חצי מהשכירים מרוויחים מתחת ל-6,707 ש'
סקר הלמ"ס ל-2014: השכר החציוני של עובד שכיר היה 72% מהשכר הממוצע במשק, שעמד על 9,317 שקל. פערי השכר בין המינים התרחבו, כאשר ההכנסה הממוצעת של אישה מהווה כ-67% מהכנסת גבר
כמחצית מהעובדים השכירים במשק הרוויחו אשתקד פחות מ-6,707 שקל ברוטו בחודש. כך עולה מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2014 שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- 2014 בהיי-טק: הכי בטוח - ג'וב באבטחת מידע
- יום האישה 2014: שכר הנשים נמוך ב-34%
- שכר חודשי ממוצע של עובדי ציבור: 15 אלף ש'
על פי הנתונים, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה עמדה על 54.2 שקל ומספר שעות העבודה הממוצע לשבוע היה 41. הגיל ממוצע של שכיר הוא 39.5 ומספר שנות לימוד הממוצע - 14. ההכנסה החציונית (השכר שמחצית מעובדים במשק מרוויחים מעליו ומחצית מתחתיו) היתה 72% מההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש, שטיפסה ב-2.7% ל-9,317 שקל.
פערי השכר בין גברים לנשים מתרחבים
עוד מגלים הנתונים, כי פערי השכר בין המינים התרחבו בשנה שעברה - זאת לאחר מגמה של יציבות ב-5 השנים האחרונות. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר עמדה על 11,114 שקל, ולשעה - 58.3 שקל, ואילו לאישה שכירה עמדה על 7,439 שקל לחודש ועל 48.8 שקל לשעה.
אחוז הכנסה חודשית של אישה מתוך הכנסה של גבר, 2014-1990:
בבחינת השכר החציוני - ההכנסה החציונית ברוטו לחודש לגבר שכיר הייתה 7,927 שקל, בעוד ששכרה החציוני של אישה שכירה עמד על 5,715 שקל. כלומר: ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של אישה שכירה מהווה 66.9% מהכנסת גבר, הכנסה הממוצעת ברוטו לשעה מהווה 83.7% מהכנסת הגבר, וההכנסה החציונית לחודש עומדת על 72.1% מההכנסה החציונית של גבר.
בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים נמצא, כי בחמשת עשירוני ההכנסה הראשונים נשים מהוות יותר מ-50%, בעוד שמעשירון 6 עד 10 גברים מהווים 60% בממוצע ובעשירון העליון גברים הם 76.1% בממוצע. 51.1% מהשכירים במשק היו גברים ו-48.9% נשים.
שיעור השכירים בעשירונים של פרטים לפי הכנסה חודשית ברוטו מעבודה שכירה (2014)
מנהלים מרוויחים פי 1.8 משכירים
בחלוקה לפי מקצועות, ההכנסה ברוטו הגבוהה ביותר הייתה של מנהלים, עם 16,601 שקל לחודש בממוצע - פי 1.8 מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר. בחלוקה לפי מינים עלה פער של 25.6% בין ההכנסה החודשית של מנהלת שכירה (כ-13.5 אלף שקל בחודש) לבין זו של מנהל שכיר (כ-18.2 אלף שקל בחודש). ההכנסה ברוטו הנמוכה ביותר נמצאה בדומה לעבר, בקרב "עובדים בלתי מקצועיים" (3,929 שקל) - מתחת למחצית מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר. ההכנסה החודשית של מנהלים היתה גדולה פי 4.2 מהכנסתם של עובדים בלתי מקצועיים.
על פי הנתונים, חלק מהפער נובע ממספר שעות עבודה שבועיות רב יותר של "מנהלים" מאשר של "עובדים בלתי מקצועיים" (47.4 שעות עבודה בשבוע לעומת 37.9 שעות בשבוע, בהתאמה). ואולם בהשוואה של ההכנסה ברוטו לשעת עבודה, עדיין ההכנסה של "מנהלים" (82.7 ש"ח לשעה) גבוהה פי 3.3 מההכנסה של "עובדים בלתי מקצועיים" (25.3 ש"ח).
עוד עולה, כי ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו; ההכנסה ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היא 80.7 שקל, לעומת הכנסה של 31.3 שקל ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים.
בבחינת ההכנסה לשעת עבודה לפי ענף כלכלה עלה, כי בענפים: "מידע ותקשורת", "שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח", "שירותים מקצועיים", "חינוך", "שירותי בריאות רווחה וסעד" ו"תעשייה, כרייה וחציבה", ההכנסה ברוטו לשעה הייתה גבוהה יותר בממוצע מההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של כלל השכירים. ההכנסה החודשית הגבוהה ביותר, הן בקרב הגברים השכירים והן בקרב נשים שכירות, היא בענף כלכלי "מידע ותקשורת" - 18,199 שקל ו-12,469 שקל לחודש בהתאמה.
פערים בין יהודים לערבים
בחלוקה מגזרית, ההכנסה הממוצעת לגבר יהודי שכיר היתה 11,985 שקל, בעוד שההכנסה של שכיר ערבי עמדה על 7,190 שקל - פער של 40%. ההכנסה הממוצעת לשכירה ממוצא יהודי עמדה על 7,663 שקל, לעומת 5,271 שקל לשכירה מהמגזר הערבי - פער של 31.2%. פער כמעט זהה נמצא גם בהשוואת ההכנסה ברוטו לשעה בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת הערבית - 56.8 שקל ו-38.6 שקל בהתאמה. הפערים בהכנסות בין שכירים ערבים לשכירים יהודים גבוהים יותר בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה מאשר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה.
בחלוקה לגברים ונשים - ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היתה 11,985 שקל, בעוד שההכנסה של שכיר ערבי עמדה על 7,190 שקל - פער של 40%. בקרב הנשים - ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכירה באוכלוסייה היהודית עמדה על 7,663 שקל, לעומת 5,271 שקל לשכירה מהמגזר הערבי - פער של 31.2%.
מחפשים עבודה? טיפים שיעזרו לכם:
הנתונים שפורסמו מבוססים על מדגם של 10,468 עובדים שכירים המיצגים כ-3,088,300 שכירים באוכלוסייה. במהלך 2014 נדגמו בסקר 245 יישובים, ואוכלוסיית הסקר כללה את כל היישובים לרבות קיבוצים מתחדשים ומושבים שיתופיים ולמעט בדווים בדרום (כיסוי של כ-97% מכלל האוכלוסייה).
יש לציין כי נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר, שמפרסמת הלמ"ס כל חודש, נמוכים יותר. נתון השכר הממוצע מבוסס על עיבוד חודשי לנתונים שמגיעים מדיווחי החברות למוסד לביטוח לאומי. בהסתמך על הדיווחים הללו, מחשבים בלמ"ס את מספר משרות השכיר באותו חודש ואת השכר הכולל ברוטו ששולם. לבסוף מחלקים את השכר הכולל ברוטו למספר המשרות ומגיעים לנתון השכר הממוצע.
לצד נתון השכר הממוצע קיים גם נתון השכר החציוני, שמייצג את השכר ש-50% מהשכירים מרוויחים יותר ממנו ו-50% מהשכירים מרווחים פחות ממנו. את הנתון הזה מפרסמת הלמ"ס פעם בשנה, במסגרת סקר הוצאות משקי בית. על פי הסקר האחרון שפורסם, השכר החציוני בישראל בשנת 2012, עמד על רמה של 6,541 שקל בחודש.
לפנייה לכתב/ת 
