איפה נמצאים הסטודנטים המרוצים בישראל?
המכללות הפרטיות והיקרות מככבות, האוניברסיטאות מזדנבות הרחק מאחור: לרגל פתיחת השנה האקדמית מפרסמת התאחדות הסטודנטים את תוצאות סקר שביעות רצון הסטודנטים מהמוסד בו הם לומדים. מבין האוניברסיטאות - רק הפתוחה דורגה בעשירייה הראשונה. איפה מדורג המוסד שלכם?
דירוג | שם המוסד | ציון ממוצע |
1 | המרכז הבינתחומי בהרצליה | 4.07 |
2 | המרכז האקדמי רופין | 4.03 |
3 | המרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן | 4.01 |
4 | אפקה המכללה האקדמית להנדסה בת"א | 3.99 |
5 | המכללה למנהל | 3.97 |
6 | האוניברסיטה הפתוחה | 3.97 |
7 | הקריה האקדמית אונו | 3.94 |
8 | מכללת סמינר הקיבוצים | 3.91 |
9 | המכללה האקדמית הדסה בירושלים | 3.82 |
10 | המכללה האקדמית תל חי | 3.82 |
11 | מכללת בית ברל | 3.77 |
12 | המרכז האקדמי פרס | 3.71 |
13 | בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מכון לב י-ם | 3.7 |
14 | המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון |
3.69
|
15 | המכללה האקדמית תל אביב | 3.68 |
16 | המכלה לחינוך ע"ש א.ד. גורדון | 3.66 |
17 | אורנים - בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית |
3.65 |
18 | המכללה האקדמית בנגב ספיר | 3.65 |
19 | המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין | 3.64 |
20 | הטכניון | 3.63 |
21 | המכללה האקדמית אשקלון | 3.62 |
22 | המכללה האקדמית כנרת | 3.6 |
23 | אוניברסיטת אריאל בשומרון | 3.58 |
24 | המכללה האקדמית אחווה | 3.58 |
25 | מכללת לוינסקי בחינוך | 3.58 |
26 | אוניברסיטת בר אילן | 3.56 |
27 | המכללה האקדמית להנדסה ירושלים | 3.55 |
28 | מכון אקדמי טכנולוגי בחולון | 3.54 |
29 | אוניברסיטת חיפה | 3.53 |
30 | אוניברסיטת תל אביב | 3.52 |
31 | האוניברסיטה העברית בירושלים |
3.51 |
32 | המרכז האקדמי ויצו חיפה | 3.49 |
33 | שנקר - בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב | 3.43 |
34 | המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל | 3.38 |
35 | אוניברסיטת בן גוריון | 3.36 |
36 | וינגייט המכללה לחינוך גופני | 3.34 |
מבין האוניברסיטאות רק האוניברסיטה הפתוחה נכללת בעשירייה הראשונה. אחריה, הטכניון במקום ה-20, אוניברסיטת אריאל במקום ה-23, ואוניברסיטאות חיפה, תל אביב והעברית נמצאות במקום 29-31 ברשימה בהתאמה. במקום שלפני האחרון נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון (מקום 35). המוסדות שזכו לציון הגבוה ביותר הם המרכז הבינתחומי בהרצליה (מקום ראשון), המרכז האקדמי רופין (מקום שני) והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן (מקום שלישי).
הסטודנטים בעלי האמצעים מרוצים יותר
הסקר נערך זו השנה השישית, עבור התאחדות הסטודנטים, ע"י מכון מאגר מוחות. הסקר בחן את שביעות הרצון מהלימודים האקדמיים בתחומים רבים, ביניהם רמת הקורסים, טיב הוראת המרצים והמתרגלים, תוכנית הלימודים לתואר והתנאים הפיזיים המוצעים במוסדות השונים. הסטודנטים התבקשו לדרג את דעתם בתחומים אלה בציונים שבין 1 ל-5.מהסקר עולה כי סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות פחות מרוצים. דירוג שביעות הרצון נמוך באופן משמעותי מהמכללות הפרטיות, בכל אחד מהתחומים שנבדקו. "עובדה זו מעלה תמונת מצב מדאיגה" אומר גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, "לפיה סטודנטים שלהם משאבים גבוהים יותר, אשר יכולים לממן לימודים במוסדות לימוד לא מתוקצבים, מרוצים יותר מאיכות ההוראה ומקבלים מרצים איכותיים יותר, תוכניות לימוד מעשירות יותר וטכנולוגיות הוראה מתקדמות יותר".
