קווין דוראנט והסיפור הכי חשוב של העונה
העונה האחרונה בחוזה של כוכב אוקלהומה סיטי אמורה להיות החשובה בתולדות המועדון הצעיר הזה. הסגל התחזק, המאמן הוחלף וכל הכוכבים בריאים. אבל אם החיבור הזה לא יצליח הכל עלול להתמוטט. שרון דוידוביץ' על האיש שעשוי לשנות את פני הליגה בקיץ 2016
אבל אין עוד סיפור חשוב, גדול ומשמעותי, כמו זה שיסופר העונה על קווין דוראנט. סיפור אשר עשוי לקבוע את המשך הקריירה של אחד השחקנים המוכשרים ביותר בדור האחרון, להשפיע על מועדון ועיר שלמה ובעיקר – סיפור שעשוי לשנות את פני הליגה לשנים הקרובות.
פרולוג
הפרקים הראשונים בסיפור ע"ש קווין דוראנט, הם דיי מרתקים, אך גם פשוטים. בחירה 2 בדראפט 2007, 6 פעמים אולסטאר, 5 פעמים חמישיית העונה, 4 פעמים מלך הסלים, פעם אחת MVP, פעם אחת (בלבד) גמר. וכל זה ב-8 עונות. את הפרקים הללו אתם מכירים.
אך הפרק החשוב ביותר בספר ייכתב בעונה הקרובה. בסוף העונה יפוג חוזהו של דוראנט באוקלהומה סיטי. מלבד הסכומים הפסיכים שהוא יוכל לקבל בשל חוזה זכויות הטלוויזיה החדש שייכנס ב-2016, עומד בידיו הכוח, והשאלה – לאן מועדות פניו. סאגת "לברון ג'יימס ב-2010" עומדת לחזור על עצמה מחדש.
בסיומו של כל משחק הוא יישאל מה הולך לקרות איתו, ובכל משחק הוא יענה בעצבים: "אני לא מדבר על העונה הבאה". אבל הספקולציות כבר רצות. את הידיעה כי הוא ינחת בלייקרס, דוראנט דחה יחד עם טענות "שקרן" כלפי הכתב המדווח.
בוושינגטון מכינים את הקרקע לחזרתו של דוראנט לעיר ילדותו, עם סגל חזק ועם פיתוי של צד מזרחי חלש ונוח להגעה לגמר. ותכף יעלו עוד כמה אופציות, כשכמובן גם הישארות באוקלהומה סיטי היא אפשרות ריאלית. רק שהכל תלוי בכיוון אליו תלך הקבוצה בעונה הקרובה. העונה הכי חשובה מאז עברה הקבוצה מסיאטל לאוקלהומה סיטי.
עלילה
"אני עדיין השחקן הטוב בעולם", אמר דוראנט בנחרצות בקיץ האחרון וייתכן כי צדק. וגם אם טעה – אז זה ממש בקטנה. רק שכדי להוכיח שהוא עדיין שם, הוא יצטרך לענות על סימן שאלה גדול המונח מעל רגלו הימנית, זו שעברה 3 ניתוחים בשנה האחרונה. זו שעלולה להפוך לעקב האכילס שלו להמשך (הפציעה לא בעקב...).
בזמן שדוראנט רשם רק 27 משחקים, הת'אנדר עשו כל מה שהם יכולים, סוף סוף, על מנת לא להגיע לתסריט האימים בו הוא דורש לעזוב ועוד בלי תמורה וללא חוזה. הם הצליחו, או לפחות ניסו, להפוך את אוקלהומה סיטי לקבוצה שלמה יותר. אבל, חשוב להזכיר, כזו שלא הצליחה להגיע לפלייאוף.
דיון וייטרס הגיע בעלות נמוכה יחסית מקליבלנד וחיזק את משחק ההתקפה מהספסל. די. ג'יי אוגוסטין הצטרף מדטרויט לתגבר את עמדת הרכז המחליף.
קייל סינגלר, גם הוא מהפיסטונס, מרחיב את העומק בסגל, סטיבן אדאמס ומיץ' מקגריי הפכו לאופציות יציבות בקו הקדמי, סטיב נובאק בא בקיץ להוסיף ניסיון ואנס קאנטר שעה את הדרך מיוטה, מעניק לת'אנדר לראשונה סנטר איכותי בעמדה הכי חלשה שלה עד כה. וזה בלי לדבר על הפיכתו של ראסל ווסטברוק למפלצת של ממש ובין השחקנים הטובים בליגה והשיפור העקבי של סרג' איבקה.
אבל השינוי הגדול נעשה דווקא על הקווים. סקוט ברוקס, אשר אימן את דוראנט כל הקריירה, פוטר לאחר שכשל פעם אחר פעם ליצור בקבוצה זהות, עם משחק התקפה חד גוני שנשען בלעדית על היכולות של שני הסופרסטארים. בלי איזון, כמעט בלי תרגילים ובלי הכוונה. הת'אנדר, אחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה, היו במקום ה-27 בעונה שעברה בכמות מסירות למשחק, ועונה קודם לכן במקום ה-26.
כעת הגיע בילי דונובן, בן 50 ועם תספורת מארינס, ללא ניסיון ב-NBA אבל אחד ממאמני המכללות המוערכים בארה"ב ומי שהוביל את פלורידה לשתי אליפויות בעשור הקודם. האיש שמוגדר על ידי הפרשנים כמי "שיביא לאוקלהומה סיטי את הכדורסל של המאה ה-21". האיש שכולם מקווים שיעשה לת'אנדר ב-2015, מה שעשה פיל ג'קסון לבולס ב-1990.
יש לו את הכלים הנכונים לעשות זאת, אבל השאלה האם בסוף העונה יהיה לו את קווין דוראנט לעשות זאת.
נקודת השיא
המשחק האהוב על האמריקנים הוא "מה היה קורה אם". מה היה קורה אם הקבוצה לא הייתה מוותרת על ג'יימס הארדן ב-2012 במה שנראה היום טרייד שערורייתי.
מה היה קורה אם ווסטברוק לא היה נפצע בפלייאוף 2014, מה היה קורה אם דוראנט לא היה פצוע בעונה שעברה, מה היה קורה אם היה לה מאמן ראוי לפני 4 שנים, ולא רק עכשיו.
אבל משחק חדש הולך להשתלט על ארה"ב – "מה יקרה אם". כי אם הת'אנדר יזכו באליפות, או לפחות יציגו פלייאוף מעורר השראה וגמר, אפשר להאמין כי דוראנט יישאר, הסגל יתחזק והקבוצה תהפוך לאימת הליגה ב-6-7 השנים הקרובות ומודל עבור קבוצות השוק הקטן בעשור הקרוב.
ואם לא? פני הליגה ויחסי הכוחות עומדים להשתנות. סיפור חדש הולך להיות מסופר.
בואו לדבר על זה בעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או בטוויטר
