לינקים: מארק צוקרברג נגד מאיר כץ
למה פייסבוק מתנהגת כמו מורה תורנית בהפסקה פעילה בכלא אוז? ראיון עם נחסם סדרתי. ואיך היה לכם ביום בחזרה לעתיד? וגם: עטיפות ספרים בהנפשה וחתול מלקק חילזון. סיכום שבועי רשתי
את מאיר כץ הכרתי בפייסבוק. מדובר בבחור מצחיק עם חיבה להומור מקאברי בעולם האמיתי, שכיישות וירטואלית פושט ולובש צורות. כמו אל מהמיתולוגיה ההודית, הוא מתגלם לפעמים כ- Meir Katz או Meir Katz JR. הסיבה: ברשת החברתית הגדולה בעולם פחות מתחברים למה שהוא עושה וחוסמים אותו שוב ושוב, ועל כן הוא פתח פרופיל חלופי. בזמן שיחתנו נחסם שוב והופיע כ-Meir Katz III. הוא מעריך שזה הבלוק השמיני שקיבל.
שורה תחתונה: כרגע כץ הראשון חסום ל-30 יום (את הסיבה הוא לא קיבל), כץ ג'וניור חסום לשלושה ימים על מם שהעלה על הכדורסל המנוח נייט הפמן (בצורת מם של בראיין חסר המזל). בפעמים הקודמות הוא נחסם למשל על תמונה של חייל עם חולצת "דעא"ש אני בא" אליה הוא הוסיף בעיבוד את אנשי הארגון הרצחני. הסדר: זה מתחיל בכמה חסימות של 12 שעות ואז 24, שבוע וחודש. מנהלי. סדר הדברים: אם מישהו (אפילו רק אחד) מדווח, זה מגיע לאנשים של פייסבוק שעוברים על הטקסט או התמונה ובודקים אם זה מפר את התנאים שלהם. לפעמים קל להסכים איתם, לפעמים פחות. מאיר כץ ממש לא היחיד שזה קרה לו. הוא מקרה קיצוני ומקרה לדוגמה.
הוא מודע לזה שהחומרים שהוא מעלה עשויים להיות קשים. על כן פתח דף ששמו "סטטוסים מרושעים" שהגיע כבר לכ-33,500 לייקים. הקהל זרם ונהנה, ואז דיווח על דברים שהוא פחות נהנה מהם. כץ התרגל כבר "אבל זה עדיין מייאש". הוא מוסיף: "אני יכול להבין אנשים שיכולים להיפגע מממים או פוסטים מרושעים שנוגעים לנושאים אקטואליים בעייתיים כמו מוות של סלב או אירוע חדשותי מסוים, בדיוק בגלל זה פתחתי דף שמתמקד רק בהומור שחור. אני לגמרי מבין שלא לכל אחד זה מתאים".
למרות שזה די מדהים, מבחינה אנושית, כלומר, מישהו נרשם לעמוד ואז נפגע ומדווח במקום פשוט לחסום, זה לאו דווקא העניין העיקרי מבחינתי. אני פשוט לא מבין את הבחירה של פייסבוק, למרות שהיא מנגנון חיבוב וקבוצות ענק של אנשים מבוגרים, לנקות את עצמה עד כדי כך על ידי מנגנון מיושן של דיווחים וצנזורים. כלומר, המערכת הכי חופשית, ללא רשויות או מכרזים בוחרת להפוך למרכז החתולים והתינוקות החמודים.
אנחנו מדברים על קהל מפוחד וזהיר, שבסופו של דבר באופן בלתי נמנע משעמם. כמה תמונות של חתולים ותינוקות אפשר לראות? כמה סטרילית אנחנו רוצים את הרשת שלנו? וכץ ניסח את זה יפה: "אם מנגנון הדיווחים של הפייסבוק היה עובד באותה צורה על 'ארץ נהדרת' או חדשות ערוץ 2 ואולפן שישי, התכניות האלה לא היו רואות אור יום."
***
2. מצד שני פייסבוק מאוד מקפידה על דברים שבטוח כולם יזדהו איתם. ב-"יום בחזרה לעתיד" שחל השבוע היא הוסיפה אייקון דה דלוריאן. מעניין אם יהיה בשנים הקרובות "חנוכה שמח", "חג מולד" ומתי השטח הפרסומי הזה יימכר.
3. באמת לאף אחד אין שום דבר נגד בחזרה לעתיד. כשאתה רואה אותו כילד אתה לא חושב על זה אבל מישהו יצר סרט שהוא גם מסחרי מאוד, גם מבדר לכל הגילאים, גם חכם בסופו של דבר, גם יש מסר וגם מצחיק. אפילו הילדים של היום אוהבים אותו. הנה:
4. כמובן, החברות שנראו בסרט חגגו על התאריך שצוין ביום רביעי (היום בו מרטי מקפליי חוזר לעתיד) בעיקר ברשת אבל גם בכלל.
- פפסי למשל, שמופיעה בבית הקפה אליו הולך מרטי, הוציאו את הבקבוק העתידני במהדורה מוגבלת.
- נייקי,
שהציגו בסרט את הנעליים הנשרכות מעצמן, יוציאו את הדגם הזה - גם במהדורה מוגבלת.
וגם טויוטה בחגיגה: מרטי מקבל טנדר של החברה בסוף הסאגה והם הוציאו פרסומת לרכב מימן עם כריסטופר לויד ומייקל ג'יי פוקס כמרטי ודוק.
פולסוואגן לא עשתה כלום עם זה שהלובים נוסעים בטרנספורטר בסרט. מי חשב אז שתהיה עד התאריך המקורי הפיכה בלוב (ושהטרוסטים מדעא"ש יסעו בטנדרים של טויוטה).
ועוד כמה דברים לסיום
- לא מסחרי או נוצץ אבל מאוד יפה: רויטל רטיג ציירה את הדלוריאן בעפרון.
- ובלי קשר מהפנט: עטיפות ספרים בהנפשה:
בסוף הוא מוריד לו את הראש אבל צינזרו את זה.
סתם, נראה לכם? שבת שלום.
