הקליפים שעשו לנו צמרמורת, ולא בכוונה
תשכחו מ-Thriller או מזוועות המסך של מרלין מנסון. בהאלווין הזה, אספנו בשבילכם כמה מהקליפים הכי מפחידים שנראו פה על המסך - ובכלל לא התכוונו להיות כאלו. על הפרק: החרצופים של ג'נסיס, מחול המוזרויות של קייט בוש, חזון אחרית הפייסבוק של ביורק וישבן עצום אחד. הצמרמורת על חשבונם
ג'נסיס - "Land Of Confusion"
פיל קולינס הקריפ כבר ב-1983 עם צחוקו הנכלולי בשיר "Mama" של להקת ג'נסיס. שלוש שנים מאוחר יותר הגיע "Land Of Confusion" והציב רף חדש בתחום. לכאורה מדובר בקליפ צבעוני והומוריסטי, המעביר באופן סאטירי ביקורת על מנהיגי העולם תאבי הכוח וטיפשותם, על מלחמות מיותרות ושימוש בנשק גרעיני.
לשם כך נעזרה הלהקה בבובות מתוך התוכנית ספיטינג אימג' (המקבילה הבריטית של החרצופים), עם שלל ריפרורים והופעות של גיבורי התקופה, פוליטיקאים וסלבריטאים שונים. אז למה הקליפ הזה כל כך מפחיד? ובכן, בעיקר בגלל פרצופיהם המעוותים של הבובות, רגלי החיילים הצועדים בביצה מלאה בראשי פוליטיקאים וחייזרים, ציפור חמודה שמיורטת והופכת לעוף בגריל ומעל לכל - רונלד רייגן, שטובע בתוך זיעתו במיטה, כשכל ההתרחשויות בקליפ הן למעשה סיוט שלו. האימג' שמתחיל ב-3:30 מבעית רק מעט פחות מתספורת האייטיז של פיל קולינס.
סרז' גינזבורג - "Lemon Insest"
סרז' גינזבורג, המוכר לרבים משיר האנחות "Je T'aime Moi Non Plus" סיפק לעולם לא מעט רגעים שיכולים להיות מסווגים בתיקייה המוצפנת הזאת במחשב שאתם שומרים לרגעים מיוחדים. את הקליפ הבא, לעומת זאת, סביר שתמצאו על אותם מחשבים שנמצאים במעקב מחלקת הסייבר של המשטרה. הקליפ של "Lemon Incest" נפתח בשוט רחוק של מה שנראה כזוג נאהבים שוכבים על מזרן שמונח על מעין מזבח בחדר מעושן. כשהמצלמה מתקרבת נגלה המראה המזעזע של גינזבורג בג'ינס, חשוף חזה ולצידו בתו הקטנה שרלוט בחולצה ותחתונים.
שרלוט, כיום שחקנית וזמרת מפורסמת ואז ילדה בת 12, מתרפקת על אביה לאורך הקליפ. היא מחבקת את רגלו, מתנשמת ובולעת רוק בתשוקה עצורה, מנשקת אותו ברכות ושרה בקול ילדותי וחסר נשימה על מעשה אהבה טהור ולא ממומש, ואביה מחזיר לה בטקסט עורג. שם השיר עצמו הוא משחק מילים בין גרידת לימון וגילוי עריות.
הקליפ מגיע לשיא ברגע מזוקק של WTF בו עומד גינסבורג על המזרון בעוד בתו מתמתחת בפניו כאישה המזמינה את אהובה להתעלס. יש לקוות שלא יותר מדי ילדות צפו ביחד עם אבותיהן בסרטון, שוודאי פירנס לא מעט פסיכולוגים בעולם. בצרפת, אגב, מדינה שלא עושה הרבה עניין ממיניות על ביטוייה השונים, הגיע השיר למקום השני במצעד.
