לא יגיעו לאזרחים. תפקידו של חייל או שוטר הוא להגן על האזרח אפילו במחיר חייו, ולא ההפך.
2. לתת תחושת ביטחון לאזרחים כדי לאפשר להם לחזור לשגרת חיים ותפקוד נורמלי. זה נחוץ גם כדי למנוע התשה וחרדה בקרב אזרחי ישראל, וגם כדי למנוע קריסה של הכלכלה - כולל בירושלים ובירושלים המזרחית.
3. להרגיע. גל הטרור הנוכחי, "גל סכינאות הצעירים", מונע במידה רבה מחיקוי ומהשראת האיסלאם הקיצוני נוסח דאעש. אפשר להנמיך את הגל הזה, שהוא יצרי ותודעתי במהותו, באמצעות הרגעה. דיאלוג עם גורמים אחראים ברחוב הפלסטיני כמו סוחרים, אנשי ביטחון של הרשות הפלסטינית, אימאמים מתונים במסגדים, מורים וגם הורים פלסטינים מודאגים, עשוי להיות מאוד אפקטיבי בתנאי שההסתה לא תוזן על ידי הרג הדדי של פלסטינים ויהודים. כל פיגוע, כל מחבל שנהרג, תורמים להתלהטות היצרים משני הצדדים. ולכן, הרגעה כרגע חשובה מאוד, גם באמצעות מניעת חיכוך וגם באמצעות דיבורים. כן, למילים יש כוח גם להרגיע.
4. שיקול נוסף הוא הרצון שלא לפגוע במרקם החיים של הפלסטינים בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון. במערכת הביטחון למדו שמה שמתסיס את הרחוב הפלסטיני הוא פגיעה בחופש התנועה, בחופש המסחר, עלבונות מצד שוטרים וחיילים ישראלים, סגרים, עוצרים וצעדים אחרים שננקטים בשם הביטחון, אבל מונעים מהפלסטינים מלחיות את חייהם.
לכן, הצעדים שעליהם החליט הקבינט מנסים ללכת על חבל דק בין פגיעה במרקם החיים לבין הצורך למנוע פיגועים, למנוע חיכוך ולהרגיע. ההליכה על החבל הדק הזה משמעותה הימנעות מעונשים קולקטיביים ומיקוד מדויק ככל האפשר של אמצעי המניעה והענישה במפגעים.
למשל, הסגר שיוטל על השכונות של מזרח ירושלים יהיה מה שמכונה בצה"ל "סגר נושם". כלומר, תושבים יוכלו להיכנס ולצאת מתוך ואל תוך השכונה או הכפר הפלסטיני. אולם זה יתבצע רק דרך יציאה אחת או שתיים וכל היציאות האחרות וגם השבילים המוליכים אל הכפר או השכונה יהיו חסומים. כך מצד אחד יוכלו פלסטינים ממזרח ירושלים לצאת לעבוד במערב העיר (כ-35 אלף פלסטינים ממזרח ירושלים עובדים במערב העיר), ולחזור לבתיהם. נכון שהם ייבדקו וכך
גם מכוניותיהם, כדי למנוע הגעת סכין או מטען נפץ למערב העיר או לערי ישראל האחרות. אבל לא תהיה פגיעה אנושה במרקם החיים.
5. העיקרון החמישי שהנחה את הקבינט הוא פוליטי: למנוע מראית עין של חלוקת ירושלים מחדש. האירועים האחרונים בירושלים רק ממחישים שהדו-קיום בין פלסטינים ליהודים מייצר מצבים קשים, שעלולים להסלים ולהפוך לבלתי נסבלים בעתיד הלא רחוק.
הממשלה הנוכחית, ממשלת ימין מובהקת, עדיין לא הגיעה למסקנה שצריך לשנות את המצב הקיים, ולכן היא רוצה למנוע עימות בין נתניהו והשרים שתומכים בו לבין שרי הבית היהודי והמפלגות האחרות החברות בקואליציה. יעבור זמן עד שיגויסו מאבטחים לתחבורה הציבורית, יעבור הרבה זמן עד שהכנסת תחוקק חוק שיאפשר שלילת אזרחות ממפגעים וכן הלאה. אבל תגבור הכוחות בשטח בחיילי צה"ל וההיתר למשטרה להטיל סגר על שכונות וכפרים מועדים במזרח ירושלים ישיגו להערכתי אפקט מרגיע כבר בטווח המיידי.
חשוב להדגיש: קו הטרור הנוכחי אין לו הנהגה (מלבד פייסבוק וטוויטר), אין לו תשתית ואין לו אסטרטגיה. לכן להערכתי הוא ידעך תוך זמן לא רב מאוד. סימנים לכך אפשר לראות כבר בקרב ערביי ישראל וגם בקרב המתפרעים ביהודה ושומרון ובעזה. צריך רק להתפלל שלא יהיה איזה אירוע רב נפגעים שיקפד את מגמת הדעיכה שמסתמנת.
לפנייה לכתב/ת 
