חולם ולוחם: מוגס טסמה דוהר לריו
הוא עלה מאתיופיה בגיל 20 ומיד החל להתאמן תחת זוהר זימרו. הוא נכשל בחצאי-מרתונים בגלל פציעה, אבל במקום להרים ידיים עבר למרתון מלא והיה לישראלי החמישי שהשיג את הכרטיס לאולימפיאדה ב-2016. המאמן מפרגן: "נותן תמיד יותר משמבקשים ממנו, הוא מסוגל לשבור את השיא הלאומי". הוא עצמו כבר מאושר: "הגשמתי חלום, אני אתלט אולימפי"
"כשהייתי ילד בכפר שלנו באתיופיה, ג'וג'אם, הקשבתי הרבה לרדיו. אני זוכר שפעם דיווחו מהאולימפיאדה ואמרו שבמקום הראשון במרתון זכה אתיופי, בשני אתיופי, ובשלישי אתיופי. אמרתי לעצמי: 'עכשיו יש לי חלום להגיע פעם לאולימפיאדה כאתלט'. באתיופיה זה היה עדיין רק חלום, בישראל החלום התגשם", מספר מוגס טסמה. החל מהחודש שעבר, אחרי מרתון ברלין, הוא האתלט הישראלי החמישי שזכה בכרטיס לאולימפיאדת ריו.
גובהו 1.65, המשקל 53 ק"ג - אבל איזה אתלט עוצמתי. עבודת לב וריאות, אבל בעיקר בעל אופי. כשאני שואל אותו על תכונותיו, הוא מפנה אותי למאמנו זוהר זימרו: "תשאל אותו, הוא יודע הכי טוב", אומר מוגס. זימרו, שהשתתף באולימפיאדת לונדון 2012 ומאז הפך למאמן, מסביר: "כשמדברים על רצי מרתון, לא מדברים על כישרון בלבד. זה רק צד אחד של האתלט. לא כל-כך משמעותי להשוות את הכישרון שלו לאיילה סטאין או לכישרון שלי. הדבר הכי חשוב כמה האתלט מוכן לתת ולהקריב. על מוגס אפשר לומר שהוא נותן תמיד יותר משמבקשים ממנו. הוא בחור של יותר מ-100 אחוז עבודה. בטח שהוא מסוגל לשבור את השיא הלאומי של סטאין (2:14.21 שעות) ואפילו להתקרב ל-2:10. רק שבינתיים זה עדיין לא רלבנטי ומוקדם לדבר על כך".
כמו רבים אחרים מכוכבי הריצות הארוכות בארץ, מוגס, שעלה עם אמו אריק וחמישה מאחיו כשהיה בן 20 (חמישה אחרים עלו בהזדמנויות אחרות), לא הספיק להיות אתלט באתיופיה. "היינו טרודים בלימודים ולא היה זמן להתאמן. מאחר וניצחתי בתחרויות בבית-הספר, אמרתי לעצמי שאנסה להיות אתלט כאשר המשפחה תעלה לישראל", מספר טסמה.
כשעלו ב-2008, הם שובצו למרכז הקליטה "נורית" בבאר-שבע, אבל אחרי שבועיים עדכן אותו חברו מהכפר באתיופיה, אמרה גרמה שעלה לפניו (אלוף ישראל ב-10,000 מ') במספר הטלפון של זימרו. כמעט כל מי שחושב באתיופיה להתעסק באתלטיקה בארץ, יודע שזימרו הוא אחת הכתובות המרכזיות.
ואכן, תוך שבועיים מצא עצמו בכפר-סבא, בקבוצת "אתלטי אורן השרון" שמהווה חממה לרצים מצטיינים במרחקים הארוכים. זימרו הוא המאמן, יחד עם אמנון גור הוותיק שהוא "האבא של כולנו", כמו שאומר מוגס. מהר מאוד הוא התחיל לתת תוצאות ונתן פייט מפתיע לגזאצ'ו יוסף, המלך הבלתי מעורער של הריצות הארוכות. אחר כך הפך לשיאן הלאומי בריצת 10,000 מ', 28:12.58 דקות, שבינתיים נשבר בידי אימרו עלמאייה. בראש המועדון לזכרו של יריב ז"ל, שהיה מנהל רשות הספורט, עומד מיכה מורן, אדם מנוסה מאוד בתחום ניהול האתלטיקה.
מוגס אפילו השתתף בשתי אליפויות אירופה, בברצלונה 2010 ובפינלנד 2012, ובשתיהן נכשל. ניסה ריצות חצי מרתון והצליח. אלא שמהר מאוד נגמרה ההתקדמות בגלל פציעה. "השיא היה באליפות הארץ בחצי מרתון כשרצתי ב-1:09 שעות, תוצאה רעה מאוד". למזלו, בניגוד לסטאין שהחל בקריירה בשנות ה-30 לחייו, הוא היה עדיין צעיר. הפתרון למשבר: מעבר למרתון.
איך קורה שפציעה מפריעה לך בריצת 10,000 מ', ואתה מסתדר איתה במרתון?
"פשוט מאוד, ב-10,000 מ' צריך מהירות וכשהייתי צריך לפתח קצב מהיר, נתקפתי בכאבים חזקים. במרתון זה פחות הפריע לי".
עוד לא הבנתי איך, במרתון לא מנצחים המהירים ביותר?
"כן, יש קטעים שאני רץ מהר ואיכשהו במרתון הכאבים פחותים. עובדה".
כבר במרתון הראשון שלו, בטבריה בינואר השנה, קבע תוצאה מעולה לרץ במרתון-בכורה 2:18.37. בשלישי, בברלין בספטמבר, הדהים בהצבת ההישג השלישי בכל הזמנים של ישראלי בכל הזמנים. 2:15.29, הנופל רק מהשיא הלאומי של סטאין 2:14.21 וזימרו מאמנו שהיה איטי בשלוש שניות מהשיא.
