כמה עולה להיות סטודנט בישראל?

כמה עולה להיות סטודנט בישראל? הרבה, מסתבר. ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט בישראל היא 4,874 שקל, הכוללת שכר לימוד והוצאות שוטפות. ההכנסה החודשית הממוצעת לסטודנטים שעובדים לאורך כל השנה היא 3,742 שקל. אז איך הם סוגרים את החודש? 48% מהסטודנטים בישראל נתמכים על-ידי ההורים, כשגובה הסיוע השנתי הממוצע עומד על 14,309 שקל.

כתבות נוספות בנושא סטודנטים :

• איפה נמצאים הסטודנטים המרוצים בישראל?
• מחיפה עד ב"ש: מפת ביקושים של הסטודנטים
• מהם המקצועות ה"ננטשים" ביותר באקדמיה?
  

לרגל פתיחת השנה האקדמית, מפרסמת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל את תוצאות הסקר שנערך על ידי מכון 'מאגר מוחות'. בסקר השתתפו מעל 10,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ.

X

צילום: אורי דוידוביץ' ויוגב אטיאס

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

השנה ישנה עלייה של כ-10% במספר הסטודנטים העובדים במשרה מלאה, וכן עלייה של 9 שעות בממוצע שעות העבודה בחודש. בשנת 2014 ממוצע שעות העבודה החודשי היה 80 שעות, והשנה הוא עלה לממוצע של 89 שעות.

איך מתחלקת ההוצאה החודשית של הסטודנט?

ההוצאה השנייה בגובהה היא עבור הלימודים עצמם עם הוצאה חודשית של 995 שקל בממוצע. ההוצאה השנתית עבור שכר לימוד (לרבות דמי רווחה, אבטחה ותשלומים נלווים) עומדת על ממוצע של 11,943 שקל. הוצאות הלימוד הנלוות (ציוד כתיבה, ספרים, צילומים, ציוד מחשוב וכו') הן בסך של 1,199 שקל. ההוצאות עבור הלבשה והנעלה עומדות על 1,819 שקל בממוצע לשנה.

לאחר דיור, ההוצאה העיקרית הבאה היא על מזון לצריכה ביתית, והיא עומדת על סך של 722 שקל בחודש. יתר ההוצאות הן עבור נסיעות (הוצאות רכב פרטי ו/או הוצאות תחבורה ציבורית) סך של 564 שקל בחודש בממוצע, הוצאה על בילויים (מסעדות, פאבים, מופעים, ספורט) בסך של 433 שקל, הוצאות על אחזקת דירה (חשמל, מים, גז, ועד בית וארנונה) המגיעות לסך של 348 שקל לחודש, הוצאות עבור בריאות (ביטוחים, תרופות, טיפולים רפואיים) 203 שקל והוצאות תקשורת (טלפון נייד, אינטרנט, טלוויזיה בכבלים/בלווין) 154 שקל בחודש.  

מבין הסטודנטים שלא עובדים במהלך לימודיהם, הסיבה העיקרית לכך שאינם עובדים היא העומס בלימודים שלא מאפשר להם (76% בין הסטודנטים), רק 8% אינם עובדים מפני שהם מקבלים מלגה ולפיכך מנועים מלעבוד, 8% אינם עובדים כי אין אפשרויות תעסוקה מספיקות באזור מגוריהם, ורק 5% אינם עובדים משום שאין להם צורך בכך. 3% אינם עובדים מסיבות בריאותיות.

"המצב בישראל מגוחך ולא הגיוני", אומר גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "מצד אחד, אין סיוע מספק לסטודנטים במהלך התואר והם צריכים להישען על ההורים שלהם וכמובן שלא לכל ההורים יש את היכולת לסייע. מצד שני, תוכניות הלימודים באוניברסיטאות מתפרשות על כל ימי השבוע, במהלך שעות עבודה ולא מאפשרות לסטודנטים להתפרנס, ומאלצות רבים מהם להתפשר על ציונים נמוכים יותר ואף גרוע מכך, פשוט לוותר על הלימודים. ב-21 לאוקטובר אנו מתכוונים להעלות את הנושא לדיון בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ולפעול לקידום תוכניות לבניית מסלולים ציבוריים שיאפשרו לסטודנטים לעבוד וללמוד".