מעבר לדירוג הכולל, אחד התחומים שנבדקו הוא "שילוב טכנולוגיות למידה והוראה". בקטגוריה זו המכללות הלא מתוקצבות זכו לדירוג הגבוה ביותר (3.68), אחריהן המכללות לחינוך (3.67), האוניברסיטאות (3.65), המכללות המתוקצבות (3.47) והכי פחות בקרב הנדסאים (3.03).
לדברי ארדיטי, "קטגוריה זו היא שלמעשה קובעת איזה מוסד עומד בקצב הקדמה ואיזה נשאר מאחור. בעידן בו הכל זמין ונגיש לנו בגוגל, שיטת העברת הידע והאתגר בלימודים הופכים להיות קריטיים. חלק מהמוסדות האקדמיים לא השכילו להתקדם לאמצעים מודרניים. בניגוד לכמעט כל תחום אחר בחיינו, שיטות ההוראה לא השתנו במאה השנים האחרונות. הסטודנטים מחפשים כיום טכנולוגיות למידה חדשניות שמציעות מעורבות גבוהה יותר של הסטודנט, כך שהוא ירגיש שהוא חלק אינטגראלי ומשמעותי מהשיעור".
הבדלים מובהקים נמצאו ביחס להיבטים של איכות ההוראה, לפי סוג מוסד הלימודים. רמת הקורסים מוערכת כגבוהה ביותר במכללות הלא מתוקצבות (3.92), פחות במכללות המתוקצבות (3.71), עוד פחות על-ידי האוניברסיטאות ומכללות לחינוך (3.68 בכל סוג מוסד) וכנמוכה ביותר בקרב ההנדסאים (3.52).
בקטגוריית טיב הוראת המרצים, הדירוג הגבוה ביותר הוא במכללות הלא מתוקצבות (3.96), פחות במכללות לחינוך (3.69), במכללות המתוקצבות (3.62), פחות על-ידי ההנדסאים (3.48) וכנמוך ביותר באוניברסיטאות (3.44).
יחס המרצים לסטודנטים מוערך כחיובי ביותר במכללות הלא מתוקצבות (4.22), פחות במכללות לחינוך (4.06), במכללות המתוקצבות (4.04), באוניברסיטאות (3.83) והכי פחות בקרב הנדסאים (3.65).
גם בקטגוריית שביעות רצון מסביבת הלמידה, לפי סוג מוסד, נמצאו הבדלים מובהקים. בהיבט של תנאים פיסיים, שירותי מזכירות, דאגה לרווחת הסטודנט ושירותי מחשוב ותקשורת, המכללות הלא מתוקצבות זוכות לדירוג גבוה יותר (4.02) מהאוניברסיטאות (3.62).
"מצוינות היא עניין של ערכים ולא של כסף ציבורי"
פרופ' דודי שוורץ, נשיא ועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות: "לא מדובר בסטטיסטיקה מקרית אלא בהישגים החוזרים על עצמם מדי שנה. במאמצים עצומים ובלי סיוע מכספי ציבור, המכללות הלא מתוקצבות מגיעות להישגים כאלו, מה שמראה שמצוינות היא עניין של ערכים ולא של כסף ציבורי. כאזרח וכמשלם מסים אני כן מודאג מכך שלמרות המשאבים העצומים (9 מיליארד שקל בשנה) שהמדינה משקיעה באוניברסיטאות הן עדיין ממוקמות במקומות לא מחמיאים בטבלה"."ראשי האוניברסיטאות צריכים לשאול עצמם מדוע הסטודנטים הישראלים מצביעים ברגליים ומעדיפים ללמוד במוסדות הבלתי מתוקצבים" אומר פרופ' משה כהן-אליה, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מוסד אשר זכה לדירוג במקום הראשון בקטגוריית טיב הוראת מרצים, וחלק אותו יחד עם הקריה האקדמית קריית אונו. שני מוסדות אלו זכו לדירוג של 4.09 בטיב ההוראה. כהן-אליה: "הסקר מעיד על כך שהאוניברסיטאות מקובעות בעבר ועל כן סטודנטים מעדיפים את המוסדות הבלתי מתוקצבים, המתאפיינים בחדשנות ומתאימים עצמם לאתגרים של המאה ה-21. יחס אישי, שירות טוב ומרצים איכותיים שמדברים אל הסטודנט בגובה העיניים, הם הבסיס ליצירת מוסד אקדמי בו סטודנטים ישאפו ללמוד".
תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות: "שביעות הרצון מההוראה משקפת, מטבע הדברים, מרכיבים רבים ולוקחת בחשבון גם את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט. דרישות אלו גבוהות יותר באוניברסיטאות מעצם היותן מוסדות המחקר המובילים במדינה, מה שוודאי משפיע על תוצאות הסקר. הסטודנטים המתחילים היום את לימודיהם באוניברסיטאות הם העתודה האקדמית והמחקרית ועתידה של מדינת ישראל".