הביטוח לנפגע טרור: "היית פועל בניין - תהפוך לתופר"
ב' נפגע מפעולת טרור והוכר כנכה לצמיתות בשיעור של 50%. למרות הקושי, עבד במשך שנים רבות כפועל בניין, אולם מצבו התדרדר והוא ביקש מהביטוח הלאומי להכיר בו כנכה מחוסר פרנסה. האם הכירו במצוקתו? ממש לא. שם גילו כי עבר בעבר קורס תפירה במסגרת שיקומו מהפציעה ושלחו אותו לחפש עבודה בתחום
בכל גל טרור עם ישראל עוטף בחום ובאהבה את הקורבנות. אולם מה קורה כשהנפגעים יוצאים מבתי החולים? הצצה לתוך החצר האחורית של מדינת ישראל, חצרן של הרשויות שהוקמו כדי לסייע לקורבנות, מגלה תמונה מצמררת. פונקציונרים, וועדות, רופאים ועורכי דין בלי סוף. כולם מתפרנסים מנפגעי הטרור. רק חמלה אין.
האוצר קנס חברות ביטוח ב-14 מיליון שקל
ב' נפגע מפעולת טרור כאשר עלה על מוקש שהוטמן בידי בני בלייעל ורגלו נקטעה. האירוע קרה כשב' היה בן 22 בלבד. המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע פעולות איבה עם נכות לצמיתות בשיעור 50 אחוז.
חלפו שלושים ושלוש שנה. מצבו הרפואי של ב' התדרדר. נכותו וחוליים נוספים מונעים ממנו לחזור לעבודתו הקודמת כפועל בניין. הוא עשה כל מאמץ כדי למצוא משלח יד שיפרנס אותו ואת ילדיו. ללא הועיל. בלית ברירה ב' הגיש בקשה למוסד להכיר בו כנכה מחוסר פרנסה.
גמלת נכה מחוסר פרנסה למי שאינו יודע, אינה יכולה להפוך נכה עני לעשיר. יחד עם קצבת נפגעי איבה היא מגיעה להרבה פחות מהשכר הממוצע. היא גם מוגבלת לשנתיים בלבד. מעבר לכך, כדי להיות זכאי לגמלה הנכספת, הנכה צריך להוכיח כי אינו יכול להשתלב בשוק העבודה וכי הקצבה הבסיסית אותה הוא מקבל אינה מספיקה לקיומו ולקיום בני משפחתו. המוסד מציב מחסומים המכשילים נפגעי טרור רבים. רוב שופטינו עומדים מנגד.
המוסד זימן את ב' להופיע בפני גוף שנקרא "וועדת רשות עליונה". חברי הוועדה נוכחו לדעת כי ב' עשה כבר מספר ניסיונות שיקום שלא צלחו. אף על פי כן הם דחו את בקשתו של ב' להכיר בו כנכה מחוסר פרנסה. כך סתם. עם נימוקים כל כך הזויים שבושה לצטט אותם.
ב' הגיש תביעה לבית הדין לעבודה. ההרכב שישב בדין הבחין מיד כי מסקנות הוועדה לא עושות שכל. הוא פסק להחזיר את התיק לאותה וועדה כדי שתבחן את העניין מחדש.
בעקבות פסק הדין התכנסו חברי וועדת הרשות העליונה שוב. לא קשה לנחש כי האווירה שם הייתה עוינת כלפי הנכה שהעז להטריד אותם שוב.
למה אינך עובד, שאלו חברי הוועדה את ב'. אני פועל בניין, הסביר ב', בגלל הנכות שלי (קטיעת הרגל), גילי המבוגר, עודף המשקל וכאבי הגב מהם אני סובל אני לא מסוגל לעבוד יותר כפועל בניין.
"הוועדה נעולה בהחלטתה"
חברי הוועדה עיינו בתיק והבחינו כי ב' עבר שיקום מקצועי והוכשר לעבוד בתפירה. למה שלא תעבוד בתפירה, הקשו חברי הוועדה. "לא מצאתי עבודה בשל מצב השוק" השיב. למה שלא תעבוד "בתיקוני תפירה של בגדים מוכנים", התעקשו חברי הוועדה. כי קשה לי לשבת, הסביר ב'.
חברי הוועדה לא השתכנעו ונפנפו שוב את ב'. שימו לב להכרעתם המקוממת: "הוועדה מודעת לכך שהנכה אינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת שבה עסק לפני הפגיעה ואינה מתכוונת להחזירו לשם (פועל בניין). יחד עם זאת מסוגל לעבוד בעבודות כגון תיקוני תפירה בישיבה, עבודות שכרוכות בנהיגה למרחקים קצרים ללא הרמת מסעות כבדים ועוד מגוון עבודות שמתאימות למצבו ולנכות המוכרת שלו באיבה. מוצע שיפנה שוב למחלקת השיקום לאפשרות השמה בעבודה".
ב' נאלץ לפנות שוב לבית הדין לעבודה בנצרת. התיק הונח על שולחנו של השופט מוסטפא קאסם. השופט הביע תמיהה על חברי וועדת הרשות העליונה ששלחו את המבוטח לבצע עבודות תפירה ונהיגה בניגוד לדוחות פקידי השיקום שהעידו כי המבוטח עשה מאמצים להשתלב בשוק העבודה בתפקידים אלה אך לשווא.
העבודות שהוצעו על ידי הוועדה, הוסיף השופט, גם לא מתיישבות עם כאבי הגב מהם סובל המבוטח המקשים על ביצוע עבודות בישיבה. חברי הוועדה גם התעלמו מהעדויות על המצב בשוק העבודה. לכך יש להוסיף גם את העובדה שהמבוטח חסר השכלה.
אכן, מודה השופט, "הוועדה קבעה כי ניסיונות השיקום לא צלחו לא רק בשל נכותו המוכרת אולם חברי הוועדה לא התייחסו למידת תרומתה של הנכות המוכרת של המבוטח באיבה לעומת גורמים אחרים".
בסופו של יום, השופט קאסם הורה לבטל את החלטת וועדת הרשות העליונה של המוסד וגם קיבל את בקשתו של המבוטח להביא את עניינו לדיון בפני וועדת רשות בהרכב חדש "משהתרשמתי מפרוטוקול הוועדה הנוכחית כי היא נעולה בדעתה".
איזה מזל שמתהלכים בתוכנו שופטים כמו השופט מוסטפא קאסם שמצילים אותנו מידי הרוע שבתוכנו.
לפנייה לכתב/ת 
