מועמד הסתבך בפייסבוק; לפסול אותו לעבודה?
מגייסים רבים לא מסתפקים כיום בקורות החיים ובודקים את המועמדים גם ברשתות החברתיות. תמונות חושפניות, גזענות ואלימות, לכלוך על המעסיק הקודם ושגיאות כתיב עלולים להוביל לפסילתם. אז לאילו תמרורי אזהרה באמת חשוב לשים לב וממה אפשר להתעלם? מדריך
הכתבה בשיתוף AllJobs
כמעט כל אחד מאיתנו כותב פוסטים, מצייץ טוויטים או מעלה תמונות באינסטגרם, גם במקביל. לכן, לא פלא שהמדיה החברתית משמשת מגייסים רבים לא רק לאיתור של כישרונות ולתקשורת עמם - אלא גם ככלי להערכת כישוריהם, לקבלת מושג כללי על אופיים וכמובן - לזיהוי של מועמדים בעייתיים.
- מותר לפטר עובד בגלל סטטוס בפייסבוק? החצופים והמבריזים: הסיוט של מגייסי העבודה
- מגייסים עובדים? חטטו להם בפייסבוק
המדיה החברתית עשויה להיות כלי מצוין לבדיקה של קריטריונים "יבשים", כגון רקע, ניסיון תעסוקתי, כישורים מקצועיים, השכלה והמלצות - בעיקר ברשת לינקדאין. יתרון זה מושך במיוחד חברות המנסות להימנע מהמחיר הכבד של גיוס בעייתי, לעתים יכול להגיע להשקעה של עשרות אלפי דולרים - וזה לפני שהזכרנו את הפגיעה בתדמית המותג. אולם נראה, כי מגייסים רבים מחפשים ברשתות החברתיות גם דברים קצת אחרים - דוגמת דפוסי התנהגות בעייתיים, מערכת אמונות קיצונית, התנהגות "פרועה" ולא הולמת ועוד.
נקודת ההנחה שלהם היא שאותם המועמדים, אשר משתמשים במדיה החברתית ללא מחסומים ושיפוט, או חשיבה על ההשלכות שבפרסום דברים מסוימים, יתנהגו באופן דומה גם במקום העבודה. האם יש בכך מן האמת? התשובה מורכבת. בעוד שלפעמים ניתן לראות בהתנהגות במדיה החברתית עדויות להתנהלות בעייתית, לעתים המדיה הזו יכולה להיות מטעה מאוד, להזיק לתהליך יותר מאשר להועיל לו, ולגרום לכם לאבד מועמדים איכותיים.
סימני אזהרה
קשה להצביע על מאפיין מסוים ברשתות החברתיות, שיעיד באופן חותך על כך שהמועמד לא ראוי להעסקתכם. לכל אחד מותר לפרוק לחצים, ואין זה מגדיר אותו אוטומטית כ"בעייתי" ולא ראוי לארגון שלכם. חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולזכור שכמו כולם, גם המועמדים לא תמיד מציגים ברשתות החברתיות פרסונה אשר תואמת לחלוטין לזו שבחיים האמיתיים.
לפיכך, אם אתם בוחרים להשתמש בה בתהליך הגיוס שלכם – עשו זאת בחכמה. ג׳וש טולן, מנכ״ל חברת ראיונות הוידאו "Spark Hire", אסף כמה סימני אזהרה בפרופילי רשתות חברתיות של מועמדים פוטנציאליים, אליהם כדאי לשים לב:
1. קללות, גזענות, אלימות ושאר ירקות - מדי פעם, ובמיוחד בתקופות מתוחות מבחינה ביטחונית, אנו שומעים על עובדים המפוטרים מהארגון בו הועסקו בשל התבטאות פוליטית, גזענית, לאומנית וכדומה. האם זה מוצדק? לא זה המקום להתווכח על כך, אולם אין ספק שהתבטאות קיצונית לא לגיטימית אינה עושה שירות טוב למעסיק של אותו אדם, בלשון המעטה.
כולנו אנושיים, מה שאומר שיש ימים בהם השפה בה אנחנו משתמשים אינה נקייה כפי שהיינו רוצים. זהו כלל שתקף גם ברשתות החברתיות, שם אנשים רבים "מוציאים את העצבים" על דברים שקורים להם בחיי היום יום. עניין זה יכול להפוך לבעייתי כאשר פוסטים ציבוריים ברשתות חברתיות זרועים בנדיבות בקללות. קללה אחת או שתיים הן דבר שניתן להבין או לקבל, אך אם נראה כי המועמד שלכם מפרסם פוסטים עשירים בקללות, מילים גסות או תכנים פוגעניים – ייתכן שכדאי לשקול את מועמדותו בשנית. בכל זאת, הוא יהיה חלק מהפנים של הארגון אם ולאחר שיועסק בו.
