ויקטורי: ויקטור קובלנקו זולל מדליות
הספורטאים שלו סוגדים לו והסינים הציעו לו בית עם משרתים כדי שיגיע אליהם. מאז שמאמן השייט האוקראיני נחת באוסטרליה הוא לא מפסיק לחולל קסמים ובעיקר לספור מדליות זהב. השבוע הוא כבש גם את חיפה
ביום ראשון האחרון בחוף השקט בחיפה, מאמן השייט של נבחרת אוסטרליה, ויקטור קובלנקו (65), סימן 'וי' נוסף במפת ההצלחות שלו. המאמן המכונה באוסטרליה, "יצרן המדליות", כבש בהצלחה גם את המים הישראליים והוביל את צוות שייטי המפרשיות, מת'יו בלצ'ר ו-וויל ראיין לזכייה שנייה ברציפות באליפות העולם בשייט בדגם 470.
לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"
היום בו נחת קובלנקו האוקראיני באוסטרליה אי שם ב-1997 שינה את השייט במפרשיות 470 לנצח. עד אז הישגיה של אוסטרליה בדגם האולימפי היו צנועים למדי והסתפקו במדליית ארד אחת במונטריאול 1976. קובלנקו כבר באולימפיאדה הראשונה שלו, סידני 2000, הוביל את אוסטרליה לדאבל מדהים, מדליות זהב ב-470 גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. מאז הוא זכה בשלוש מדליות זהב נוספות. למעשה מאז שלקח קובלנקו את שייטי ה-470 האוסטרלים תחת חסותו הם זכו בחמש מדליות זהב אולימפיות מתוך שמונה אפשריות אצל הגברים והנשים. אם מוסיפים את השלל הזה להישגיו כמאמן בנבחרת ברית המועצות ונבחרת אוקראינה, קובלנקו בקריירת האימון שלו הוביל את שייטיו לשמונה מדליות, מתוכן שש מזהב. (ראו טבלה).
חברי הצוות | מדינה | אולימפיאדה | מדליה |
לריסה מוסקלנקו ואירינה צ'וניחובסקה | ברית המועצות | סיאול 1988 | ארד |
יגהן בראסלבץ ואיגור מאטביינקו | אוקראינה | אטלנטה 1996 | זהב |
רוסלנה טאראן ואולנה פחולצ'יק | אוקראינה | אטלנטה 1996 | ארד |
ג'ני ארמסטרונג ובלינדה סטאוול | אוסטרליה | סידני 2000 | זהב |
טום קינג ומארק טרנבול | אוסטרליה | סידני 2000 | זהב |
אליז רצ'יצ'י וטסה פרקינסון | אוסטרליה | בייג'ינג 2008 | זהב |
נייתן וילמוט ומלקולם פייג' | אוסטרליה | בייג'ינג 2008 | זהב |
מת'יו בלצ'ר ומלקולם פייג' | אוסטרליה | לונדון 2012 | זהב |
ההצלחה המתמשכת של קובלנקו בטיפוח אלופים, בענף בו שינויים במזג האוויר או פסילה בזינוק יכולים לגרום לתנודות קיצוניות בדירוג, הפכה לחידה בקרב אנשי הענף. רבים ניסו להבין מהו סוד הקסם של המאמן המעוטר. מה הופך איש מקצוע, מוכשר ככל שיהיה, לתרנגולת שאיננה מפסיקה להטיל ביצי זהב?
גורו של שייט
מתבקש להניח שמדובר בטקטיקן יוצא דופן שפיתח אסטרטגיות שייט מהפכניות אותן הנחיל לחניכיו, אלא שספורטאים שהתאמנו אצלו מעידים שלא כך הדבר. מלקולם פייג', אותו הוביל קובלנקו לשתי מדליות זהב אולימפיות, אמנם מעיד כי מדובר באדם המקדיש את כל כולו לשייט, אך מאידך הוא רחוק מלהיות אנציקלופדיה לתחום. "קובלנקו מתעורר ב-4 בבוקר אחרי שחלם בלילה על שייט, הוא חושב על שייט כל הזמן, אבל הוא לא מומחה בענייני סירות או טקטיקות שייט", מספר פייג'.
אז מהו בכל זאת סוד הקסם? קובלנקו, יותר משהוא מאמן, הוא פסיכולוג ומוטיבטור מצטיין. מאמן השייט האמריקאי, מורגן ריסר, אמר עליו בעבר שכלל לא משנה אם היה מאמן שייט או אתלטיקה. ההצלחה שלו נובעת מגישתו המנטלית. קובלנקו משמש עבור ספורטאיו כסוג של גורו.
"פילוסופיית האימון שלו סובבת על עיצוב האופי של הספורטאי כדי להפוך אותו לווינר. זה הרבה יותר מעסיק אותו מהצד הטכני והטקטי של השייט", אמרה עליו בלינדה סטאוול שזכתה תחתיו בזהב האולימפי בסידני 2000.
"כשאני עובד עם אנשים, אני מנסה להיכנס לתוך הראש שלהם", הוא מסביר את גישתו, "אני מנסה להבין מה היכולות הייחודיות שלהם ולפתח אותן", ואכן גם עיתונאים ששוחחו איתו מעידים על יכולתו לחדור לבנאדם אל תוך הנשמה.
