חקיקת הנגישות משנה סדרי עולם בישראל
עסקים רבים אינם מוכנים לשינוי העצום של חקיקת הנגישות שנכנסה לתוקפה. כבר בחודש נובמבר הקרוב נדרשים מבנים קיימים רבים להיות נגישים ולמפרי החוק צפויות סנקציות מחמירות
בישראל חיים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות שונות המתקשים לתפקד בכל תחומי החיים - משפחה, עבודה, מסחר, לימודים, פנאי ועוד. על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה, כך שיוכלו לחיות את חייהם ככל האדם, בכבוד ובעצמאות מרבית, נדרשת התאמת הסביבה הפיסית והאנושית לצורכיהם, כלומר - נגישות.
על רקע עובדות אלו אנו עדים בשנים האחרונות לחקיקה ענפה בנושא הנגישות, שאותה מניעים בעיקר גופים העוסקים בתחום: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עמותת נגישות ישראל וארגונים שונים הפועלים בתחום. מדובר על מהפכה של ממש, שעומדת להשפיע על ההתנהלות העסקית והציבורית כבר בזמן הקרוב.
על מנת להבין את התמורות המקיפות אתמקד בשתי תקנות מרכזיות אשר הותקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:
תקנות העוסקות בנגישות מבנים - תקנות אלה עוסקות במבנים כגון: מבני משרדים, קניונים, מלונות, אצטדיונים ועד חנויות, מסעדות ועוד. נעשתה חלוקה בין הנגשה של מבנים חדשים לבין הנגשה של מבנים קיימים רטרואקטיבית.
לעניין מבנים קיימים חלות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב-2011 (תקנות מקום קיים) המחייבות לבצע התאמות נגישות במבנים אשר ההיתר לגביהם ניתן לפני ה-1 באוגוסט 2009 לעניין מבנים חדשים שקיבלו היתר לאחר ה-1 לאוגוסט 2009, אלה נדרשים להיות נגישים מיידית לפי חוק תכנון ובנייה חלק ח' 1.
התקנות מטילות חובות נגישות שונות כגון: חניות נכים, התווית דרך נגישה למבנה ללא מדרגות, עם מאחזי יד, דלת כניסה נגישה, מעלית נגישה, בתי שימוש נגישים, שילוט ועוד.
על פי תקנות מקום קיים, כבר מ-1 בנובמבר נדרשים בעלי נכסים או עסקים רבים אשר אחראים על 4 מבנים-חנויות או פחות, לבצע את כלל התאמות הנגישות. לאלה שיש 5 מבנים ויותר, מחויבים להכין וליישם את ההנגשה בשלבים תוך סיום עד 1 בנובמבר 2017.
חלוקת האחריות לבדיקה וביצוע התאמות הנגישות מפורטת אף היא בחקיקה: הבעלים חייב בבדיקת נגישות לגבי הרכוש המשותף ושאר חלקי בניין שאינם בחזקת שוכרים וכן חייב הוא בביצוע כלל התאמות הנגישות הטעונות היתר בנייה ואילו השוכר חייב לגבי השטח המוחזק על ידו וכן חייב בביצוע התאמות נגישות שאינן טעונות היתר בנייה.
במקרה של בעיות הנדסיות, מבנה לשימור או כאשר קיים נטל כלכלי כבד מדי לעסקים פרטיים - ישנן הקלות ופטורים.
תקנות העוסקות בנגישות השירות - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 המחייבות רשימה ארוכה של עסקים, רשויות וארגונים להנגיש את השירות שהם מספקים לציבור. כך, לדוגמה, התקנות מחייבות כי הנגשת מרכזיות ומוקדים טלפונים, עמדות מודיעין ושירות נגישות, מכונות אוטומטיות נגישות, הנגשת אירועים וכנסים, הדרכות עובדים למתן שירות נגיש הנגשת המידע שניתן לציבור, התאמת נהלים לכניסת כלבי שירות ופטור מתור, מינוי רכז נגישות ופרסום לציבור של הסדרי הנגישות ועוד. רוב רובן של הוראות תקנות השירות כבר נכנסו לתוקפן!
על המפר עשויות להיות מוטלות סנקציות מחמירות : לא יינתן רישיון עסק למי שלא קיים את הוראות הנגישות, לא יינתן היתר בניה ואכלוס ללא אישור נגישות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו נגישות למפר אשר הפרתו מהווה עבירה פלילית, הקובעת הטלת קנס של עד מאות אלפי שקלים. החוק מטיל אחריות בעניין גם על נושא משרה בתאגיד .הפרת החוק מהווה אף עוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין שניתן לקבל בגינה בתנאים מסוימים פיצויים עד 62,000 שקלים ללא הוכחת נזק וכן הפרת החוק מהווה עילה לתביעה ייצוגית.
נגישות חשובה אם כן להשתלבותם בחברה של מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות.
נגישות גם טובה לעסקים שכן לאנשים עם מוגבלות יש כוח קנייה משמעותי והנגשת העסק או הארגון יכולה להוות מנוף להצלחה עסקית וחברתית. עם זאת תהליך ההנגשה מורכב ויקר ליישום ותפקיד עוה"ד והיועצים המשפטיים הינו קריטי בהטמעת הנגישות בישראל.
עקב מורכבות וחשיבות החקיקה עמותת נגישות ישראל ולשכת עו"ד יזמו כנס ייעודי ללימוד הנושא. הכנס יערך ב 8/11 בבית חייל האויר, פרטים ב www.aisrael.org.
עו"ד מיכל שיק הר-טוב - מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל
לפנייה לכתב/ת 