כמה שעות עובדים הסטודנטים בחודש?

 רובם המוחלט של הסטודנטים (81%) עובדים במהלך לימודיהם. 66% מתוכם עובדים לאורך כל השנה (כולל משרה חלקית), כ-11% עובדים רק בחופשות מהלימודים, וכ-4% מהם עובדים לאורך כל השנה חוץ מחופשת הקיץ. לעומתם, רק 19% מכלל הסטודנטים לא עובדים בכלל במהלך לימודיהם.

הבדלים מובהקים נמצאו ביחס לעבודה במהלך הלימודים, לפי פקולטת לימודים. השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים שעובדים כל השנה הוא בפקולטה לניהול/מנהל עסקים (83% מבניהם עובדים), בפקולטה למשפטים (79% מהם עובדים לאורך כל השנה) ובפקולטה למדעי החברה (77%). השיעור הנמוך ביותר של סטודנטים העובדים לאורך לכ השנה הוא בביוטכנולוגיה (47%), במדעים מדויקים (52%) ובהנדסה (52%).

מקרב סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, 64% עובדים לאורך כל השנה, ואילו מקרב סטודנטים שלומדים במכללות לא מתוקצבות 79% עובדים לאורך כל השנה.

ניתן לראות כי סטודנטים שלומדים במוסדות לא מתוקצבים מצליחים לשלב משרות בהיקף רחב יותר ולעבוד יותר מאשר סטודנטים במערכת הציבורית. שעות העבודה הרבות ביותר מאפיינות את ההנדסאים (119 שעות לחודש), אחריהם את הסטודנטים של המכללות הלא מתוקצבות עם ממוצע של 115 שעות בחודש. בהפרש ניכר נמצאים הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות המצליחים לעבוד בממוצע 88 שעות בחודש, ואחריהן המכללות המתוקצבות עם ממוצע של 80 שעות עבודה בחודש. שעות העבודה המועטות ביותר מאפיינות את המכללות לחינוך (77 שעות בחודש).

נמצאו הבדלים בולטים ביחס לשעות העבודה בחודש, לפי סוג הפקולטה. שעות עבודה מרביות מאפיינות את הסטודנטים לניהול/מנהל עסקים (ממוצע של 129 שעות עבודה בחודש), משפטים (103 שעות בחודש) ומדעי המחשב/מחשבים (102 שעות).

המרוויחים הגדולים ביותר מקרב הסטודנטים שעובדים במהלך שנת הלימודים הם ההנדסאים (4,745 שקל ברוטו בחודש), לאחר מכן המכללות הלא מתוקצבות (4,582 שקל), האוניברסיטאות (3,871 שקל), המכללות לחינוך (3,534 שקל). השכר החודשי הנמוך ביותר נמצא בקרב סטודנטים של המכללות המתוקצבות (3,171 שקל).

וכמה מרוויחים הסטודנטים על-פי סוג הפקולטה בה הם לומדים? השכר הגבוה ביותר הוא של סטודנטים בפקולטה לניהול/מנהל עסקים (5,705 שקל ברוטו לחודש), מדעי המחשב/מחשבים (5,285 שקל) ומדעי החברה (4,035 שקל). השכר החודשי ברוטו הנמוך ביותר הוא של סטודנטים מהפקולטה לביוטכנולוגיה (1,905 שקל), רפואה ורפואת שיניים (2,084 שקל) וחקלאות (2,388 שקל).

בקרב הסטודנטים העובדים (81% מכלל המדגם), 38% עובדים עד 50 שעות בחודש, 29% עובדים 51-100 שעות בחודש, 14% עובדים 101-150 שעות בחודש וכ-19% עובדים מעל 151 שעות בחודש.