מבלי להמעיט לרגע בחשיבות של הפן המקצועי והטקטי, בענף כמו שייט בו הספורטאים נמצאים במשך שעות ארוכות בלב ים רחוקים מהציביליזציה, לצד הפסיכולוגי יש משמעות אדירה. קובלנקו הפנים זאת ובשיטתו הייחודית מצליח להוציא משייטיו את המיטב שלהם. "אני רואה בעצמי כטרמפולינה שיכולה להקפיץ את הכישרון של הספורטאי", הוא אמר על עצמו ופייג' חיזק את דבריו: "קובלנקו יודע להביא את הספורטאים שלו לשיא ברגע הנכון".
זה אולי נשמע קצת קלישאתי, אבל קובלנקו רואה חשיבות גדולה בהצבת מטרות גבוהות. אם יש דבר שיכול להוציא אותו מדעתו ולא רק בעיסוקו הספורטיבי, הוא אנשים שמסתפקים במועט ולא מנסים לאתגר את היכולת שלהם. "אנשים פשוט לא מציבים לעצמם אתגרים, הם קובעים רף נמוך מדי".
סירב להצעה מפתה מסין
קובלנקו גדל בדניפרופטרובסק וצמח כשייט בדגם 470. הוא אמור היה לייצג את נבחרת ברית המועצות באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, אלא שבעקבות החרם של מדינתו על אותה אולימפיאדה (כתגובה לחרם המערבי על אולימפיאדת מוסקבה 1980), הזכות הזו נבצרה ממנו והוא פרש משייט ועבר לאימון.
למרות שלא הגשים את החלום האולימפי כשייט, קובלנקו צבר ניסיון רב כספורטאי המשמש אותו עד היום. הוא למד רבות מחברו היהודי לנבחרת ברית המועצות, ולנטין מנקין, מי שנחשב לאחד השייטים הגדולים בהיסטוריה ובעל שלוש מדליות זהב אולימפיות. בנוסף, הוא נחשף לשימוש הרב של הנבחרת הסובייטית במדענים ופסיכולוגים והפנים את חשיבות הדבר.
קריירת האימון של קובלנקו נפתחה בהצלחה רבה. באולימפיאדת סיאול 1988, הוא נקרא לאמן את נבחרת הנשים של ברית המועצות ממנה לא היו ציפיות גדולות. למרות זאת, קובלנקו הצעיד את צמד השייטות לזכייה מפתיע במדליית ארד. שמונה שנים מאוחר יותר הוא כבר קנה לעצמו מקום של כבוד בפסגת מאמני השייט בעולם כשהוביל את נבחרת ה-470 של אוקראינה לזכייה במדליות זהב וארד באולימפיאדת אטלנטה.
בעקבות ההישג המרשים, קובלנקו זכה למעמד בכיר בשייט האוקראיני ונבחר לשמש כסגן נשיא האיגוד המקומי, במקביל לעבודתו כמאמן. עם זאת, מהר מאוד גילה קובלנקו כי למרות ההישג הכביר באטלנטה, לרשויות האוקראיניות אין כוונות להשקיע יותר מדי בענף ולכן כשקיבל הצעה לאמן את הנבחרת האוסטרלית הוא לא חשב פעמיים.
באוסטרליה, גילה קובלנקו עולם חדש עבורו לגמרי. המאמן שהיה רגיל למשמעת הסובייטית הקפדנית, ועד היום מחזיק בקלסר מסודר בו הוא מתעד עוד משנות השבעים, כל דבר חדש שהוא לומד, התפלא לפגוש באנשים שמחייכים אליו מדי בוקר ברחוב ושואלים לשלומו.
עד היום קובלנקו מאוהב בביתו החדש. למרות שמדינות אחרות חיזרו אחריו והגישו לו הצעות מפתות כדי לזכות בשירותיו, הוא מעולם לא חשב לעזוב את אוסטרליה. השיא היה כשמשלחת מיוחדת מטעם סין ניסתה לשכנע את אשתו של קובלנקו להשפיע על בעלה. הסינים ניסו לפתות את המאמן ואשתו בהבטחות לבית גדול עם משרתים, אבל גם זה לא עזר להם.
למרות שאחרי ההצלחה הגדולה באולימפיאדת סידני, הוא הפך למאמן העל של כל נבחרת השייט האוסטרלית, האהבה הגדולה של קובלנקו הייתה ונותרה 470. הוא רואה בדגם המפרשיות הזוגי כמאתגר ביותר בשייט: "שייט טוב ב-470 יוכל להצטיין בכל הדגמים. זה הדגם שהכי קשה לזכות בו במדליה אולימפית. שייט 470 צריך את כל התכונות המאפיינות ספורטאי-על: כושר גופני, יכולת אנליטית, יכולת טקטית וידע בציוד".
אולימפיאדת ריו תהיה שירת הברבור של קובלנקו ועל פי הכושר משביע הרצון של הצמד האוסטרלי בגברים, מת'יו בלצ'ר ו-וויל ראיין, נראה כי יש לו סיכוי טוב לרשום ברזומה שלו מדליית זהב נוספת. "אשתי אישרה לי עוד אולימפיאדה אחת. אני יכול להגיד כבר עכשיו שאחרי ריו אני פורש", הבהיר זולל המדליות. סביר להניח ששייטים רבים שאינם מגיעים מאוסטרליה נשמו לרווחה כששמעו את ההודעה הזו. בעוד קצת פחות משנה הסיוט שלהם יסתיים והם יוכלו סוף סוף להסתפק בקצת יותר מהפירורים שקובלנקו השאיר להם.