אחרי שנה: סערת חוק הלאום שבה לכנסת

מחזיר את חוק הלאום. ח"כ דיכטר(צילום: מוטי קמחי)

כשהייתה חברת כנסת טרייה, הגישה איילת שקד ב-2013 את "חוק הלאום", והצעתה, שהייתה משותפת גם לח"כים דאז והשרים היום זאב אלקין ומירי רגב, לא קודמה בגלל נפיצותה. עתה, כשהיא שרת המשפטים ויו"ר ועדת השרים לחקיקה, ספק אם שקד תורשה על ידי הקואליציה של ראש הממשלה לקדם את הצעת החוק השנויה במחלוקת המוצעת כעת על ידי ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) בנושא.

ביום ראשון צפויה לעלות הצעת החוק של דיכטר ושל ח"כים נוספים מהבית היהודי וישראל ביתנו. ההערכה היא שבגלל הווטו שצפוי להטיל שר האוצר משה כחלון על חקיקת חוק היסוד השנוי במחלוקת, וכן אי רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגביר את המתח עם הציבור הערבי בישראל, תימצא נוסחה כדי לא לקדם את החוק של דיכטר.

דיכטר אמר כי "מטרת 'הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי' היא לעגן בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי, בשוויון מעמד להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה".

הוא הוסיף כי "יהיה בכך כדי להשלים בחקיקת היסוד של ישראל את השילוב הערכי המאפיין את דרכה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות של הכרזת העצמאות".

הסעיף הראשון מעגן בחוק-יסוד את מעמדה הבלעדי של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הסעיף גם קובע כי יש לפרש את כל המשפט הישראלי לאור עיקרון זה, כשם שכבר קבע בית המשפט כי יש לפרש את כל המשפט הישראלי לאור עקרונות זכויות האדם הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק היסוד מפרט היבטים מעשיים המבטאים את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, שלחלקם יש ביטוי בחקיקה קיימת: סמלי המדינה (המנון, דגל, סמל), ירושלים כבירתה, שפתה, זכות השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית, הקשר עם יהודי התפוצות, לוח שנה עברי ומקומות קדושים.

לא תוכל לקדם את החוק? השרה שקד(צילום: נועם מושקוביץ)

לדבריו של דיכטר, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המחויבת לזכויות האדם והאזרח, אך בד בבד יש למדינת ישראל ייעוד ייחודי כמדינת הלאום של העם היהודי. דיכטר חידד כי חוק היסוד אף יעגן את מחויבותה הערכית העמוקה של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות. "ישראל רואה עצמה כמדינת לאום המיועדת לכל יהודי העולם החפצים לעלות אליה וכמחויבת לכל יהודי העולם באשר הם. בדור האחרון נשמעות לעתים טענות כי זיקה זו הולכת ונחלשת".

דיכטר קובע שמעבר להיבט המשפטי, נחיצותו של חוק יסוד זה מקבלת משנה תוקף במיוחד בזמנים אלו, שבהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "מדינת ישראל הדורשת מיריביה להכיר בה כמדינתו של העם היהודי ומבקשת מתומכיה בעולם גיבוי לדרישתה זו צריכה להיות מסוגלת להכריז בנורמה החקיקתית העליונה הנוהגת בה כי היא עצמה נושאת בגאון את זהותה זו. לחקיקת יסוד כזו תהיה גם השפעה חינוכית רבה במדינה פנימה".

לפני כשנתיים וחצי, אחד מדגליה של חברת הכנסת דאז שקד עם כניסתה לכהונה בכנסת היה חקיקת חוק הלאום, שאמור היה להציב את היותה של המדינה היהודית בראש סדר העדיפויות. אולם יוזמותיה נבלמו על ידי הקואליציה, כמו גם יוזמותיהם של עמיתיה, שכן הקואליציה לא רצתה לדרדר את יחסיה עם סיעת התנועה של שרת המשפטים דאז ציפי לבני, והוחלט לדחות את הקץ ולנסח הצעת חוק ממשלתית בנושא. אבל בנובמבר בשנה שעברה נדחתה ההצבעה בכנסת על החוק השנוי במחלוקת, וניסוח הצעת החוק הממשלתית מעולם לא יצא אל הפועל.