ארט אוף נויז - "Paranomia"
המוזיקה האלקטרונית שפרצה בסבנטיז והגיעה לפריחה באייטיז נשאה עמה אלמנט עתידני שהתבטא גם בקליפים. הגדילו לעשות חברי להקת קרפטוורק הגרמנים, שבעוד שחבריהם למצעדים רקדו לצלילי דיסקו בבגדים מנצנצים, הופיעו כחבורת רובוטים קפואי מבע בתנועות מונוטוניות, בקולות מעוותים על ידי ווקורדר ותוכנות מחשב. הקליפים - שהגיעו הרבה לפני שדאפט פאנק הגיעו לשילוב המנצח: דיסקו רובוט - הציגו מציאות מנוכרת וראשים ממוחשבים עם מבט ספק ריק ספק זדוני, והצליחו לעורר אי נוחות מעורפלת כמשב רוח מבשר רעות.
הוא התקיים בתוך מסך מחשב כראש בלונדיני על גבי רקעים גיאומטריים והיה ידוע ביהירותו ושנינותו, כמו גם בעיניו המימיות, בגימגומיו, בפיץ' המשתנה של קולו ובשלל טיקים שונים ומשונים - מעין גירסה מוקדמת של ג'ים קארי. שם השיר הוא חיבור בין אינסומניה ופרנויה. ואכן, גם אם הדמות עצמה היתה חביבה במקור, אין ספק שהדרום של הקליפ הופיע בלא מעט ביעותי לילה. כשלוקחים בחשבון את השילוב בין השיר המוזר ומקס המונח על מיטת בית משוגעים במפגן של עוויתויות, מבטים מוטרפים וריקודים עוגבניים, אין פלא שב-1987, תמהוני שהתפרץ לשידורי הטלויזיה של שיקאגו, בחר להופיע דווקא בדמותו של הדרום וסיפק לצופים רגעים מצמררים במיוחד.
מייג'ור לייזר - "באבל באט"
זה מתחיל בסצינה מבחילה בה חבורת פקאצות משועממות מותקפות באמצע הסלפי על ידי מפלצת בדמות אישה שחורה עם תחת ענק וצינורות שיוצאים מפיה כנחשים. אלו נתקעים במהרה בישבניהן של הבנות המפוחדות ומנפחים אותן למימדים גרוטסקים. מפה אפשר רק לעלות? אז זהו, שלא. מפגש הענקים מייג'ור לייזר, ברונו מארס, טייגה והראפרית מיסטיק דייויס הוביל לשבירת השיאים של כל מה שרע בתרבות הפופ העכשווית.
מייג'ור לייזר - באבל באט
טקסט פורנוגרפי, ישבנים בקלוז אפ וסלואו מושן מתנפנפים ונפתחים לרווחה ואישה-מפלצת שרגע אחד אוכלת את אחת הרקדניות ורגע אחר ראשה משתלשל מתוך שרשרת ומסתובב בעיניים פעורות. כל זאת תוך שהיא חוזרת על המנטרה: באבל באבל באבל באט (תחת בועתי, אם תרצו). בתווך נמצאות רקדניות על הרצפה באורגיית ישבנים שתגרום לכל מי שראה את "רקוויאם לחלום" להתכסות בזיעה קרה. אחת מהן אפילו דומה שתי טיפות מים לאליסון ויליאמס שמגלמת את מארני בסדרה "בנות". בכל אופן, זו לא היא שמתלכלת שם, אבל הקליפ בהחלט גורם לך לרצות להתקלח, להתכסות בפוך עם דובי ולהירדם עם קלטת מרגיעה של מקהלת צדיקוב.
קייט בוש - "Sit In Your Lap"
עירכו סקר בין ילידי אייטיז ותתפלאו לגלות כמה מהם פחדו מקייט בוש. הפנטזיה של האחים הגדולים היתה אימת אחיהם הקטנים על עיניה הפעורות, התנהלותה הדרמטית, קולה הגבוה והמרעים ותנועותיה המוגזמות - ממש כמו היתקלות מעיקה עם אמן מיצג שגורמת לנו לעבור לצדו השני של הרחוב תוך ניסיונות להמנע מקשר עין.
