דחיית המשחקים – החלטה מטופשת / טור
במשטרה החליטו לבטל את פיסת דו הקיום היחידה במדינה על סמך הערכת מצב לא ברורה. וגם: גרסת "הרצפה עקומה" של טל בנין ויואב כץ. עמיר פלג מסכם את השבת
יש רק מקום אחד במדינה הזאת, אם מוציאים כמובן מהתמונה את בית"ר ירושלים, שבו הדו־קיום חי ונושם יום-יום. הכדורגל. מקום שבו יהודים וערבים מנצחים ביחד, מפסידים ביחד, בלי התערבות של מתסיסים ומסיתים משני הצדדים.
הדבר היחיד שמבדיל בין השחקנים הוא צבע החולצה וסמל המועדון. בסוף השבוע החליט מי שהחליט במשטרה להרוס גם את שמורת הטבע הקטנה והשפויה הזאת ולדחות משחקים "מעורבים". החלטה שרירותית ומטופשת!
אחרי שערכו הערכת מצב, כך פורסם, הודיעו ראשי אגף המבצעים של המשטרה כי "בשל המצב הרגיש אין לקיים משחקים בעלי רגישות גבוהה מחוץ למחוז תל־אביב". החלטה שכולה חוסר רגישות וחוסר תבונה.
לא נמסר מי המומחים שישבו בפורום המבטל, כמה הם מעורים בכדורגל הישראלי, והאם ראשי הענף הוזמנו להשמיע את עמדתם. מצד שני, עם מי השוטרים יתייעצו, עם יו"ר ההתאחדות ויו"ר המינהלת? אלה מבינים בכלל מי נגד מי?
חשוב להבהיר, בליגות לנוער ולילדים ההחלטה מתבקשת. שם ההורים הם שצריכים להחליט ובוודאי עושים כמיטב הבנתם ואחריותם. לליגות הבוגרים שלנו אין היום אמא ואבא, אז מיישרים קו ומבטלים גם כשאין היגיון. מי יכול להסביר, למשל, מדוע נדחה המשחק בין הפועל אשקלון לבני־לוד, בעוד שהמפגש בין עירוני רמה"ש לאחי נצרת התקיים כרגיל? בני־לוד, להזכירכם, מייצגת עיר מעורבת. וכך, במקום שאוהדים מכל המגזרים יתרכזו בכדורגל, מדגישים את הסכסוך, מבדילים בין יהודים לערבים, ומעוררים את הטינה ואת האיבה. הכי פשוט ראש קטן.
כץ ובנין רוצים לחזור לשכונה
כבר אחרי ההפסד הקודם של הפועל חיפה טען טל בנין שהאצטדיון החדש בעיר לא מעניק אווירה ביתית. אמש, אחרי עוד הפסד מביך, הצטרף אליו יואב כץ. הביטוי "הרצפה עקומה" מעולם לא היה הולם יותר. בנו קבוצה עלובה, עשו כמעט כל טעות אפשרית עם הרכש, ועכשיו מפילים את התיק על כסאות הפלסטיק הריקים.
בערב שמעתי את הד"ר לחפירות בוני גינצבורג מציע להם לשחק בעכו. הוא בטח גם בעד שכל הקבוצות בשרון יתאחדו. ככה זה אצל אנשים שאינם מבינים מה זאת אהדה. חושבים שאפשר לעשות טרנספר של קהל. לך תסביר להם שזה בדיוק ההפך. אוהדים, בניגוד לפרשנים, לא משנים דעתם לפי התוצאות.
אוהדי הפועל חיפה, אלה שלא ברחו להפועל רובי ועדיין הגיעו למשחק מול בני־יהודה, הניפו בדיוק את הכרזה הנכונה: "תתאמצו בשבילנו – נתאמץ בשבילכם". ברור, לאדומים בעיר אין פוטנציאל קהל שמתקרב אפילו לזה של הירוקים. אבל אם הקבוצה תתחיל לשחק קצת כדורגל, אלפים ייצאו מהחורים. בינתיים הם בורחים הביתה בגלל כץ ובנין, שמעדיפים מצידם לחזור לשכונה. פרובינציאלים.
לפנייה לכתב/ת 
