סלים דאו: "רוצה שנחיה בשלום"
השחקן הערבי ישראלי סלים דאו כבר עייף מלדבר על המצב בישראל, ונזכר בימים שבהם שלח עקיצות לשני הצדדים ב"עבודה ערבית". בראיון ל"עשיתי סצנה" הוא מספר שגם אחרי 40 שנה - המבטא עדיין גורם לו להפסיד תפקידים
סלים דאו לא מפסיק לעבוד גם בעשור השביעי לחייו. "רחוב סומסום", סרטים בארץ וברחבי העולם, הצגות תיאטרון, כתיבה - השחקן הערבי ישראלי עושה הכל מהכל, אבל אחד התפקידים הבולטים שמזוהים עמו הוא אבו אמג'ד ב"עבודה ערבית".
כתבות נוספות ב"עשיתי סצנה":
"פלורנטין פרצה דרך בקטע ההומוסקסואלי"
"הליהוק של בר רפאלי ל'פיק אפ' - לא גימיק"
"משפחת עזאני היתה חלוצה בטלוויזיה"
"בעונה הראשונה הציבור הערבי לא ממש אהב את מה שראה", מספר דאו למדור "עשיתי סצנה", "המשכנו לעשות עוד עונות כל הזמן, ובעונה הרביעית כבר לא שמעתי קול נגד הסדרה. היום שואלים אותי מה קורה איתה ואם היא תשוב, אני לא מקבל תשובות כך שהיא כנראה לא תחזור".
דאו גילם את אביו של נורמן עיסא, ערבי שמנסה להשתלב בחברה הישראלית ולעתים אף יוצא מגדרו כדי להתחבב על הישראלים. את התוכנית כתב סייד קשוע, ובימים אלה משודרת בערוץ הראשון הסדרה החדשה שלו - "התסריטאי", שעוסקת בין היתר ביצירת "עבודה ערבית" ובעבודה עליה.
"היה לי כיף גדול לעבוד בסדרה הזאת. אנשים טועים ולוקחים אותה כדוקו על מצב הערבים בישראל. אבל היא לא מדברת באופן ישיר על היחסים בין הערבים ויהודים, יש שם לעג ועקיצות שגורמים לשני הצדדים לצאת מטומטמים", הוא אומר.
איזו סצנה אתה זוכר במיוחד מהסדרה?
בסדרה תמיד הייתי מתפקע מצחוק בכל פעם שהייתי צריך לזרוק נעל על נורמן עיסא. הוא תמיד ביקש שאפספס אותו כי זה כאב לו, אבל לא יכולתי. אני חייב לעשות את זה כי זה התפקיד. אז במשך הזמן הגענו להסכמה שבכל פעם שאני צריך לזרוק עליו עליו נעל - אני מסמן לו עם העיניים והוא בורח. אבל זה לא עזר כי תמיד פגעתי בו".
דאו (65), שמתגורר בחיפה, עובד בימים אלה על סרט קולנוע אמריקני שמצטלם בירדן, ויתחיל בקרוב לעבוד בסרט הקולנוע הישראלי "הלהקה האחרונה בלבנון". בנוסף, הוא עמל על הצגת יחיד - "סאג סלים" ("בריא ושלם"), וכותב ספר אוטוביוגרפי. למרות כל אלו הוא בטוח שיכול היה להצליח הרבה יותר. "אם לא הייתי ערבי הייתי במקום אחר היום, אבל אני לא מתלונן", הוא אומר, "אם הייתי שחקן יהודי הייתי ברמה אחרת. אבל אני לא מחכה להיות יהודי כדי שתהיה לי עבודה".
אבל אתה עובד הרבה, איך אפשר לומר את זה?
"אתה יודע כמה סרטים פסלו אותי ברגע האחרון בגלל המבטא הערבי שלי? אמרתי להם - 'אבל ידעתם שיש לי מבטא'. יכולתי לעשות הרבה טלוויזיה והרבה סרטים. כשיש 'עבודה ערבית' אז קוראים לי. אבל כמו שאמרתי - אני לא מתלונן".
אתה חלק מהתעשייה הזו כבר יותר מ-40 שנה. במאים ומלהקים מתייחסים אליך אחרת בגלל הערביות? הם הרי חברים שלך.
"אתה חושב שאם במאי חבר שלי ואני עושה לו בעיות כי אני לא רוצה לעשות דברים מסוימים שאני לא מסכים איתם אישית, אנושית, מקצועית ופוליטית, הוא ישאיר אותי בתפקיד? סירבתי להרבה פרויקטים ואני בוחר פרויקטים מתחילת דרכי. תמיד יש לי עבודה כי אני גם מביים, גם כותב, גם מופיע ומרצה. אני לא מחכה לטובות של אנשים".
מה אתה חושב על גל הטרור ברחבי ישראל?
"אני נורא עצוב. עצוב לי מאוד כי המצב יכול להיות פי אלף יותר טוב. אבל אני לא מתערב בפוליטיקה. אני עייף מזה, נמאס לי מהחרא הזה. אני נגד אלימות ואני רוצה שנחיה כבר בשלום. יותר מזה לא תשמע ממני כי החלטתי שזה לא הזמן לדיבורים על המצב העצוב הזה".