מה שפת הגוף שלכם אומרת עליכם בראיונות עבודה?
2. מחאה מתמשכת נגד המעסיק - בכל חברה יש ימים טובים ויש ימים רעים, יש עובדים שמחים ועובדים לא שמחים. חלק מהאנשים מתלוננים בפני חבריהם על בעיות בעבודה וחוזרים לביתם כשהם חשים טוב יותר. לעומתם, יש אנשים אשר ייקחו את התלונות ישירות אל המרחב האינטרנטי הציבורי, ויצאו באופן פומבי כנגד מקום עבודתם – הקידום אשר היו צריכים לקבל ולא קיבלו, עמית מעצבן לחדר או בוס כועס ותובעני.
על אף שלגיטימי לעשות זאת, זה לא ממש קולגיאלי. מעבר לכך שעובד ממורמר לעולם לא חיובי לארגון, הוא גם עלול לפגוע במוטיבציה של עובדים נוספים . עם זאת, חשוב להפעיל שיקול דעת בבואכם להעריך מועמדים שמוחים כנגד עבודתם ברשתות החברתיות, שכן לא כל עובד שמתלונן יהיה בהכרח עובד שיפגע גם בחברה שלכם. חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולזכור גם שעובדים שנלחמים על הדברים אשר חשובים להם עשויים להתגלות כעובדים מוצלחים בהרבה מכאלה שלא מפגינים כל עניין בסביבת העבודה.
3. תמונות "לא הולמות" - עלייתן של הרשתות החברתיות, המתמקדות בתמונות ובדימויים חזותיים, גורמות לאנשים שונים להיות חשופים לבדיקה וביקורת יותר מאי פעם. אין כל רע בלהשתולל וליהנות, אך אי אפשר שלא לתהות אם אנשים המחפשים עבודה בחברות מכובדות ומעלים תמונות "לא הולמות" של עצמם לרשתות החברתיות אינם מפגינים שיקול דעת בעייתי.
יחד עם זאת, רצוי לזכור שהרצון לשתף ולחלוק את החיים הפרטיים הוא טבעי לחלוטין. מעבר לכך, תמונות "לא הולמות" הוא בהחלט עניין של פרשנות ולא מעיד בהכרח על אופיו של המועמד. לכן, כמו בסעיף הקודם, עליכם לבחון כל מקרה לגופו ולבחון את שיקול הדעת של המועמד הפוטנציאלי שלכם כאשר הוא מפרסם תכנים מסוימים שעשויים להצטייר כבעייתיים.
4. מיומנויות תקשורת לקויות - מיומנויות תקשורת בסיסיות הן מצרך חיוני עבור רוב המשרות, במרבית הענפים. מועמדים המבינים את כוחה של מדיה זו יוכלו להשתמש בפלטפורמה כקרש קפיצה וכדרך להציג את הכישורים הרלוונטיים שלהם, להתחבר למנהלי גיוס ובאופן כללי - להתבטא באופן שישרת את התדמית שלהם מול העולם החיצון.
כאשר מדובר בעבודה המצריכה עבודה מול אנשים ובעיקר מול לקוחות - כדאי לקחת בערבון מוגבל מועמדים המציגים שגיאות כתיב עקביות וחמורות, נכנסים לעימותים מילוליים חדשות לבקרים ובכלל - נקראים לכם "לא טוב". עם זאת, חשוב לנו לסייג ולהגיד כי שגיאות כתיב ותחביר לקוי לא בהכרח מעידים על אדם לא איכותי ולא ראוי, ועל כן שוב - חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהפעיל שיקול דעת.
5. שקרים קטנים (אך גם גדולים) - על פי סקרים שונים, כמעט חצי מהמועמדים מודים כי יצא להם לשקר בקורות החיים שלהם. לעתים מדובר בשקרים קטנים, כמו הוספת כמה חודשים למשרה מסוימת, או ניפוח תואר הצטיינות. עם זאת, קיימים שקרים גדולים ובעייתיים בהרבה.
מועמדים רבים עשויים לשכוח שהאמת בעידן הרשתות החברתיות גלויה מתמיד. תוכלו למשל להשוות בין פרופיל הפייסבוק לפרופיל הלינקדאין של המועמדים שלכם. אם תמצאו שם סתירות משמעותיות, ייתכן כי מדובר בשקרן שלא תרצו להעסיק. באותו אופן, תוכלו לאמת עובדות מקורות החיים של המועמדים שלכם, כמו מוסד לימוד, מקום עבודה ועוד.
הכותבת היא מנהלת תוכן גיוס עובדים ב-AllJobs
לפנייה לכתב/ת 
