חשבון בנק משותף? כוונה טובה, הפתעה רעה
שני בנים ביקשו לסייע לאביהם שהתאלמן ופתחו איתו חשבון משותף. ואז נישואיו של אחד מהם עלו על שרטון. על הסכנה שרבים לא רואים
משפחתו של זאביק (שם בדוי) הייתה תמיד מאוחדת ומגובשת, כזו שבה לא צריך בכלל לדבר כשרוצים עזרה. גם כשזאביק בן ה-75 התאלמן לא היה צריך לומר דבר: היה ברור שבניו גידי ואפי ימלאו את החלל ויעזרו לאביהם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- חברות ביטוח נגד המשתמשים בקנאביס רפואי
- מעסיקים: קנסות במאות אלפי ש' בדרך אליכם
- הביטוח ניסה להתחמק כי 'הנפגע נדרס בכוונה'
- זכויות יוצרים: כמה עולה לשיר "עוגה, עוגה"?
זאביק לא היה אדם תלותי כלל וכלל. במשך השנים הוא ניהל את הנכסים וההון המשפחתי בשליטה מלאה. אך למרבה הצער, במהלך השבעה, ברגע אחד של חוסר ריכוז הוא החליק ושבר את עצם הירך. הוא החלים ועבר שיקום אך עדיין התקשה ללכת. גידי ואפי מיד ובטבעיות חילקו ביניהם את הטיפול באביהם.
כיוון במצבו הנוכחי קשה היה לזאביק להגיע לבנק, אחת הפעולות שעשו השלושה בכדי להקל על אביהם הייתה לסגור את חשבון הבנק שלו ולפתוח חשבון חדש, שבו זאביק וגידי רשומים כשותפים. לשלושה לא היה ספק שגידי יפעל בשקיפות לכל אורך הדרך, ולמען טובתו של אביו בלבד.
מדריך
גירושים ונכסים: מתי ניתן לבטל הסכם ממון?
עו"ד שירי מלכה
בתי המשפט אינם נוהגים לבטל הסכמי ממון. אולם אם אחד הצדדים יצליח להוכיח חוסר תום לב בחתימה, מרמה או יחסים אלימים, זה כבר משהו אחר
בחירתם של זאביק ובניו אינה חריגה. היא נפוצה בקרב משפחות "טובות" רבות שמסתדרות ביניהן ויודעות במאת האחוזים שאיש לא יעשה פעולה שתפגע במי מהאחרים. אלא שלפעולה זו יש השלכות גם בסיטואציות "מושלמות".
במקביל למות האם עלו נישואיו של גידי על שרטון והוא התגרש מאשתו. במסגרת הליך הגירושים טענה האישה כי בשל שותפותו בחשבון הבנק של אביו, הכסף הוא חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. התנגדותו של גידי לטענה זו הביאה להטלת עיקול על החשבון והקפאתו. התוצאה שהתקבלה היא מצב אבסורדי, שבמסגרתו מונע הליך הגירושים מהאב לחיות בכבוד ומדרדר אותו כלכלית.
צריך להבין שבחשבון המשותף נמצא כמעט כל כספו הנזיל של זאביק, כסף שהרוויח ביושר, חסך וצבר בשתי ידיים ובזיעת אפיו. מעבר למשמעות הכלכלית, היה מדובר באגרוף בבטן למשפחה כולה, שאפילו לא חלמה על תרחיש שכזה.
יצור כלאיים
הכנסת ילד כשותף לחשבון בנק היא אפשרות זמינה ומקובלת אך אינה מקובלת מכמה סיבות:
1. כל עוד ההורים בעלי כשירות משפטית, אין צורך שהילד יהיה יותר משלוח של ההורה, מעמד שהוא מקבל בהיותו מיופה כוח בחשבון.
2. אם ההורה אינו בעל כשירות משפטית, יש למנות את הילד (או גורם אחר) לאפוטרופוס ולא לשותף, כך שהוא יצטרך לדווח ולפקח, אך בפועל אינו בעל זכויות בחשבון.
יוצא כי האפשרות של הכנסת הילד כשותף לחשבון היא מעין יצור כלאיים חסר יתרונות ממשיים.
מה נכון לעשות?
יש להבין את ההשלכות של כל פעולה: אם זאביק ובניו היו בודקים את ההשלכות האמיתיות של שותפוּת בחשבון, יכול להיות שהם היו מקבלים החלטה אחרת.
1. ייפוי כוח במקום שותפות: אילו רק היו בוחרים באפשרות העדיפה של מתן ייפוי כוח לגידי ולא הכנסתו כשותף בחשבון – ההסתבכות הייתה נחסכת. הרי בפועל לכך התכוונו: זאביק היה צלול ולא נזקק שגידי ינהל את החשבון אלא רק ישמש כשלוחו וייגש לבנק כשעולה הצורך.
2. חתימת תצהיר: אם בכל זאת בוחרים בשותפות, הייתה אפשרות להחתים את אשתו של גידי על תצהיר שלפיו היא מבינה ומודעת לכך שחלקו של גידי בשותפות אינו חלק מהרכוש המשותף של חיי הנישואין, והטרגדיה הייתה נמנעת.
3. הכנסה כשותף לחשבון הישן: העובדה שהשלושה סגרו את חשבונו הישן של זאביק ופתחו חשבון חדש בעייתית אף היא. הם היו במצב טוב יותר אילו גידי היה מצטרף לחשבון הישן כשותף, וזאת בשל האופן שבו בית המשפט נוהג לפרש את כוונת השותפים במצבים אלו.
הליך הגירושים של גידי רחוק מסיום אך המסקנה המתבקשת ברורה: גם משפחות טובות עלולות להגיע למקומות רעים. לפני צעד משמעותי שכזה, כדאי ומומלץ לכל הפחות להתייעץ עם איש מקצוע שיידע לפרוש את כל הקלפים על השולחן, להציג את אפשרויות הפעולה והמשמעויות שלהן.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שירי מלכה
היא בעלת משרד בו מחלקה העוסקת בהעברה בינדורית של עסקים ועסקים משפחתיים וניהול סיכונים משפחתיים – פרט, משפחה ועסק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