אתה כבר חושב על ריו ואיך תרוץ שם?
"בינתיים, אני נמצא בשגרת העבודה שלי. אמנם עיכלתי את העובדה שהגשמתי חלום ואני אתלט אולימפי, אבל אני שואף להגיע הכי מוכן שאפשר. זה מחייב. כל התכניות שלי נקבעות ע"י המאמן שלי, ואני עדיין לא יודע אותן, חוץ ממחנה אימונים באתיופיה שכבר נקבע".
סדר היום שלו כולל השכמה בין 4 ל-5 בבוקר ויציאה לריצה. ברוב השבוע האימונים הם במרחבי אזור וינגייט-נתניה, ופעם אחת ביער בן-שמן. "יש שם תנאים מצוינים לאימון", מספר מוגס ומתאר כמויות: "כשאנחנו מתכוננים למרתון, אני רץ 200 ק"מ בשבוע. כשמתכוננים לריצות ל-10.000 מ' או חצי מרתון, המספרים מסתכמים בסביבות 130 ק"מ ריצה".
מאז קבע את הקריטוריון, קיבל מהוועד האולימפי ספונסר, "ביטוח ישיר", שמסייע לו. הוא מתגורר בקביעות בבית הנבחרות במכון וינגייט בימי אמצע השבוע אך נוסע למשפחתו בחולון בסופ"שים. הוא רוצה להיות מורה לחינוך גופני, אך טרם החל ללמוד כדי להתכונן למרתון ריו. "רוצה שיהיה לי מקצוע ביד כדי שאשתמש בו אחרי הקריירה. כמו כן, אני לומד אנגלית שתעזור לי" (יש סיפור אמיתי על מרתוניסט ישראלי וכיתוב באנגלית: איילה סטאין הגיע במקום ה-20 המכובד במרתון אתונה 2004, קרא את ההוראות בסיום המרוץ והבין בטעות שעליו לעבור עוד סיבוב. הוא ירד למקום ה-27, ורק אחרי שהוסבר למארגנים מקור הטעות חזר למקום ה-20).
דבר ידוע הוא שמרתונים באולימפיאדות ואליפויות העולם, אינם דומים למרתוני האיכות המתקיימים במהלך השנה בחמש היבשות. בעוד שהמרתונים "הרגילים" מתקיימים בדרך-כלל במזג אוויר טוב וקריר ובסיוע מושכים, המרתונים בשני המפעלים הגדולים, אולימפיאדה ואליפויות העולם, מורצים לא אחת בשמש קופחת ובתנאים קשים. "אנחנו אוספים כל נתון אפשרי על התנאים שהיו בריו כדי שמוגס יגיע מוכן", אומר זמירו ומגלה: "עד האולימפיאדה מוגס לא ירוץ מרתונים. רק חצאי מרתונים ומרחקים ארוכים".
לא מן הנמנע כי עד לריו יתווסף לפחות מרתוניסט ישראלי נוסף שיירד מהקריטוריון (2:17 שעות). כרגע מוביל בטבלת הסיכויים מארו טפרי בן ה-23 ממכבי ת"א, שקבע שקבע 2:19.01 ד' במרתון הבכורה שלו בברלין. טפרי מאומן בידי דן סלפטר. מועמד אחר הוא וובה בריהון.
ולא יכולתי אלא לסיים בשאלה לזימרו: מדוע העולים מאתיופיה שגדלו בה, לא מצליחים להתקרב לרמה של המקצוענים האתיופיים שעשרות מהם רצים בסביבות 2:05 שעות ומטה? האם לעולים ארצה אין אותם הגנים?
"שאלה יפה", חילק זימרו ציון. "ההבדל הגדול הוא שהאתיופים שמגיעים להיות מקצוענים חיים בתנאי גובה בהרים מגיל אפס, נושמים את אוויר ההרים מגיל אפס, והאימונים שלהם נעשים בקצב אדיר בגלל התחרות של רבים שרוצים להיות הכי טובים. אצלנו כמעט כל אחד מתאמן בפינה אחרת של הארץ וכמובן שאין את תנאי הגובה. מחנות האימונים שלנו באתיופיה או בקניה יכולים רק לשפר, אבל קשה למחוק את ההבדל".
החכמנו. עכשיו אנחנו במעקב אחרי המרוץ לריו של מוגס טסמה ממוקד המטרה וחדור האמונה.
דונלד סנפורד לעזרת פרחי האתלטים בארץ
דונלד סנפורד עלה ארצה בזכות אהבתו לישראלית דניאל דקל מקבוץ עין-שמר. אלא ככל שהחולף הזמן מתברר, שהקשר שלו עם המדינה הולך ומתהדק. התחושה שלו שהוא צריך להעניק יותר למדינה האוהבת אותו.
מדליסט הארד באליפות אירופה בריצת 400 מ' בציריך 2014, החליט לתור את הארץ כדי לפגוש אתלטים צעירים. התחנה הראשונה הייתה קבוצת האתלטיקה של גליל-עליון. הילדים התרגשו מהופעתו של דונלד הנחשב עבורם כוכב, והוא מצדו סיפור להם איך נהייה אתלט, מה דרוש להצלחה ונתן סיפורים אמיתיים. לפי דונלד, כל מועדון שיבקש להפגיש אותו בזמנו הפנוי בכל קצוות הארץ, כדי להדריך ולהרצות בפני צעירי, יוכל להזמין. סנפורד מבטיח שהוא יעשה כל מאמץ להענות בחיוב. דונלד מוכיח שהוא לאזר, הוא משלנו.
לפנייה לכתב/ת 