הקליפ שמייצג של אסכולת הפחד הוא "Sit In Your Lap" ובו באים לידי ביטוי כל האלמנטים שצויינו כאן, ועוד: רקדנים בתחפושת ליצני חצר, רקדנים במסיכות שוורים ואחרם שנראים כחברי קו קלוקס קלאן, עוד כמה אפקטים מוזרים וסוף שמסרב להגיע. על כולם מנצחת בוש המכשפת, או יש שיאמרו - המכשפה.
האבלנשס - "Frontier Psychiatrist"
הקליפ של האבלנשס האוסטרלים הוא כמו טריפ רע שנמשך ארבע דקות וקצת. מלודיה מפחידה המושרת בידי רוחות רפאים מלווה את מצעד הביזאר הכולל שלדים, אישה מצליפה באחוריים של חמור, שיניים נוקשות בכוס ותוכי בעל קירקור חולני.
האבלנשס - "Frontier Psychiatrist"
קשה להיפטר מהתמונות של הזקנה (או זקן, קשה לומר) המתופפת בגמלוניות על מערכת תופים ומחייכת חיוך מטריד, כמו גם מהראש המדבר המונח על גבי צב (האם היתה זו ההשראה לדמותו וסופו העגום של טורטוגה משובר שורות? כנראה שלעולם לא נדע). הרפטטיביות של הסצנות גורמת גם היא לתחושת הסיוט שבסופה, כמו מושא השיר, גם אנחנו נזדקק לטיפול פסיכיאטרי.
ביורק - "bachelorette"
הקליפ הסוריאליסטי שיצר מישל גונדרי עבור שירה האפי של ביורק נראה כמו פרק מאיזור הדימדומים. הסרטון מספר על ספר שדמותה של ביורק - בשלורט - מצאה בגינה והוא מתחיל לכתוב את עצמו, כשהטקסט הוא למעשה כל מה שהדמות עושה. הספר זוכה להצלחה מסחרית ומוצג כמחזמר שמספר על המחזמר, עד שבסוף מתחיל למחוק את עצמו והופך את העיר על יושביה לגינה אחת גדולה בה הוא שוב מוצא את מנוחתו.
מה שבאמת מפחיד כאן הוא שחזונם האפל של ביורק וגונדרי מ-1997 מתגשם בימינו בפייסבוק ובטוויטר, שם כולנו מתארים ומתעדים את הרגעים היומיומיים של חיינו באובססיביות. האם בקרוב ימחקו את עצמם כל הסטטוסים והציוצים של העולם? האם זה אומר שכל אותם חיים וחוויות מעולם לא התקיימו? במחשבה שנייה, מבט זריז בפיד מצביע על האפשרות שלא מדובר ברעיון רע כל כך.
אריאל פינק - "Picture Me Gone"
שיתוף הפעולה בין אריאל פינק לבמאי גרנט זינגר כבר הוליד את הקליפים עוכרי השלווה "Dayzed Inn Daydreams" ו-"Put Your Number On My Phone".
גם הפעם חוברים השניים בשיר המבטא את הניכור והבדידות בעידן הדיגיטלי. במרכזו שלוש דמויות נשיות המגולמות בידי גברים עם מסיכות לייטקס (אחת מהן בדמותו של פינק) ומחפשות קשר ומגע אנושי. התוצאה לא רק נוגעת ללב אלא לגמרי מחמיצה אותו, ומכילה רגעים שיהיה לכם קשה מאוד להוציא מהראש גם הרבה אחרי שהסרטון נגמר.
ובינתיים ביפן...
לא באמת חשבתם שנסיים רשימה כזאת בלי קליפ יפני מוזר? באמת שאין צורך להכביר במילים. האלווין שמח לכולם.
