שתף קטע נבחר

50 שנה ליחסי ישראל-גרמניה: תערוכת "לילה יורד על ברלין" במוזיאון ישראל

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, במסגרת ציון 50 שנה ליחסי ישראל-גרמניה, תיקח אתכם לעבר האמנותי של גרמניה מתחילת המאה ה-20 ועד הטלטלה הגדולה בימי מלחמת העולם השנייה ותיוג האמנים כ"מנוונים" על ידי הנאצים

במשך 40 השנים שבין 1905 ל-1945 עברה האמנות הגרמנית טלטלות אדירות, מפסגות החופש האמנותי והאוונגרד ועד לתהומות הדיכוי. 50 יצירות נבחרות מאוסף הגלריה הלאומית בברלין, המוצגות בתערוכה "לילה יורד על ברלין", יוצרות מסע מרתק מראשית המודרניזם הגרמני הקלאסי, דרך האוונגרד והביקורת החברתית בזמן רפובליקת ויימר ועד לדימויים המיוסרים והדיכוי הפיזי והרוחני בזמן השלטון הנאצי.

הורסט שטרמפל, 1975-1904, "לילה מעל גרמניה" (באדיבות מוזיאון ישראל)
הורסט שטרמפל, 1975-1904, "לילה מעל גרמניה"(באדיבות מוזיאון ישראל)

פריצת הדרך החשובה של האמנות הגרמנית בתחילת המאה ה-20 באה לידי ביטוי ביצירותיהם של האמנים האקספרסיוניסטים שביקשו להביא באמצעות הצבע והצורה ביטוי פנימי טהור - ביטוי הזונח את המסורות הנוקשות של האקדמיות הממלכתיות לאמנות מצד אחד ואת התיאורים הנטורליסטיים של האימפרסיוניסטים מצד שני. הטלטלה הגדולה של מלחמת העולם הראשונה והקמת רפובליקת ויימאר הביאו לעלייתו של דור אמנים חדש שהדגיש את הצד המכוער והגרוטסקי כעקיצה מכוונת כלפי החברה הבורגנית.

קורט קוורנר, התועמלתן (1931) (באדיבות מוזיאון ישראל) (באדיבות מוזיאון ישראל)
קורט קוורנר, התועמלתן (1931)(באדיבות מוזיאון ישראל)

תיאורים ציניים, כמעט קריקטוריסטים, של נכי מלחמה, מובטלים ואלה המפיקים רווחים מהמלחמה, שרטטו תמונה של חברה מצולקת חסרת תקנה. אמנים רבים תקפו את בעלי השררה והוקיעו את תוצאותיה ההרסניות של "המלחמה הגדולה". אך החופש האמנותי ותור הזהב של האוונגרד הגרמני נגדעו בפתאומיות עם עליית הנאצים לשלטון. בניסיון לשלוט בכל ההיבטים של חיי התרבות ברייך השלישי, נקטו הנאצים במה שכונה "ההתקפה החזיתית הקשה ביותר אי-פעם נגד האמנות המודרנית".

ארנסט לודוויג קירכנר, כיכר פוטסדם (1914) (באדיבות מוזיאון ישראל) (באדיבות מוזיאון ישראל)
ארנסט לודוויג קירכנר, כיכר פוטסדם (1914)(באדיבות מוזיאון ישראל)

רוב האמנים שעבודותיהם מוצגות כעת במוזיאון ישראל תויגו על ידי הנאצים כ"מנוונים". עבודותיהם זוהו עם "ההשפעות המגונות של יהודים ושל קומוניסטים" בשל היותן "פוגעות ברגשות הגרמנים, הורסות או מעוותות את הצורה הטבעית, או פשוט חסרות מיומנות טכנית או אמנותית". בשנת 1937 הציגו הנאצים תערוכה של "אמנות מנוונת" ובה יותר מ-650 ציורים, פסלים, הדפסים וספרים שהוחרמו מאוספי 32 מוזיאונים ציבוריים בגרמניה בשבועות שקדמו לפתיחת התערוכה במינכן.

קורט גונתר, איש הרדיו (1927) (באדיבות מוזיאון ישראל) (באדיבות מוזיאון ישראל)
קורט גונתר, איש הרדיו (1927)(באדיבות מוזיאון ישראל)

הציור "החוטאת" מאת אמיל נולדה המוצג בתערוכה "לילה יורד על ברלין" הוצג גם ב-1937 בתערוכת "האמנות המנוונת". מולה הוצגה "תערוכת האמנות הגרמנית הגדולה" שנועדה לפאר את האמנות שהמשטר הנאצי ביקש לקדם, אשר הערכים המרכזיים שלה היו "עממיות", כזו שמקורה בבני האדם האותנטיים: משפחה וקהילה, עוצמה פיזית ומיומנות מלחמתית.

כריסטיאן שאד, סוניה (1928) (באדיבות מוזיאון ישראל) (באדיבות מוזיאון ישראל)
כריסטיאן שאד, סוניה (1928)(באדיבות מוזיאון ישראל)

אמנים גרמנים רבים עזבו את גרמניה והקימו איים של יצירתיות אוונגרדית הרחק ממולדתם. חלקם המשיכו במאבק האמנותי בכוחות פנימיים ראויים להערצה. הם חשפו את פני הטראומה והשיבו מלחמה נגד המלחמה, תוך תשלום מחיר אישי כבד (ארנסט לודוויג קירכנר אף שילם על כך בחייו).

אולם בסופו של דבר מורשתם

האמנותית היא שניצחה בקרב נגד הכוחות האפלים, ונותרה חיה ועוצמתית עד ימינו.

 

התערוכה "לילה יורד על ברלין" הינה שיתוף פעולה ייחודי בין מוזיאון ישראל לבין הגלריה הלאומית בברלין לרגל חגיגות היובל למוזיאון ישראל ולציון 50 שנה ליחסי גרמניה-ישראל. בין יצירות המופת שיוצגו בתערוכה לראשונה בישראל, ניתן למצוא את עבודותיהם של אוטו דיקס, וסילי קנדינסקי, פול קליי, ארנסט לודוויג קירשנר, פרנץ מארק, אמיל נולדה, קרל שמידט-רוטולף, מקס בקמן, ג'ורג' ג'רוס ואוסקר קוקושקה.

 

התערוכה תוצג במוזיאון ישראל אוצרי התערוכה הם ד"ר עדינה קמיאן-קשדן, מוזיאון ישראל וד"ר דיטר שולץ, הגלריה הלאומית ברלין. התערוכה תוצג עד 19 במרס 2016.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות מוזיאון ישראל
מתוך התערוכה
באדיבות מוזיאון ישראל
מומלצים