אלימות תלמידים בבית הספר: את מי לתבוע?
בתי הספר מחויבים למנוע מקרי אלימות ובמקרה של פציעה כתוצאה מכך, סגל בית הספר עלול לשאת באחריות. אולם באותם מידה, הנהלת בתי הספר ומשרד החינוך מחויבים למנוע אלימות כלפי מורים. מדריך משפטי
מקרי פציעה בשטח בית הספר אינם נדירים ולמרבה הצער, קטטות בין תלמידים בבית הספר הינן מחזה נפוץ מאוד. גם אלימות של תלמידים כלפי מורים אינה נדירה.
שאלה מהותית העולה במקרים כאלה היא מי נושא באחריות? אומנם, ניתן לבחון אפשרות תביעה נגד התלמיד התוקף במידה וגילו מעל 12 שנה. ואולם, התביעה הינה מוגבלת יחסית.
אפשרות שניה, הינה הגשת תביעה נגד חברות הביטוח. תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו הלכה למעשה. פוליסת הביטוח הנ"ל חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. ואולם, מדובר בפוליסה כללית, שכיסויה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.
למנוע אלימות ככל האפשר
על פי הדין בישראל, מוטלת חובה על צוות בית הספר אחריות לדאוג לביטחונם של התלמידים. בתי המשפט קבעו, שרשויות בית הספר צריכות לבצע פיקוח נאות. מידת הפיקוח הינה בהתאם לנתונים – גיל הילדים, תנאי השטח, אופי העיסוק והסיכון הנובע ממנו.
כך, כאשר ילד נפצע כתוצאה מאלימות של תלמיד אחר (בנבדל מתאונת תלמידים, כדוגמת נפילה במדרגות בית הספר), יתכן שתקום אחריות למוסד הלימודים לפצות את הנפגע. זאת, כאשר מוכח שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.
על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע.
על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. אחריות זו מבוססת על דיני הנזיקין והחובה שלא להתרשל. בנוסף, חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על המורים נובעת גם מהקשר החוזי הנוצר, בין במפורש ובין במשתמע, בין התלמיד והוריו - מצד אחד, לבין הנהלת בית הספר - מצד שני, והפרתה של התחייבות זו מהווה הפרת חוזה כלפי הורי התלמיד.
"להיות בקרבת מקום"
נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו.
נכון שיש מקרים שלא ניתן למונעם. כפי שקבע בית המשפט העליון : "ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע ספונטאנית, שאינה צפויה מראש". ואולם, כאשר מוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה – יישא באחריות לנזקים שנגרמו.
כך לדוגמה, באחד המקרים הגישו הוריו של צעיר, אשר לוקה כיום במחלת נפש קשה, תביעה, בה נטען כי צוות המורים בבית הספר כשל בטיפול בילדם, ואיפשר לבני כיתתו להשפיל אותו ולהתעלל בו משך שנים ארוכות. התעללויות אשר הובילו לכך, שאצל הצעיר אובחנה מחלת הסכיזופרניה.
בית המשפט קבע, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן, ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו בהיותו ילד מופנם וביישן, וכן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון שקל.
במקרה אחר, פסק בית המשפט, שתלמיד שהותקף בבית הספר בזמן הפסקה זכאי לפיצוי הואיל והוכח, כי בית הספר התרשל בהקפדה על נוכחות מורה באזור התקיפה בזמן ההפסקה, ונפסקו לטובתו 52,000 שקל.
ומה לגבי מורה שנפל קורבן להתנהגות אלימה של תלמיד?
בתי המשפט קבעו, כי מורה שנפגע מאלימות תלמידים כלפיו יכול לקבל פיצוי ממנהל בית הספר וממשרד החינוך, אם יצליח להוכיח כי הללו כשלו בנקיטת אמצעים לריסון והרתעה נגד תופעת האלימות בבית הספר.
באחד המקרים תבעה מורה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מנפץ שהונח על ידי תלמיד בפתח כתתה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המורה הוכיחה אווירת אלימות נמשכת בשטח בית הספר, התנכלות למורים ותלמידים ותשתית ראייתית לפיה מורים נוספים חווים תחושת חרדה בהגיעם ללמד בבית הספר. בית המשפט פסק לטובת המורה 400,000 שקל והטיל אחריות על משרד החינוך ומנהלי בית ספר לדאוג לביטחונם של המורים.
מה מומלץ לעשות במקרה של פגיעה?
מומלץ להורים שילדיהם נפגעו באלימות בבית הספר לאסוף ראיות, מהר ככל הניתן. למשל - צילומים של מקום הפגיעה, צילומים של הפגיעה עצמה, איסוף עדויות של עדי ראיה ושמיעה על שהתרחש באירוע עצמו, לרבות איסוף פרטי העדים (לצורך התקשרות עתידית).
איסוף עדויות הקשורות להתנהלות שהובילה לאירוע (כדוגמת עדויות על אי פיקוח של הצוות על התלמידים בזמן ההפסקה), צילום התיק שנפתח במשטרה, אם נפתח, איסוף כל התיעוד הרפואי, בדיקת תלונות קודמות, אם היו, וכיצד טופלו, איסוף הוכחות לענין נזקים, מכל סוג, שנגרמו בגין האירוע, ועוד.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און הינם שותפים במשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, אשר מומחיותו גם דיני נזיקין ורשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
