התעשרות היא לא מילה גסה, גם בתנ"ך

עושר, יושר ואושר: פרשת לך לך מספרת לנו את תחילת סיפורו של אברהם אבינו (אברם) בדרכו לכנען ומיד לאחר מכן על הרעב שהיה בארץ ועל ירידתו עם שרי אשתו למצרים והמפגש עם פרעה מלך מצרים. התורה מספרת לנו על המהלך שאברהם עשה עם שרי (שרה) שבו היא תאמר לפרעה כי היא אחותו ובכך יינצל אברהם ממוות ואף יוכל לממש את יעדו ולקבל מזון ומים להבראתו. פרעה מעשיר את אברם מאוד בכסף, זהב, עבדים, שפחות, חמורים וגמלים.

פרשת שבוע כלכלית - טורים נוספים

אברהם מתחיל את תהליך התעשרותו כאן במצרים ולאחר מכן רכושו רב כל כך עד שלא יכול לדור יחד עם אחיינו לוט והם נאלצים להיפרד האחד מהשני. בהמשך הפרשה מסופר לנו על מפגש מלך סדום לאחר הצלתו על ידי אברהם והצעתו שיתן לו את הרכוש וישאיר למלך סדום את האנשים. במקרה המדובר - אברהם מסרב כדי שלא יאמר מלך סדום אני העשרתי את אברהם.

נראה כי התורה מספרת לנו על מאבקים ודיונים כלכליים רבים הנעשים באותה תקופה. אחד הפסוקים המעלים סימני שאלה באשר להתנהגותו של אברהם בהצגת שקר (לכאורה) לפרעה מתאר את מטרת השקר: "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך"(פרק יב פסוק יג). האם ייתכן שאברהם "מכר" את אשתו לפרעה למען ייטב לו במתנות, בהתעשרות? האם אברהם עשה כאן "עוקץ" כלכלי?

שאלה זו מעמידה את הסיפור במחלוקת פרשנים ובניתוח מציאות לא פשוטה. הרמב"ן מבקר את התנהגותו של אברהם וטוען שחטא פעמיים – גם בירידה מהארץ שלא לצורך שכן למרות הרעב, היה צריך לבטוח בבורא עולם שיתן לו לחם למחייתו וגם חטא ששיקר לאברהם לטובת התעשרות. ביקורת נוקבת, עם אמירה ברורה על חטאו של אברהם אבינו.

מנגד, פרשנים רבים ניסו ללמד זכות על התנהגותו של אברהם כדוגמת פירוש "ביאור הגולה" הכותב כי אברהם תיאם עם שרי גרסה שבא הוא אומר שהיא אחותו, אבל היא אשת איש שבעלה במדינות הים ושהוא כאח שלה מחפש אחר אחיה להוציאה מסטטוס העגונה. קשה להתכחש כי זהו תירוץ בדוחק לנעשה שם וכי יש כאן משהו אחר.

זה לגיטימי להתעשר

לפני שאגע בהיסטוריה ובמתן פתרון מעניין שמציע הרש"ר הירש, אתייחס לעיקרון ההתעשרות שמופיע כאן כבדרך אגב. התורה, וכך גם הפרשנים אינם באים לבקר את אברהם על עצם ההתעשרות. זה לגיטימי להתעשר, לצבור נכסים. אין כאן ביקורת כלפי עובדה זו. מדיניות כלכלית (קפיטליסטית) זו מתגלה במספר מקומות בתורה יחד עם מדיניות סוציאליסטית המופיעה במקומות אחרים (הגר, היתום, האלמנה, העני, הדל והאביון).

באשר לשאלתנו. הרש"ר הירש מתחיל את דבריו בהתייחסות לביקורת של הרמב"ן ולומד מכאן כי גם סיפורי האבות אינם מושלמים ושיש מקום לראות את הפגמים ואת האנושיות של האבות, משה רבינו וגדולים אחרים על מנת שנוכל להתחקות אחר דרכיהם ולא להבדיל אותם מבני האנוש הפשוטים.

לאחר הצדקת הרעיון של הרמב"ן, הוא נותן הסבר היסטורי למצב שאברהם נקלע אליו. ככל הנראה מתוך השיחה של אברהם ושרי (ניתן ללמוד מהמילה "הנה נאידעתי", בפרק יב' פסוק יא, שהשיחה היא המשך של שיחה מקדימה) לפיה המצב אליו נקלעו הוא מאוד קשה. אין אוכל בכנען ו"אין סומכין על הנס" ולכן יש לרדת למצרים.

בתקופה זו הנשים הנשואות היו בסיכון גבוה יותר מאשר הפנויות שכן אם היו פוגשים אשת איש – את האיש היו הורגים ואת האשה לוקחים תחת חסותם ומענים אותה. ואם היא פנויה, היו משדלים את משפחתה בכסף ובזהב והיו שומרים עליה ולא פוגעים בה. וזו היתה תוכניתו של אברהם – להוריד את רמת הסיכון בפגיעה באשתו ובתוך כך גם ישיג הון ולא יפול ברעב.

מהלך זה של הרש"ר הירש פותח בפנינו סוגיה שלמה בהבנה של עושר, יושר ואושר. האם אני יכול להתעשר שלא ביושר? האם העושר מביא איתו אושר?

בהמשך הפרשה מלך סדום ועמורה נשבה במסגרת מלחמה, יחד איתו נשבה לוט (אחיינו של אברהם). אברהם הולך ומציל אותם מידי השובים ומחזיר גם את האנשים וגם את הרכוש. מלך סדום בא בהצעה לאברהם "תן לי הנפש והרכוש קח לך" (פרק יד' פסוק כא) -  אברהם לא מוכן בשום אופן לקבל זאת - "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברהם"(פרק יד פסוק כג). אברהם מקבל החלטה מתוך אינטרס שמלך סדום לא ינצל אותו ושלא ישאר חייב למלך סדום בשום אופן.

ההתעשרות של אברהם היא תוצאה ישירה של פעולה אקטיבית יזומה לאחר סימון מטרה. הנסיבות המקלות נותנות לנו את הרושם שאברהם אכן שומר על אשתו ומאפשר להם לחיות בכבוד ובעושר מתוך אמונה שחייהם ימשיכו להיות גם באושר וגם ביושר.

באשר אלינו – נראה כי אם נרצה ללמוד את הלקחים של הרמב"ן בפרשנותו של הרש"ר הירש - כולנו עושים טעויות וזה בסדר. בנוסף, יסוד ההתעשרות בפני עצמו לא מהווה בעיה מבחינת התורה. ואולי בהשוואה לסיפור מלך סדום, אברהם מלמד אותנו שכסף זה לא הכל בחיים ושחמדנות תוכל להביא תוצאות קשות בעתיד ויש להיזהר בכך.

במציאות הכלכלית אצלנו - חשוב לשים לב ל"גבולות" העושר - שכן מי שמתעשר, יכול לייצר הרבה טוב למדינה (תעסוקה, צריכה, מיסוי ועוד) אך אל לא לשכוח את היושר והאושר, כיון שהחיסרון הגדול בהתעשרות היא השיעבוד לכסף. וכמו שאומר קריין הרדיו: מאחל שתרוויחו הרבה - אבל ביושר.

הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום של ארגון פעמונים המסייע למשפחות בהתנהלות כלכלית אחראית