עובד סיעודי זר עשה את שלו, הוא יכול ללכת
חרף מאבק "קו לעובד" ופסיקת בג"ץ, מסמסה הכנסת את התיקון לחוק המעניק כיסוי ביטוחי לשירותים רפואיים עבור העובדים הסיעודיים
בינואר 2016 אמור היה להיכנס לתוקפו תיקון לצו עובדים זרים שהעניק כיסוי חד-פעמי לעובד סיעודי הנמצא בענף יותר מעשר שנים, אם יימצא לא כשיר לבצע את עבודתו. אלא שוועדת העבודה והרווחה סירבה לאחרונה לאשר את התיקון, למרות קביעה נוקבת של בג"ץ
שלפיה גם העובדים הזרים זכאים לזכויות רפואיות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- חברות ביטוח נגד המשתמשים בקנאביס רפואי
- מעסיקים: קנסות במאות אלפי ש' בדרך אליכם
- הביטוח ניסה להתחמק כי 'הנפגע נדרס בכוונה'
- זכויות יוצרים: כמה עולה לשיר "עוגה, עוגה"?
בשנות ה-90 התעצמה העסקת העובדים הזרים שהובאו לישראל לעסוק בענפי משק שבהם היה מחסור בכוח אדם. רבים מהם מועסקים בתחום הסיעוד, עבודה אינטנסיבית הדורשת מאמץ פיזי ומנטאלי בלתי מבוטל. אינטנסיביות זו אף רוקמת קשרים בין המטפל למטופל, ומעוררת את הצורך בהארכת תקופות השהייה של העובדים, בשל השאיפה לטיפול רציף ומתמשך.
אלא שכיום, עובדים השוהים בארץ שנים רבות לא זכאים לשירותי בריאות ציבוריים. הביטוח הרפואי שלהם הוא ביטוח פרטי הנרכש עבורם על ידי המעסיק, כשבפועל העלויות מושלכות על העובדים.
אישום
הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה
עו"ד דוד אנג'ל
בעל משק העסיק שני עובדים זרים באופן לא חוקי: אחד התגורר במחילה והשני בחממת מלפפונים. חרף עברו הבעייתי, הוא לא יישלח לכלא
ב-2006 מציאות זו הביאה את עמותת "קו לעובד" לבקש מבג"ץ שיחייב את שר הבריאות להעניק לעובדים סיעודיים שהם בעלי זיקה חזקה לישראל, זכויות לפי החוק לביטוח בריאות ממלכתי, על מנת שיהיו זכאים לפחות לטיפול רפואי בסיסי.
בעתירה הסבירה העמותה שהקושי העיקרי נובע מכך שלפי צו עובדים זרים, בכל מקרה שבו העובד מאבד את כושר העבודה לתקופה של יותר מ-90 ימים, הוא למעשה מאבד את זכותו לטיפול רפואי, ולאחר 30 ימים מוחזר לארצו. יוצא שדווקא כשהעובד הוא זה שצריך סיוע - הוא ננטש.
המדינה התנגדה לדרישה בטענה שלעובדים הזרים אין זיקה לישראל המצדיקה הסדר מיוחד. הסדר שכזה, הוסיפה, גם יסתור את כוונת המחוקק שמחריג את העובדים הזרים מהגדרת תושבים, ויגרור השלכות משמעותיות על התקציב.
אבל ביוני 2014 הכריעו שופטי בג"ץ עדנה ארבל (בדימוס), דפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן לטובת קו לעובד בפסיקה חריפה שקבעה כי אין להתייחס לעובדים הזרים כחפץ שניתן להשליך כשהוא מפסיק למלא את ייעודו. השופטים סברו כי עובד הממלא את תפקידו במסירות מפתח עם הזמן זיקה למדינה המזכה אותו בזכויות רפואיות, גם אם חלקיות.
לפיכך, הורו השופטים לשר הבריאות לקבוע הסדרים מיוחדים לרישום עובדים זרים בעלי ותק בקופות החולים או לתקן את צו העובדים הזרים.
על רקע זה הגיש שר הבריאות הצעה לתיקון הצו שיועדה להיכנס לתוקף בינואר 2016. לפי ההצעה יכלול הביטוח הפרטי של העובד גם כיסוי חד פעמי בסך 80 אלף שקל, המיועד לעובד שנמצא בלתי כשיר לבצע את עבודתו מסיבות רפואיות, ובלבד שמימש את זכאותו לטיסה חזרה לארצו.
אולם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, דחתה את ההצעה בקיץ האחרון, מאחר שסברה שבפועל המימון שלה ייפול על אוכלוסיות הנכים והקשישים, במקום על המדינה. חברי הכנסת התרעמו על כך שבמקום להקל על האנשים הכי חלשים בחברה, מגלגלים אליהם עוד ועוד תשלומים.
דחיית ההצעה הובילה להפרת הוראת בג"ץ, ולמעשה עברו כבר יותר מחודשיים שסוגיית ביטוח העובדים הזרים נותרה תלויה באוויר. אז מי דואג לזכותם לבריאות של העובדים הזרים? כנראה שאף אחד.
- לקריאת פסיקת בג"ץ – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד ח' בן ישראל, עו"ד י' לבנת
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ח' אופק
- עו"ד נטלי צרף-רביב עוסקת בדיני עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
